ירושלים. תמיד בלבנו. תמיד במוקד ההוויה היהודית. מה מיוחד בה כל כך? אנו מביאים בפניכם שמונה פתגמים על יחודיותה של ירושלים, העצב שבחורבן לצד ההבטחה לגאולה.
עיר יפהפיה
לא רק שירושלים הייתה עיר הבירה של עם ישראל, היא גם נחשבה לעיר היפה בתבל.
כך נכתב בתלמוד (קידושין מט, ב):
עשרה קבין יופי ירדו לעולם, תשעה נטלה ירושלים ואחד כל העולם כולו.
זה שער השמיים
כולם מכירים את הכותל המערבי, אך יש לו שם פחות מפורסם אותו העניקו לו דווקא הערבים: כותל הדמעות. מתברר שהם היו צופים ביהודים המתפללים ושופכים את דמעותיהם ליד שריד בית המקדש, וכך המקום קיבל את שמו.
הקשר המיוחד שבין העיר ירושלים ובין תפילת עם ישראל הוא עתיק יומין. כבר במדרש (פרקי דרבי אליעזר, פרק לה) נאמר על יעקב אבינו:
השכים יעקב בפחד גדול ואמר: ביתו של הקב"ה במקום הזה! שנאמר ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה. מכאן אתה למד שכל המתפלל במקום הזה בירושלים כאילו התפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים שם הוא, ופתח פתוח לשמע תפלה, שנאמר וזה שער השמים. (פרקי דרבי אליעזר פרק לה)
מה גרם לחורבן ירושלים?
היופי המיוחד של ירושלים בא לקיצו עם פריצת האוייבים לעיר הקודש. הם זרעו הרס וחורבן ולבסוף הגיעו למקום המקודש ביותר לעם ישראל: בית המקדש.
חז"ל מציינים סיבות שונות לחורבן, על-מנת שנוכל להפיק את הלקח ולשפר את התנהגותנו.
אמר רבי יוחנן: לא חרבה ירושלים אלא על שדנו בה דין תורה (ומקשה הגמרא: מה רע בכך?)... שהעמידו דיניהם על דין תורה ולא עשו לפנים משורת הדין. (בבא מציעא ל ב)
אבל ותקומה
חורבן ירושלים לא ייצג רק חורבן של מקום פיזי. ירושלים הייתה עיר בו ניתן היה לחוש את הנוכחות האלוקית בכל פינה. גם כיום, כשירושלים בידינו ואנו יכולים לבנות אותה ולהתיישב בה, אנו כמהים ומתאבלים על אותם ימי אור וקדושה.
וכך נאמר (תענית ל, ב):
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה.
ירושלים של מעלה ושל מטה
על ירושלים נאמר שיש לה "עיר תאומה" בשמיים; עיר מקבילה. מול ירושלים שנמצאת בעולמנו הפיזי, קיימת עיר ירושלים בעולמות העליונים. כמובן שעיר רוחנית בשמיים לא יכולה להיחרב...
אבל עם זאת, כך אמר רבי יוחנן:
אמר הקדוש ברוך הוא: לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא לירושלים של מטה! (מסכת תענית ה, א). כשהגאולה תופיע, היא תגאל עמה גם את העולמות הרוחניים וגם את אלו הפיזיים.
עתיד זוהר
תודה לא-ל יהודים שבו לפקוד את רחובותיה של ירושלים בביטחון יחסי. יחסי בלבד – כי עדיין הם צריכים להיות עירנים מפני מחבלים ושונאים שמבקשים לזרוע הרס וטרור בחוצות העיר.
אבל עוד יבואו ימים בהם לא יהיה עוד פחד, ותחושת הביטחון תהיה מוחלטת ושלימה.
כה אמר ה' צב-אות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה (זכריה ח, ג).
כי מציון...
אלו יהיו הימים בה ירושלים תהיה אור לגויים; אליה ינהרו כל יושבי תבל כדי לשאוב את חכמת התורה.
זהו השיר המוכר כל-כך:
כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. (מיכה ד ב).
זה בידינו
אנו יכולים להיות אלו שמביאים את הגאולה. הנביא (ישעיה א, כז) הזכיר לנו כי ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה. באמצעות הוספה בלימוד תורה ובעשיית צדקה ומצוות, נזכה לגאולה.
מי יתן וזה יקרה בקרוב בימינו, אמן.
כתוב תגובה