פרק ג

1בְּנִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֜מִצְו‍ֹתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ:

2כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֜שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ:

אורך ימים וגו'. ושלום יוסיפו לך תורתי ומצותי:

3חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֜תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ:

4וּמְצָא־חֵ֖ן וְשֵֹֽכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם:

5בְּטַ֣ח אֶל־יְ֖הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽ֜ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן:

בטח אל ה'. ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו ואל בינתך אל תשען:

6בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֜ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ:

7אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֜הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע:

אל תהי חכם בעיניך. להיות מואס בדברי מוכיחך:

8רִפְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶ֑ךָ וְ֜שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ:

רפאות תהי לשרך. החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:

ושקוי לעצמותיך. הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):

9כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֖הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֜מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ:

מהונך. מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך):

ומראשית. אלו תרומות ומעשרות:

10וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֜תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ:

11מוּסַ֣ר יְ֖הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֜קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ:

מוסר ה' בני אל תמאס. אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך:

ואל תקוץ. מלשון קצתי בחיי (בראשית כז):

12כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֜כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה:

וכאב את בן ירצה. שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:

13אַשְׁרֵ֣י אָ֖דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֜אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה:

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה. שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:

14כִּ֤י ט֣וֹב סַ֖חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֜מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ:

כי טוב סחרה מסחר כסף. כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד:

חרוץ. מין זהב הוא:

15יְקָ֣רָה הִ֖יא מִפְּנִיִ֑ים מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֜פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:

וכל חפציך. כל חמדותיך:

לא ישוו בה. לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה:

16אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֜שְׂמֹאולָ֗הּ ע֣שֶׁר וְכָבֽוֹד:

בימינה. למיימינים בה ועוסקים בה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ולמשמאילים בה שעוסקים בה שלא לשמה מ"מ עושר וכבוד יש:

17דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם:

18עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֖יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר:

למחזיקים בה. לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד׳:ד׳):

ותומכיה מאושר. המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה:

19יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֜מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה:

ה' בחכמה יסד ארץ. ע"פ התורה והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת ואחר שכל העולם נברא בהם לכך:

20בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֜שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל:

ירעפו. כמו יטיפו:

21בְּנִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֜שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה:

אל ילוזו מעיניך. אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך:

22וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֜חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ:

ויהיו חיים לנפשך. שהרי עץ חיים הוא:

וחן לגרגרותיך. שהרי זה שבחה האמור למעלה וענקים לגרגרותיך:

23אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֜רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף:

לא תגוף. לשון כשלון אצופי"ר בלע"ז וכן פן תגוף באבן (תהילים צ״א:י״ב) וכן בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיה יב) וכן ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):

24אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֜שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ:

ושכבת וערבה שנתך. ותנעם שנתך כשתישן שלא תירא מפחד פתאום:

25אַל־תִּ֖ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֜שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא:

ומשואת. כשתבוא על הרשעים:

26כִּֽי־ יְ֖הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד:

כי ה' יהיה בכסלך. במבטחך, ד"א בדברים שאתה כסיל בהן כך מצאתי בירושלמי:

27אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל יָדְיךָ֣ יָדְךָ֣ לַעֲשֹֽוֹת:

אל תמנע טוב מבעליו. אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים אל תמנעהו:

בהיות לאל ידך. להחדילו, ד"א:

אל תמנע טוב מבעליו. אל תמנע צדקה מן העני:

בהיות לאל ידך. לעשות צדקה שמא יבוא יום ואין לאל ידך:

28אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לְרֵֽעֲיךָ לְרֵֽעֲךָ לֵ֣ךְ וָ֖שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ:

וכן אל תאמר לרעך. לעני:

ויש אתך. מה שתתן לו, ורבותינו פירשו לך ושוב על שכר שכיר:

29אַל־תַּחֲר֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ:

אל תחרוש על רעך. אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה:

30אַל־תָּרִ֣וב תָּרִ֣יב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה:

אל תריב עם אדם. להתלונן עליו:

אם לא גמלך רעה. שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי אתה לשונאו:

31אַל־תְּ֖קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֜בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו:

אל תקנא באיש חמס. לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח:

32כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֧ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ:

כי תועבת ה' נלוז. מעוות בדרכיו:

ואת ישרים סודו. ועם ישרים סודו:

33מְאֵרַ֣ת יְ֖הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וְנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ:

34אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ וְ֜לַעֲנָיִ֗ים וְלַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן:

אם ללצים. אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם:

ולענוים יתן חן. אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות:

35כָּבוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֜כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן:

כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון. לעצמו מפריש קלון לחלקו: