פרק ג

1בְּנִי תּוֹרָתִ֣י אַל־תִּשְׁכָּ֑ח וּ֜מִצְו‍ֹתַ֗י יִצֹּ֥ר לִבֶּֽךָ:

2כִּ֤י אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים וּשְׁנ֣וֹת חַיִּ֑ים וְ֜שָׁל֗וֹם יוֹסִ֥יפוּ לָֽךְ:

אורך ימים וגו': ושלום יוסיפו לך תורתי ומצותי:

3חֶ֥סֶד וֶאֱמֶ֗ת אַֽל־יַעַ֫זְבֻ֥ךָ קָשְׁרֵ֥ם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶ֑יךָ כָּ֜תְבֵ֗ם עַל־ל֥וּחַ לִבֶּֽךָ:

4וּמְצָא־חֵ֖ן וְשֵֹֽכֶל־ט֑וֹב בְּעֵינֵ֖י אֱלֹהִ֣ים וְאָדָֽם:

5בְּטַ֣ח אֶל־יְ֖הוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽ֜ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן:

בטח אל ה': ופזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו ואל בינתך אל תשען:

6בְּכָל־דְּרָכֶ֥יךָ דָעֵ֑הוּ וְ֜ה֗וּא יְיַשֵּׁ֥ר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ:

7אַל־תְּהִ֣י חָכָ֣ם בְּעֵינֶ֑יךָ יְרָ֥א אֶת־יְ֜הוָ֗ה וְס֣וּר מֵרָֽע:

אל תהי חכם בעיניך: להיות מואס בדברי מוכיחך:

8רִפְאוּת תְּהִ֣י לְשָׁרֶ֑ךָ וְ֜שִׁקּ֗וּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ:

רפאות תהי לשרך: החכמה, שרך כמו (שיר ו) שררך וזהו טיבורך:

ושקוי לעצמותיך: הוא המוח כענין שנאמר ומוח עצמותיו ישוקה (איוב כא):

9כַּבֵּ֣ד אֶת־יְ֖הוָה מֵהוֹנֶ֑ךָ וּ֜מֵרֵאשִׁ֗ית כָּל־תְּבוּאָתֶֽךָ:

מהונך: מכל מה שחננך אפי' מקול ערב (אל תקרי מהונך אלא מגרונך):

ומראשית: אלו תרומות ומעשרות:

10וְיִמָּלְא֣וּ אֲסָמֶ֣יךָ שָׂבָ֑ע וְ֜תִיר֗וֹשׁ יְקָבֶ֥יךָ יִפְרֹֽצוּ:

11מוּסַ֣ר יְ֖הוָה בְּנִ֣י אַל־תִּמְאָ֑ס וְאַל־תָּ֜קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ:

מוסר ה' בני אל תמאס: אם יבואו עליך יסורין יהיו חביבין עליך:

ואל תקוץ: מלשון קצתי בחיי (בראשית כז):

12כִּ֤י אֶ֥ת אֲשֶׁ֣ר יֶאֱהַ֣ב יְהוָ֣ה יוֹכִ֑יחַ וּ֜כְאָ֗ב אֶת־בֵּ֥ן יִרְצֶֽה:

וכאב את בן ירצה: שרוצה בבנו להטיב לו ויפייסהו לאחר שמכהו בשבט כן יערב לך הטובה אחר המכה:

13אַשְׁרֵ֣י אָ֖דָם מָצָ֣א חָכְמָ֑ה וְ֜אָדָ֗ם יָפִ֥יק תְּבוּנָֽה:

אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה: שלומד חכמה עד ששגורה היא להוציא מפיו:

14כִּ֤י ט֣וֹב סַ֖חְרָהּ מִסְּחַר־כָּ֑סֶף וּ֜מֵחָר֗וּץ תְּבוּאָתָֽהּ:

כי טוב סחרה מסחר כסף: כל חלופין שאדם מחליף בסחורה זה נוטל זה וזה נוטל זה אבל האומר לחבירו שנה לי פרקך ואני אשנה לך פרקי נמצאו שניהם ביד כל אחד ואחד:

חרוץ: מין זהב הוא:

15יְקָ֣רָה הִ֖יא מִפְּנִיִ֑ים מִפְּנִינִ֑ים וְכָל־חֲ֜פָצֶ֗יךָ לֹ֣א יִֽשְׁווּ־בָֽהּ:

וכל חפציך: כל חמדותיך:

לא ישוו בה: לא יהיו שוין בשוויה ודמיהן בדמיה:

16אֹ֣רֶךְ יָ֖מִים בִּֽימִינָ֑הּ בִּ֜שְׂמֹאולָ֗הּ ע֣שֶׁר וְכָבֽוֹד:

בימינה: למיימינים בה ועוסקים בה לשמה אורך ימים וכ"ש עושר וכבוד ולמשמאילים בה שעוסקים בה שלא לשמה מ"מ עושר וכבוד יש:

17דְּרָכֶ֥יהָ דַרְכֵי־נֹ֑עַם וְֽכָל־נְתִ֖יבוֹתֶ֣יהָ שָׁלֽוֹם:

18עֵץ־חַיִּ֣ים הִ֖יא לַמַּחֲזִיקִ֣ים בָּ֑הּ וְֽתֹמְכֶ֥יהָ מְאֻשָּֽׁר:

למחזיקים בה: לאוחזים בה כמו וישלח ידו ויחזק בו (שמות ד׳:ד׳):

ותומכיה מאושר: המתקרבים לה וכן כל לשון תמיכה שבספר זה שהוא אוחז בה:

