בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו

ערב יום הכפורים לפני כל נדרי, ה'תשנ"ב.

בלתי מוגה

"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם, יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"1.

א. ע"פ הכלל שההתחלה היא בהמשך להסיום שלפנ"ז (במה שמסיים מתחיל)2 – יש להתחיל בהענין ד"ואני אברכם" (הסיום דברכת כהנים), שמצינו בגמרא3 ב' פירושים:

א) "כהנים מברכים לישראל והקב"ה מברך לכהנים". ב) "כהנים מברכים לישראל והקב"ה מסכים על ידם".

[וגם להפירוש ש"ואני אברכם" קאי על בנ"י, יש ברכה גם לכהנים – כפי שלמדים ממ"ש4 "ואברכה מברכיך"3. ובמכ"ש וק"ו: אם בנוגע לכל אדם (אפילו אינו-יהודי) נאמר "ואברכה מברכיך"5, בנוגע לבנ"י, ובבנ"י גופא שבט לוי, ובשבט לוי גופא כהנים – על אחת כמה וכמה שישנה ההבטחה "ואברכה מברכיך", וביתר שאת וביתר עוז].

ובנדו"ד מודגש הקשר והשייכות דב' הפירושים ב"ואני אברכם", כיון שגם המתברכים הם בדוגמת כהנים – כמובן מפס"ד הרמב"ם6 "ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש .. אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' .. ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים וכו'" – שזוהי ההנהגה של תלמידי הישיבה, שתורתם אומנתם, ובפרט תלמידים שלומדים בישיבת תומכי תמימים ומתנהגים ברוחה, ככל פרטי ההוראות ששמענו מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, המנהל-פועל של הישיבה מיום הווסדה7 ועד היום הזה8.

ב. והוספה יתירה בהברכה – מצד הענין ד"טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל"9:

פסוק זה נאמר על משה רבינו10, שענינו תורה11, ודוגמתו בכל לומדי תורה, ובנדו"ד, תלמידי הישיבות, שהנהגתם היא באופן ד"טוב עין .. כי נתן מלחמו (דקאי על התורה שנקראת לחם12, ונעשית דם ובשר כבשרו13, "לחמו") לדל"14, גם לאלה שבערך אליהם נמצאים במעמד ומצב של "דל"15.

ובהדגשה יתירה בנוגע לתלמידי ישיבת תומכי תמימים, שמתנהגים ע"פ הוראת המנהל-פועל של הישיבה, שאצלו הי' מודגש ביותר הענין ד"טוב עין .. כי נתן מלחמו דל".

ו"טוב עין הוא יבורך" – שניתוסף ביתר שאת וביתר עוז בהברכות בכל המצטרך להם בגשמיות וברוחניות וברוחניות ובגשמיות, כולל ובמיוחד בהמצטרך להם בשביל קיום הענין ד"טוב עין .. כי נתן מלחמו לדל" כדבעי.

ועד לשלימות הענין ד"הוא יבורך" – ש"הוא" האמיתי, עצמותו ומהותו ית', נברך ונמשך ("יבורך" מלשון ברכה והמשכה16) בגלוי למטה, שעי"ז ניתוסף בהמשכת כל הברכות ממקור הברכות לכל בנ"י (החל מתלמידי הישיבות, בני ביתם והשייכים אליהם), שנמשכות ומתגלות ע"י נשיא הדור, "הנשיא הוא הכל"17, שכולל כל עניני הדור, ועאכו"כ אנשי הדור, ובפרט בנ"י, "אתם קרויין אדם"18, ע"ש "אדמה לעליון"19, מצד נשמתם שהיא "חלק אלקה ממעל ממש"20, ונרגש גם בגופם, נשמה בריאה בגוף בריא.

