אאֵין מוֹצִיאִין אֶת הָאֵשׁ לֹא מִן הָעֵצִים וְלֹא מִן הָאֲבָנִים וְלֹא מִן הַמַּתָּכוֹת - כְּגוֹן שֶׁחוֹכְכִין אוֹתָן זוֹ בְּזוֹ אוֹ מַכִּין זוֹ בְּזוֹ, עַד שֶׁתֵּצֵא הָאֵשׁ; וְכֵן הַנֵפְט הַחַד בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא כַּמַּיִם, שֶׁמְּנִידִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּדְלַק; אוֹ כְּלִי זַךְ קָשֶׁה אוֹ זְכוּכִית מְלֵאָה מַיִם, שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתָהּ כְּנֶגֶד עֵין הַשֶּׁמֶשׁ עַד שֶׁיַּחְזֹר נָגְהָהּ לְפִּשְׁתָּן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְיִדְלַק.
כָּל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר בְּיוֹם טוֹב; שֶׁלֹּא הֻתָּר בְּיוֹם טוֹב אֶלָא לְהַבְעִיר מֵאֵשׁ מְצוּיָה, אֲבָל לְהַמְצִיא אֵשׁ אָסוּר, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַמְצִיא אוֹתָהּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
באַף עַל פִּי שֶׁהֻתְּרָה הַבְעָרָה בְּיוֹם טוֹב שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, אָסוּר לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ אֲפִלּוּ הֻבְעֲרָה לְצֹרֶךְ אֲכִילָה - שֶׁהַכִּבּוּי מְלָאכָה, וְאֵין בּוֹ צֹרֶךְ אֲכִילָה כְּלָל. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין מְכַבִּין אֶת הָאֵשׁ כָּךְ אֵין מְכַבִּין אֶת הַנֵּר. וְאִם כִּבָּה, לוֹקֶה כְּמִי שֶׁאָרַג אוֹ בָּנָה.
גאֵין מְסַלְּקִין אֶת פִּי הַנֵּר לְמַעְלָה כְּדֵי שֶׁתִּכְבֶּה, וְאֵין מְסִירִין אֶת הַשֶּׁמֶן מִמֶּנָּה. וְאֵינוֹ חוֹתֵךְ אֶת רֹאשׁ הַפְּתִילָה בִּכְלִי, אֲבָל נוֹפֵץ אֶת רֹאשָׁהּ בְּיָדוֹ.
אֲגֻדָּה שֶׁל עֵצִים שֶׁהֻדְלְקָה בִּמְדוּרָה - כָּל עֵץ שֶׁלֹּא אָחֲזָה בּוֹ הָאֵשׁ מֻתָּר לְשָׁמְטוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְמֵסִיר שֶׁמֶן מִן הַנֵּר.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דאֵין מְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה כְּדֵי לְהַצִּיל מָמוֹן בְּיוֹם טוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין מְכַבִּין בַּשַּׁבָּת, אֶלָא מַנִּיחָהּ וְיֵצֵא.
וְאֵין מְכַבִּין אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, אֶלָא כּוֹפֶה עָלָיו כְּלִי אוֹ עוֹשֶׂה מְחִצָּה בֵּינוֹ לְבֵין הַנֵּר אוֹ מוֹצִיאוֹ לְבַיִת אַחֵר. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אַחַת מִכָּל אֵלּוּ, הֲרֵי זֶה אָסוּר לְכַבּוֹת. וְאָסוּר לְשַׁמֵּשׁ עַד שֶׁתִּכְבֶּה מֵאֵלֶיהָ.
המֻתָּר לְטַלְטֵל אֶת הַנֵּר וְהוּא דָּלוּק, וְאֵין גּוֹזְרִין שֶׁמָּא יִכְבֶּה. וְאָסוּר לְהַנִּיחַ אֶת הַנֵּר עַל גַּבֵּי הַדֶּקֶל וְכַיּוֹצֵא בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁמָּא יָבוֹא לְהִשְׁתַּמֵשׁ בַּמְּחֻבָּר בְּיוֹם טוֹב.