19יְֽהוָ֗ה בְּחָכְמָ֥ה יָֽסַד־אָ֑רֶץ כּוֹנֵ֥ן שָׁ֜מַ֗יִם בִּתְבוּנָֽה:

ה' בחכמה יסד ארץ: ע"פ התורה והיא התורה והיא התבונה והוא הדעת ואחר שכל העולם נברא בהם לכך:

20בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמ֣וֹת נִבְקָ֑עוּ וּ֜שְׁחָקִ֗ים יִרְעֲפוּ־טָֽל:

ירעפו: כמו יטיפו:

21בְּנִי אַל־יָלֻ֣זוּ מֵעֵינֶ֑יךָ נְצֹ֥ר תֻּ֜שִׁיָּ֗ה וּמְזִמָּֽה:

אל ילוזו מעיניך: אל יתעקמו מנגד עיניך להסירם מכנגדך:

22וְיִֽהְי֣וּ חַיִּ֣ים לְנַפְשֶׁ֑ךָ וְ֜חֵ֗ן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ:

ויהיו חיים לנפשך: שהרי עץ חיים הוא:

וחן לגרגרותיך: שהרי זה שבחה האמור למעלה וענקים לגרגרותיך:

23אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְ֜רַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף:

לא תגוף: לשון כשלון אצופי"ר בלע"ז וכן פן תגוף באבן (תהילים צ״א:י״ב) וכן בטרם יתנגפו רגליכם (ירמיה יב) וכן ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב):

24אִם־תִּשְׁכַּ֥ב לֹֽא־תִפְחָ֑ד וְ֜שָׁכַבְתָּ֗ וְֽעָרְבָ֥ה שְׁנָתֶֽךָ:

ושכבת וערבה שנתך: ותנעם שנתך כשתישן שלא תירא מפחד פתאום:

25אַל־תִּ֖ירָא מִפַּ֣חַד פִּתְאֹ֑ם וּמִשֹּׁאַ֥ת רְ֜שָׁעִ֗ים כִּ֣י תָבֹֽא:

ומשואת: כשתבוא על הרשעים:

26כִּֽי־ יְ֖הוָה יִהְיֶ֣ה בְכִסְלֶ֑ךָ וְשָׁמַ֖ר רַגְלְךָ֣ מִלָּֽכֶד:

כי ה' יהיה בכסלך: במבטחך, ד"א בדברים שאתה כסיל בהן כך מצאתי בירושלמי:

27אַל־תִּמְנַע־ט֥וֹב מִבְּעָלָ֑יו בִּהְי֨וֹת לְאֵ֖ל יָדְיךָ֣ יָדְךָ֣ לַעֲשֹֽוֹת:

אל תמנע טוב מבעליו: אם ראית חבירך חפץ להטיב לעניים אל תמנעהו:

בהיות לאל ידך: להחדילו, ד"א:

אל תמנע טוב מבעליו: אל תמנע צדקה מן העני:

בהיות לאל ידך: לעשות צדקה שמא יבוא יום ואין לאל ידך:

28אַל־תֹּ֘אמַ֤ר לְרֵֽעֲיךָ לְרֵֽעֲךָ לֵ֣ךְ וָ֖שׁוּב וּמָחָ֥ר אֶתֵּ֗ן וְיֵ֣שׁ אִתָּֽךְ:

וכן אל תאמר לרעך: לעני:

ויש אתך: מה שתתן לו, ורבותינו פירשו לך ושוב על שכר שכיר:

29אַל־תַּחֲר֣שׁ עַל־רֵעֲךָ֣ רָעָ֑ה וְהֽוּא־יוֹשֵׁ֖ב לָבֶ֣טַח אִתָּֽךְ:

אל תחרוש על רעך: אל תחשוב ואינו זז ממשמעות חרישה מה דרך החורש מכין מקום לזמן הזריעה אף החושב רעה מכין מקום תחבולות בלבו איך יעמוד ויעשנה:

30אַל־תָּרִ֣וב תָּרִ֣יב עִם־אָדָ֣ם חִנָּ֑ם אִם־לֹ֖א גְמָלְךָ֣ רָעָֽה:

אל תריב עם אדם: להתלונן עליו:

אם לא גמלך רעה: שעבר על המצוה הכתובה בתורה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט) ומי שהוא רשע רשאי אתה לשונאו:

31אַל־תְּ֖קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס וְאַל־תִּ֜בְחַ֗ר בְּכָל־דְּרָכָֽיו:

אל תקנא באיש חמס: לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח:

32כִּ֤י תוֹעֲבַ֣ת יְהוָ֧ה נָל֑וֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִ֥ים סוֹדֽוֹ:

כי תועבת ה' נלוז: מעוות בדרכיו:

ואת ישרים סודו: ועם ישרים סודו:

33מְאֵרַ֣ת יְ֖הוָה בְּבֵ֣ית רָשָׁ֑ע וְנְוֵ֖ה צַדִּיקִ֣ים יְבָרֵֽךְ:

34אִם־לַלֵּצִ֥ים הֽוּא־יָלִ֑יץ וְ֜לַעֲנָיִ֗ים וְלַעֲנָוִ֗ים יִתֶּן־חֵֽן:

אם ללצים: אדם נמשך אחריהם לסוף אף הוא יהיה לץ עמהם:

ולענוים יתן חן: אם לענוים יתחבר סוף שיתנו מעשיו חן בעיניהם של בריות:

35כָּבוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֜כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן:

כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון: לעצמו מפריש קלון לחלקו: