למה תוקעים בשופר?

למה תוקעים בשופר בראש השנה? מה פשר המצווה הזו ומה המשמעות שלה?

ראו: 6 דברים שלא ידעתם על השופר

התשובה הפשוטה: ככה כתוב בתורת משה

מצוות תקיעת שופר היא המצווה העיקרית והמיוחדת של ראש-השנה. כמו שכתוב בתורה1: "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם".

זה הפירוש של הפסוק: בחודש השביעי – מחודש ניסן, שהוא חודש תשרי; באחד לחודש – ביום הראשון של החודש, א' תשרי שהוא 'ראש השנה'; יום תרועה יהיה לכם – הריעו תרועה בשופר.

ראו כאן: "תקיעה, שברים, תרועה": מה ההבדל ביניהם, ומדוע תוקעים אותם בראש השנה?

התורה לא מנמקת בצורה מפורשת את הרעיון שעומד מאחורי המצווה הייחודית הזו. אבל חכמינו זיכרונם לברכה העניקו הסברים שונים למצווה. רבי סעדיה גאון ('גאון' בבלי מהמאה השמינית לספירה) מונה 10 הסברים למצוות התקיעה בשופר בראש השנה:

10 טעמים לתקיעת שופר

1. הכתרת המלך. כאשר מלך עולה על כס המלוכה, מריעים לפניו בחצוצרות. ראש השנה הוא יום המלכת בורא העולם למלך על כל הארץ ואנו תוקעים לפניו בשופר, כמו שאמר דוד המלך בספר התהלים2: "בחצוצרות וקול שופר, הריעו לפני המלך ה'".

2. הודעה ואזהרה. בימים עברו היו המלכים נוהגים לתקוע בחצוצרות לפני ביצוע צעד מלחמתי כלשהו. ראש השנה הוא היום הראשון של עשרת ימי התשובה, והשופר בא להזכיר לנו לחזור בתשובה בטרם יבוא יום הדין.

3. זכרון למתן תורה. מעמד הר סיני נחרט בלב האומה, ובמהלכו נשמעו קולות השופר, כמו שנאמר בפסוק "וקול שופר חזק מאוד". במהלך תקיעת השופר אנו נזכרים במעמד הר סיני ומקבלים על עצמנו את התורה מחדש בלב שלם.

4. זכרון לנביאים. דברי הנביאים נמשלו לתקיעת שופר (ביחזקאל נאמר על הנביא: "ותקע בשופר, והזהיר את העם"), ואנו נזכרים בהם.

5. תפילה לבניין בית המקדש. כשאנו שומעים את קול השופר, ניזכר בתרועת האויב שהסתער על בית המקדש שבירושלים והחריב אותו. בתפילתנו, נבקש מבורא העולמים לבנות אותו מחדש.

6. קרן האיל. כאשר עקד אברהם את בנו יחידו על-גבי המזבח, ציווה לו האלוקים להקריב תחת בנו איל. קול השופר העשוי מקרן האיל מזכיר לנו את מסירות נפשו של יצחק, ומלמד אותנו לגלות נכונות זהה למסור את נפשנו למען הבורא. אזי, יזכור אותנו האלוקים לטובה.

7. פחד וחרדה. "אם יתקע שופר בעיר, ועם לא יחרדו"? שואל הנביא. אכן, דרכו של השופר להרעיד את נימי הלב ולהרטיטם. כך נוכל לשוב אל השם בלב שלם וברוח נשברה.

8. יום הדין הגדול. ביום הדין ייתקע בשופר, כמו שנאמר "קרוב יום הגדול, קרוב ומהר מאוד יום שופר ותרועה", וקול השופר מזכיר לנו להתכונן לקראתו.

9. ביאת המשיח. בזמן קיבוץ הגלויות נאמר "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים".

10. לבסוף, תקיעות השופר מזכירות לנו את תחיית המתים ואת אמונתנו החזקה שחיש מהר ישלח הבורא מושיע לגאלנו, ואזי יקומו כל המתים לתחייה, כמו שנאמר: "כל יושבי תבל ושוכני ארץ, כנשוא נס הרים תראו ותקוע שופר תשמעו".