ואֵין מְעַשְּׁנִין בִּקְטֹרֶת בְּיוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה - וְאַפִילּוּ לְהָרִיחַ בָּהּ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְגַמֵר אֶת הַבַּיִת וְאֶת הַכֵּלִים, שֶׁהוּא אָסוּר. וּמֻתָּר לְעַשֵּׁן אֶת הַפֵּרוֹת כְּדֵי שֶׁיֻּכְשְׁרוּ לַאֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לִצְלוֹת בָּשָׂר עַל הָאֵשׁ.
וּמְמַתְּקִין אֶת הַחַרְדָּל בְּגַחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת - אֲבָל לֹא בְּגַחֶלֶת שֶׁל עֵץ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה. וְאֵין מְכַבִּין אֶת הָעֵץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְעַשֵּׁן הַקְּדֵרָה אוֹ הַבַּיִת.
זאֵין נוֹפְחִין בַּמַּפּוּחַ בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאֻמָּנִין עוֹשִׂין; אֲבָל נוֹפְחִין בַּשְּׁפוֹפֶרֶת. אֵין עוֹשִׂין פֶּחָמִין, וְאֵין גּוֹדְלִין אֶת הַפְּתִילָה, וְלֹא מְהַבְהֲבִין אוֹתָהּ, וְלֹא חוֹתְכִין אוֹתָהּ לִשְׁנַיִם בִּכְלִי; אֲבָל מְמַעֲכָהּ בַּיָּד וְשׁוֹרֶה אוֹתָהּ בַּשֶּׁמֶן וּמַנִּיחִין אוֹתָהּ בֵּין שְׁנֵי נֵרוֹת וּמַדְלִיק בָּאֶמְצָע, וְנִמְצֵאת הַפְּתִילָה נֶחְלֶקֶת בְּפִי שְׁנֵי נֵרוֹת.
חאֵין שׁוֹבְרִין אֶת הַחֶרֶס וְאֵין חוֹתְכִין אֶת הַנְּיָר לִצְלוֹת עֲלֵיהֶם, וְאֵין פּוֹצְעִין אֶת הַקָּנֶה לַעֲשׂוֹתוֹ כְּמוֹ שְׁפוּד לִצְלוֹת בּוֹ מָלִיחַ. שְׁפוּד שֶׁנִּרְצַף - אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יָכוֹל לְפָשְׁטוֹ בְּיָדוֹ, אֵין מְתַקְּנִין אוֹתוֹ. שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין בִּתְחִלַּת עֲשִׂיָּתָן, כְּגוֹן שְׁנֵי נֵרוֹת אוֹ שְׁנֵי כּוֹסוֹת - אֵין פּוֹחֲתִין אוֹתָן לִשְׁנַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקֵּן כְּלִי.
טאֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בַּמַּשְׁחֶזֶת שֶׁלָּהּ, אֲבָל מְחַדְּדָהּ עַל גַּבֵּי הָעֵץ אוֹ עַל גַּבֵּי חֶרֶס אוֹ אֶבֶן. וְאֵין מוֹרִים דָּבָר זֶה לָרַבִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לְחַדְּדָהּ בַּמַּשְׁחֶזֶת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁיְּכוֹלָה לַחְתֹּךְ בְּדֹחַק אוֹ שֶׁנִּפְגְמָה; אֲבָל אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחְתֹּךְ כְּלָל - אֵין מַשְׁחִיזִין אוֹתָהּ אֲפִלּוּ עַל הָעֵץ, שֶׁמָּא יָבוֹא לְהַשְׁחִיזָהּ בְּמַּשְׁחֶזֶת.
וּמִפְּנֵי זֶה אָסְרוּ לִרְאוֹת סַכִּין לְעַם הָאָרֶץ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁמָּא תִּהְיֶה פְּגוּמָה וְיֹאמַר לוֹ 'אָסוּר לִשְׁחֹט בָּהּ', מִשּׁוּם פְּגִימָתָהּ, וְיֵלֵךְ וִיחַדְּדָהּ בַּמַּשְׁחֶזֶת. וְחָכָם שֶׁרָאָה הַסַּכִּין לְעַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה מַשְׁאִילָהּ לְעַם הָאָרֶץ.
