1בְּנִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֜מִצְוֹתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ: |
2כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֜שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ: |
אורך ימים וגו':
ושלום יוסיפו לך תורתי ומצותי:
|
3חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֜תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ: |
4וּמְצָא־חֵ֖ן וְשֵֹֽכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם: |
5בְּטַ֣ח אֶל־יְ֖הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽ֜ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן: |
בטח אל ה':
ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו ואל בינתך אל תשען:
|
6בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֜ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ: |
7אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֜הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע: |
אל תהי חכם בעיניך:
להיות מואס בדברי מוכיחך:
|
8רִפְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶ֑ךָ וְ֜שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ: |
רפאות תהי לשרך:
החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:
|
ושקוי לעצמותיך:
הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):
|
9כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֖הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֜מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ: |
מהונך:
מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך):
|
ומראשית:
אלו תרומות ומעשרות:
|
10וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֜תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ: |
11מוּסַ֣ר יְ֖הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֜קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ: |
מוסר ה' בני אל תמאס:
אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך:
|
ואל תקוץ:
מלשון קצתי בחיי (בראשית כז):
|
12כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֜כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה: |
וכאב את בן ירצה:
שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:
|
13אַשְׁרֵ֣י אָ֖דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֜אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה: |
אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה:
שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:
|
14כִּ֤י ט֣וֹב סַ֖חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֜מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ: |
כי טוב סחרה מסחר כסף:
כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד:
|
חרוץ:
מין זהב הוא:
|
15יְקָ֣רָה הִ֖יא מִפְּנִיִ֑ים מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֜פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ: |
וכל חפציך:
כל חמדותיך:
|
לא ישוו בה:
לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה:
|
16אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֜שְׂמֹאולָ֗הּ ע֣שֶׁר וְכָבֽוֹד: |
בימינה:
למיימינים בה ועוסקים בה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ולמשמאילים בה שעוסקים בה שלא לשמה מ"מ עושר וכבוד יש:
|
17דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם: |
18עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֖יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר: |
למחזיקים בה:
לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד׳:ד׳):
|
ותומכיה מאושר:
המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה:
|
19יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֜מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה: |
ה' בחכמה יסד ארץ:
ע"פ התורה והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת ואחר שכל העולם נברא בהם לכך:
|
20בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֜שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל: |
ירעפו:
כמו יטיפו:
|
21בְּנִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֜שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה: |
אל ילוזו מעיניך:
אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך:
|
22וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֜חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ: |
ויהיו חיים לנפשך:
שהרי עץ חיים הוא:
|
וחן לגרגרותיך:
שהרי זה שבחה האמור למעלה וענקים לגרגרותיך:
|
23אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֜רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף: |
לא תגוף:
לשון כשלון אצופי"ר בלע"ז וכן פן תגוף באבן (תהילים צ״א:י״ב) וכן בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיה יב) וכן ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):
|
24אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֜שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ: |
ושכבת וערבה שנתך:
ותנעם שנתך כשתישן שלא תירא מפחד פתאום:
|
25אַל־תִּ֖ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֜שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא: |
ומשואת:
כשתבוא על הרשעים:
|
26כִּֽי־ יְ֖הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד: |
כי ה' יהיה בכסלך:
במבטחך, ד"א בדברים שאתה כסיל בהן כך מצאתי בירושלמי:
|
27אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל יָדְיךָ֣ יָדְךָ֣ לַעֲשֹֽוֹת: |
אל תמנע טוב מבעליו:
אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים אל תמנעהו:
|
בהיות לאל ידך:
להחדילו, ד"א:
|
אל תמנע טוב מבעליו:
אל תמנע צדקה מן העני:
|
בהיות לאל ידך:
לעשות צדקה שמא יבוא יום ואין לאל ידך:
|
28אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לְרֵֽעֲיךָ לְרֵֽעֲךָ לֵ֣ךְ וָ֖שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ: |
וכן אל תאמר לרעך:
לעני:
|
ויש אתך:
מה שתתן לו, ורבותינו פירשו לך ושוב על שכר שכיר:
|
29אַל־תַּחֲר֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ: |
אל תחרוש על רעך:
אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה:
|
30אַל־תָּרִ֣וב תָּרִ֣יב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה: |
אל תריב עם אדם:
להתלונן עליו:
|
אם לא גמלך רעה:
שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי אתה לשונאו:
|
31אַל־תְּ֖קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֜בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו: |
אל תקנא באיש חמס:
לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח:
|
32כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֧ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ: |
כי תועבת ה' נלוז:
מעוות בדרכיו:
|
ואת ישרים סודו:
ועם ישרים סודו:
|
33מְאֵרַ֣ת יְ֖הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וְנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ: |
34אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ וְ֜לַעֲנָיִ֗ים וְלַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן: |
אם ללצים:
אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם:
|
ולענוים יתן חן:
אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות:
|
35כָּבוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֜כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן: |
כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון:
לעצמו מפריש קלון לחלקו:
|