ג. ובפרטיות יותר:

התחלת ועיקר הברכה היא בנוגע לתורה – הצלחה רבה ומופלגה בלימוד התורה, הן נגלה דתורה והן פנימיות התורה,

– וכמרומז גם בהקביעות דיוהכ"פ ביום הרביעי בשבוע שבו נתלו "שני המאורות הגדולים"21, שרומז על ב' הענינים שבתורה ("תורה אור"22), תורה שבכתב ותורה שבע"פ23, נגלה דתורה ופנימיות התורה24 –

ושניהם (נגלה ופנימיות) יחד, "תורה אחת"25, כמודגש בשמה של הישיבה "תומכי תמימים", כיון ש"מטרת הישיבה להיות תורת ה' תורה הנגלית ותורת החסידות תמימה"26,

והצלחה רבה ומופלגה גם בנוגע לתמכין דאורייתא (תומכי תמימים), שעליהם נאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכי' מאושר"27, "אל תקרי מאושר אלא מראשו28 אינון תמכין לאורייתא"29,

ומהתורה נמשך גם בעולם (שנברא ע"י התורה30) – שהגילוי ד"תורה אחת" (הקשורה עם "ה' אחד") חודר ונמשך ע"י ישראל, "גוי אחד – (גם) בארץ"31, בכל העולם32 (שנברא בשביל התורה ובשביל ישראל33), שתתגלה בו המציאות ד"ה' אחד", כמ"ש34 "ואמת הוי' לעולם", ולא רק "ל.עולם", אלא גם "ב.עולם", שבכל העולם כולו (לא רק בבנ"י, ולא רק במין המדבר, אלא גם במין החי והצומח עד לדומם) יתגלה ה"אמת הוי'" – "אין עוד מלבדו"35, ויתירה מזה, "אין עוד"36.

ויש לקשר זה עם ענינו של יוהכ"פ – "אחת בשנה"37 – שרומז על גילוי והמשכת ה"אחת"38 (ע"י ה"אחת" שבתורה) גם "בשנה", ענין הזמן (שקשור גם עם ענין המקום), גדר העולם39, ובאופן שנעשים מציאות "אחת", שהיש הנברא והיש האמיתי הם חד ממש40.

ד. ויה"ר שיקויים בכם – תלמידי ישיבת תומכי תמימים, בתוככי כלל ישראל41 – הענין ד"אתם נצבים היום42 כולכם לפני ה' אלקיכם"43,

"נצבים" – מלשון "נצב מלך"44, "מאן מלכי רבנן"45, אלה שמתעסקים בלימוד התורה,

"לפני הוי' אלקיכם" – "לפני" מלשון פנימיות46, הפנימיות דהוי' אלקיכם, כולל גם כפי ש"הוי'" נעשה "אלקיכם", כחכם וחיותכם47,

ובאופן ד"כולכם" – שכוללים גם את כל בנ"י, מתוך אהבת ישראל, "ואהבת לרעך48 כמוך"49,

ובפשטות – שכל בנ"י, "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"50, מתקבצים ובאים כולם יחדיו ("כולכם") לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש ולבית המקדש השלישי – "לפני ה' אלקיכם".

וענין זה שייך במיוחד ליוהכ"פ – כידוע51 הפירוש במ"ש52 "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו", ש"יומיים" קאי על ב' הימים של ר"ה (אע"פ שנחשבים ל"יומא אריכתא"53), ו"יום השלישי" קאי על יוהכ"פ, שבו "יקימנו ונחי' לפניו" ("נצבים .. לפני ה' אלקיכם") – בביהמ"ק השלישי.

ה. ועוד והוא העיקר – שכל זה יקויים בפועל בסמיכות להתחלת יוהכ"פ דשנה זו,

– בהתאם להרמז בסימנה של השנה, "הי' תהא שנת נפלאות בכל", "בכל מכל כל" – בגימטריא "קבץ"54, שמזה מובן שכבר בראש השנה היתה כבר הכתיבה והחתימה בנוגע להענין ד"תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו" –

ובמילא נעשה ההמשך דכל השנה כולה באופן ד"נפלאות בה", "נפלאות בכל", "בכל מכל כל", שנה טובה ומבורכת בכל הענינים, ולכל לראש – שנת הגאולה האמיתית והשלימה,

תיכף ומיד ממש.