יאֵין מְבַקְּעִין עֵצִים בְּיוֹם טוֹב, לֹא בְּקֻּרְדֹּם וְלֹא בְּמַּגָּל וְלֹא בִּמְגֵרָה, אֶלָא בַּקּוֹפִיץ וּבְצַּד הַחַד שֶׁלּוֹ, אֲבָל לֹא בְּצַּד הָרָחָב מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקֻרְדֹּם. וְלָמָּה אָסְרוּ בַּקֻּרְדֹּם וְכַיּוֹצֵא בּוֹ? שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְבַקֵּע מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.
וְלָמָּה לֹא נֶאֱסָר הַבִּקּוּעַ כְּלָל? מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּפְגַּע עֵץ עָבֶה וְלֹא יָכוֹל לְהַבְעִירוֹ, וְיִמָּנַע מִלְּבַשֵּׁל; לְפִיכָךְ הִתִּירוּ לְבַקֵּע בְּשִׁנּוּי. וְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִין לְזֶה - מִזֶּה הַטַּעַם הִתִּירוּ בָּהֶן מַה שֶׁהִתִּירוּ, וְאָסְרוּ מַה שֶׁאָסְרוּ.
יאלֹא תִכָּנֵס אִשָּׁה בֵּין הָעֵצִים לִטֹּל מֵהֶן אוּד לִצְלוֹת בּוֹ. וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּדֵרָה וְלֹא אֶת הַדֶּלֶת בִּבְקַּעַת שֶׁל קוֹרָה, שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לְטַלְטֵל עֵצִים בְּיוֹם טוֹב אֶלָא לְהַסָּקָה בִּלְבָד.
יבמְסַלְּקִין תְּרִיסֵי חֲנֻיּוֹת וּמַחַזִירִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא תְבָלִין שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן מִן הֶחַנוּת, וְלֹא יִמָּנַע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶן צִיר בָּאֶמְצָע; אֲבָל יֵשׁ לָהֶן צִיר מִן הַצַּד, אָסוּר - גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְקַע. וְשֶׁאֵין לָהֶן צִיר כָּל עִיקָר, אֲפִלּוּ בַּבַּיִת מֻתָּר לְהַחְזִיר.
יגכֵּלִים שֶׁהֵן מְפֻצָּלִין, כְּגוֹן מְנוֹרָה שֶׁל חֻלְיוֹת וְכִסֵּא וְשֻׁלְחָן שֶׁהֵן חֲתִכּוֹת חֲתִכּוֹת - מַעַמִידִין אוֹתָן בְּיוֹם טוֹב, וְהוּא שֶׁלֹּא יִתְקַע; לְפִי שֶׁאֵין בִּנְיָן בַּכֵּלִים. אֲבָנִים שֶׁל בֵית הַכִּסֵּא, מֻתָּר לְצַדְּדָן בְּיוֹם טוֹב - בִּנְיַן עֲרַאי הוּא, וּמִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ לֹא גָזְרוּ.
ידהָעוֹשֶׂה מְדוּרָה בְּיוֹם טוֹב - כְּשֶׁהוּא עוֹרֵךְ הָעֵצִים, אֵינוֹ מַנִּיחַ זֶה עַל גַּבֵּי זֶה עַד שֶׁיְּסַדֵר הַמַּעֲרָכָה; מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּבוֹנֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בִּנְיַן עֲרָאִי, אָסוּר. אֶלָא אוֹ שׁוֹפֵךְ הָעֵצִים בְּעִרְבּוּב אוֹ עוֹרֵךְ בְּשִׁנּוּי. כֵּיצַד? מַנִּיחַ עֵץ לְמַעְלָה, וּמַנִּיחַ אַחֵר תַּחְתָּיו וְאַחֵר תַּחְתָּיו, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרֶץ.
טווְכֵן הַקְּדֵרָה - אוֹחֵז אוֹתָהּ, וּמַכְנִיס הָאֲבָנִים תַּחְתֶּיהָ; אֲבָל לֹא יַנִּיחֶנָּה עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים. וְכֵן הַמִּטָּה - אוֹחֵז הַקְּרָשִׁים לְמַעְלָה, וּמַכְנִיס הָרַגְלַיִם תַּחְתֵּיהֵן.
