יצחק היה בנו חביבו של אברהם, בן טוב לאביו ונאמן היה לתורה שלמד מפיו. אביו למדו כל מה שהוא ידע אודות בורא העולם והורה לו את הדרך אשר ילך בה. כך גדל יצחק אבינו והגיע לגיל 37 לחייו.

פעם אחת נכנס ישמעאל, בנו בכורו של אברהם, לאוהל בו למד יצחק ואמר לו בהתגרות: "ראה, יצחק, אני יותר חשוב ממך ויותר נעלה. הברית שלך נתקיימה כשהיית תינוק בן שמונה ימים ולא ידעת מה מתרחש איתך; אולם הברית שלי נערכה כשהייתי בן 13 שנה והיה בידי להתנגד או לברוח. למרות זאת, לא נעתי ולא זעתי כאשר אבא ניגש אליי עם הסכין ביד... לכך אפשר לקרוא למלא אחר צו ה'".

"זה עדיין לא כלום" – השיב יצחק. "סוף סוף, הברית לא טומנת בחובה כל סכנת נפשות והפצע מתרפא תוך ימים אחדים. אני, לעומת זאת, מוכן להקריב את כל חיי למען הבורא. אם האלוקים היה מצווה את אבא להקריב אותי לקורבן הייתי הולך בשמחה רבה"...

"קל לך לאמר זאת" – השיב ישמעאל. "אתה יודע יפה כי אבינו מתנגד להבאת קורבן-אדם. הוא לעולם לא יקריב אדם כקורבן, אפילו אדם הזר לו לחלוטין ומה גם את בנו יקירו" – הוא הוסיף.

"אבל אני אומר זאת ברצינות גמורה" – ענה יצחק לישמעאל. "אני אכן מוכן להקריב את חיי למען ה'"!

"דברים בטלים"! – אמר ישמעאל כשבת צחוק על שפתיו, ובליבו חשב "אני כשלעצמי לא הייתי עושה שטות שכזו".

ובו ביום, ציווה השם את אברהם לקחת את בנו יצחק ולהעלותו לעולה על-גבי המזבח.

למחרת בבוקר השכים אברהם קום. הוא העיר את יצחק ואת ישמעאל ואליעזר. עד שהם התכוננו לדרך הספיק אברהם לחטוב עצים, לחבוש את החמור, לקחת עמו אש ומאכלת וכך יצאו כולם לדרך.

ביום השלישי ראה אברהם מרחוק את הר המוריה, ואל ראש ההר היה קשור ענן. אברהם הבין כי זהו המקום אשר אמר לו האלוקים להקריב עליו את יצחק בנו. הוא ציווה על ישמעאל ואליעזר להשאר במקום יחד עם החמור, ואילו הוא ויצחק לקחו איתם אש, עצים ומאכלת והמשיכו הלאה.

"וילכו שניהם יחדיו"...

יצחק ראה, השתומם והתפלא. הוא שאל את אביו: "הנה האש והעצים, ואיה השה לעולה"? ואברהם השיב לו בהמיית לבו: "אלוקים יראה לו השה לעולה, בני".

וילכו שניהם יחדיו...

עתה הבין יצחק ללא צל של ספק, כי הוא נבחר על ידי ה' לעלות כקורבן עולה. הוא שמח כי עלה בגורלו להקריב את חייו למען הבורא, וכשנעקד על-גבי המזבח ביקש את אביו שיקשור אותו חזק, ופשט את צוארו לשחיטה.

...אולם חיש מהר התברר, כי היה זה רק נסיון. השם יתברך ניסה בדרך זו את אברהם ואת יצחק ושניהם עמדו בנסיון בגבורה.