אֲפִלּוּ בֵּיצִים - לֹא יַעְמִיד אוֹתָן שׁוּרָה עַל גַּבֵּי שׁוּרָה עַד שֶׁיַּעַמְדוּ כְּמוֹ מִגְדָּל, אֶלָא יְשַׁנֶּה וְיַתְחִיל מִמַּעְלָה לְמַטָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, צָרִיךְ שִׁנּוּי.
טזמְסִירִין זְבוּבִין הַנִּתְלִים בַּבְּהֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן עוֹשִׂין חַבּוּרָה. וְאֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מְסַעֲדִין.
כֵּיצַד? אוֹחֵז בַּוְלַד שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאָרֶץ, וְנוֹפֵחַ לוֹ בְּחֻטְמוֹ, וְנוֹתֵן דַּד לְתוֹךְ פִּיו. הָיְתָה בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וְרִחֲקָה אֶת הַוְלַד - מֻתָּר לְזַלֵף מִשִּׁלְיָתָהּ עָלָיו, וְלִתֵּן בּוּל מֶלַח בְּרַחְמָהּ, כְּדֵי שֶׁתְּרַחֵם עָלָיו; אֲבָל הַטְּמֵאָה - אָסוּר לַעֲשׂוֹת לָהּ כֵּן, לְפִי שֶׁאֵינָה צְרִיכָה.
יזכְּלִי שֶׁנִּטְמָא מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, אֵין מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב - גְּזֵרָה, שֶׁמָּא יַשְׁהֶה אוֹתוֹ בְּטֻמְאָתוֹ; וְאִם הָיָה צָרִיךְ לְהַטְבִּיל מַיִם שֶׁבּוֹ - מַטְבִּיל אֶת הַכְּלִי בְּמֵימָיו, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.
כְּלִי שֶׁהָיָה טָהוֹר לַתְּרוּמָה וְרָצָה לְהַטְבִּילוֹ לַקֹּדֶשׁ, מֻתָּר לְהַטְבִּילוֹ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מִטְּבִילוֹת שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת.
יחכְּלִי שֶׁנִּטְמָא בְּיוֹם טוֹב, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב. נִטְמָא הַכְּלִי בְּמַשְׁקִין טְמֵאִין שֶׁהֵן וְלַד הַטֻּמְאָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב - מַטְבִּילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁהוּא טָהוֹר מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וּמַדְלִין בִּדְלִי טָמֵא, וְהוּא טָהוֹר מֵאֵלָיו.
נִדָּה שֶׁאֵין לָהּ בְּגָדִים לְהַחְלִיף, מַעֲרֶמֶת וְטוֹבֶלֶת בִּבְגָדֶיהָ.
יטדְּבָרִים רַבִּים אָסְרוּ בְּיוֹם טוֹב, מִשּׁוּם גְּזֵרַת מֶקָּח וּמִמְכָּר.
כֵּיצַד? אֵין פּוֹסְקִים דָּמִים לְכַתְּחִלָּה עַל הַבְּהֵמָה בְּיוֹם טוֹב, אֶלָא מֵבִיא שְׁתֵּי בְּהֵמוֹת שָׁווֹת זוֹ לְזוֹ וְשׁוֹחֲטִין אֶת אַחַת מֵהֶן וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן, וּלְמָחָר יוֹדְעִין כַּמָּה דְּמֵי שְׁנִיָּה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן דְּמֵי חֶלְקוֹ.
וּכְּשֶׁהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֵן, לֹא יֹאמַר זֶה 'אֲנִי בְּסֶלַע וְאַתָּה בִּשְׁתַּיִם' - שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם דָּמִים; אֶלָא זֶה נוֹטֵל שְׁלִישׁ וְזֶה נוֹטֵל רְבִיעַ.
ככְּשֶׁהֵן מְחַלְּקִין, לֹא יִשְׁקְלוּ בְּמֹאזְנַיִם; שֶׁאֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִיקָר; אֲפִלּוּ לִתֵּן בּוֹ בָּשָׂר לְשָׁמְרוֹ מִן הָעַכְבָּרִים אָסוּר, אִם הָיוּ הַמֹּאזְנַיִם תְּלוּיִין, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּשׁוֹקֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם.
וְטַבָּח אֻמָּן, אָסוּר לִשְׁקֹל בְּיָדוֹ. וְאָסוּר לִשְׁקֹל בִּכְלִי מָלֵא מַיִם.
וְאֵין מְטִּילִין חֲלָשִׁים עַל הַמָּנוֹת, אֲבָל מְטִּילִין חֲלָשִׁים עַל בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, כְּדֵי לְחַבֵּב הַמִּצְוָה.
כאלֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח, 'תֶּן לִי בְּדִינָר בָּשָׂר', אֶלָא 'תֶּן לִי חֵלֶק אוֹ חֲצִי חֵלֶק'; וּלְמָחָר עוֹשִׂין חֶשְׁבּוֹן עַל שָׁוְיוֹ. וְכֵן לֹא יִקַּח מִבַּעַל הֶחָנוּת בְּמִדָּה אוֹ בְּמִשְׁקָל.
אֶלָא כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? אוֹמֵר לְחֶנְוָנִי 'מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה', וּלְמָחָר נוֹתֵן לוֹ שָׁוְיוֹ. וַאֲפִלּוּ הָיָה כְּלִי הַמְּיֻחָד לְמִדָּה, יְמַלְּאֶנּוּ - וְהוּא, שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ שֵׁם מִדָּה.
כבהַנַּחְתּוֹם מוֹדֵד תְּבָלִין וְנוֹתֵן לַקְּדֵרָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַפְסִיד תַּבְשִׁילוֹ. אֲבָל הָאִשָּׁה, לֹא תָּמֹד קֶמַח לְעִיסָה. וְכֵן לֹא יָמֹד אָדָם שְׂעוֹרִים לִפְנֵי בְּהֶמְתּוֹ, אֶלָא מְשַׁעֵר וְנוֹתֵן לָהּ.
כגוּמֻתָּר לִקַּח מִן הַחֶנְוָנִי בֵּיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן - וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ שֵׁם דָּמִים, וְלֹא סְכוּם מִנְיָן.
כֵּיצַד סְכוּם הַמִּנְיָן? הֲרֵי שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בּוֹ עֲשָׂרָה רִמּוֹנִים אוֹ עֲשָׂרָה אֱגוֹזִים - לֹא יֹאמַר לוֹ בְּיוֹם טוֹב 'תֶּן לִי עֲשָׂרָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָךְ אֶצְלִי עֶשְׂרִים', אֶלָא לוֹקֵחַ סְתָם וּלְמָחָר עוֹשֶׂה חֶשְׁבּוֹן.
כדהוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ רוֹעֶה הָרָגִיל אֶצְלוֹ, אוֹ אֵצֶל הַפַּטָּם הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ בְּהֵמָה וְעוֹפוֹת, כָּל מַה שֶׁיִּרְצֶה - וְהוּא שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ שֵׁם דָּמִים, וְלֹא סְכוּם מִנְיָן.
כההַלְוָאַת יוֹם טוֹב, תּוֹבְעִין אוֹתָהּ בַּדִּין; שֶׁאִם תֹּאמַר לֹא נִתְּנָה לְהִתָּבַע, אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ כְּלוּם, וְנִמְצָא נִמְנָע מִשִּׂמְחַת יוֹם טוֹב.
כואַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַגְבִּיהִין תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת בְּיוֹם טוֹב כַּשַּׁבָּת, אִם הָיוּ לוֹ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שֶׁהִגְבִּיהָן מֵאֶמֶשׁ, הֲרֵי זֶה מוֹלִיכָן לַכּוֹהֵן בְּיוֹם טוֹב; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר חַלָּה וּזְרוֹעַ וּלְחָיַיִם וְקֵבָה, שֶׁמּוֹלִיכָן לַכּוֹהֵן בְּיוֹם טוֹב.
וְגַבָּאֵי צְדָקָה גּוֹבִין מִן הַחֲצֵרוֹת בְּיוֹם טוֹב. וְלֹא יִהְיוּ מַכְרִיזִין כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּכְרִיזִין בַּחֹל, אֶלָא גּוֹבִין בְּצִנְעָה, וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ חֵיקָן, וּמְחַלְּקִין לְכָל שְׁכוּנָה וּשְׁכוּנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
