פרק כב

1נִבְחָ֣ר שֵׁ֖ם מֵע֣שֶׁר רָ֑ב מִכֶּ֥סֶף וּ֜מִזָּהָ֗ב חֵ֣ן טֽוֹב:
נבחר שם מעשר רב: שם טוב:
מכסף ומזהב: נבחר חן טוב:
2עָשִׁ֣יר וָרָ֣שׁ נִפְגָּ֑שׁוּ עֹשֵֹ֖ה כֻלָּ֣ם יְהוָֽה:
עושה כולם ה': כשעני אומר לעשיר פרנסני והוא עונה קשות עושה כולם ה' הקב"ה עושה אותם חדשים לזה עני ולזה עשיר:
3עָר֤וּם רָאָ֣ה רָעָ֣ה וְיִסְתָּ֑ר וְנִסְתָּ֑ר וּ֜פְתָיִ֗ים עָבְר֥וּ וְֽנֶעֱנָֽשׁוּ:
ערום ראה רעה: עונש של עבירה ונסתר ולא עבר עבירה:
4עֵ֣קֶב עֲ֖נָוָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה ע֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים:
עקב ענוה: בשביל הענוה יראת ה' באה, ד"א ענוה עיקר והיראה טפילה ועקב לה מדרס לרגליה:
5צִנִּ֣ים פַּ֖חִים בְּדֶ֣רֶךְ עִקֵּ֑שׁ שׁוֹמֵ֥ר נַ֜פְשׁ֗וֹ יִרְחַ֥ק מֵהֶֽם:
צנים פחים: כמו (במדבר ל״ג:נ״ה) לצנינים בצדיכם ובאו עליך הוצן (יחזקאל כ״ג:כ״ד) ל' גדודים ולסטים:
צנים פחים: הם טמונים בדרכי המעקש דרכיו כלומר יסורים מוכני' לו:
6חֲנֹ֣ךְ לַ֖נַּעַר עַל־פִּ֣י דַרְכּ֑וֹ גַּ֥ם כִּֽי־יַ֜זְקִ֗ין לֹֽא־יָס֥וּר מִמֶּֽנָּה:
חנוך לנער: לפי מה שתלמד לנער ותחנכהו בדברים אם לטוב אם לרע: גם כי יזקין לא יסור ממנה:
7עָשִׁיר בְּרָשִׁ֣ים יִמְשׁ֑וֹל וְעֶ֥בֶד ל֜וֶֹ֗ה לְאִ֣ישׁ מַלְוֶֽה:
עשיר ברשים ימשול: עם הארץ צריך לתלמיד חכם לעולם:
8זוֹרֵ֣עַ עַ֖וְלָה יִקְצָור־יִקְצָר־אָ֑וֶן וְשֵׁ֖בֶט עֶבְרָת֣וֹ יִכְלֶֽה:
זורע עולה: יקצר און לפי זריעתו קצירתו לפי פעולתו יהיה קבלת משכורתו:
9טֽוֹב־עַ֖יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל:
10גָּ֣רֵֽשׁ לֵ֖ץ וְיֵצֵ֣א מָד֑וֹן וְ֜יִשְׁבֹּ֗ת דִּ֣ין וְקָלֽוֹן:
גרש לץ: יצר הרע:
11אֹהֵ֥ב טְהָור־טְהָר־לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֜פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ:
אוהב: טהר לב חן שפתיו מי ששפתיו חן:
רעהו מלך: הקב"ה אוהבו ומחבבו:
12עֵינֵ֣י יְ֖הוָה נָ֣צְרוּ דָ֑עַת וַ֜יְסַלֵּ֗ף דִּבְרֵ֥י בֹגֵֽד:
13אָמַ֣ר עָ֖צֵל אֲרִ֣י בַח֑וּץ בְּת֥וֹךְ רְ֜חֹב֗וֹת אֵֽרָצֵֽחַ:
אמר עצל ארי בחוץ: איך אצא ללמוד תורה:
14שׁוּחָ֣ה עֲ֖מֻקָּה פִּ֣י זָר֑וֹת זְע֥וּם יְ֜הוָ֗ה יִפָּול־יִפָּל־שָֽׁם:
שוחה עמוקה פי זרות: פי עובדי גלולים:
זעום ה': מי שהקב"ה שונאו נופל ונכשל בה:
זעום: נזוף מלפניו:
15אִוֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֜וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ:
16ע֣שֵֽׁק דָּ֖ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ נֹתֵ֥ן לְ֜עָשִׁ֗יר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר:
עושק דל להרבות לו: עושר:
נותן לעשיר: סוף שנותן ממונו לעו"ג העשירי' ואך למחסור הוא בא:
17הַ֥ט אָזְנְךָ֗ וּ֖שְׁמַע דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים וְ֜לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי:
הט אזנך שמע דברי חכמים: ללמוד תורה מחכם כל שהוא:
ולבך תשית לדעתי: ואם רבך רשע לא תלמוד ממעשיו:
18כִּֽי־נָ֖עִים כִּֽי־תִשְׁמְרֵ֣ם בְּבִטְנֶ֑ךָ יִכֹּ֥נוּ יַ֜חְדָּ֗ו עַל־שְׂפָתֶֽיךָ:
כי נעים: יהי לך לאחר זמן אם תשמרם ותצפנם בבטנך שלא תשכחם ואימתי יהיו שמורים בלבך בזמן שיכונו על שפתיך כאשר תוציאם בפיך:
19לִהְי֣וֹת בַּ֖יהוָה מִבְטַחֶ֑ךָ הוֹדַעְתִּ֖יךָ הַיּ֣וֹם אַף־אָֽתָּה:
להיות בה' מבטחך הודעתיך: אני מודיעך שתבטח בה' ותעסוק בתורה ולא תאמר איך אבטל ממלאכתי ואיך אתפרנס:
20הֲלֹ֤א כָתַ֣בְתִּי לְ֖ךָ שָׁלִשִׁ֑ום שָׁלִישִׁ֑ים בְּמ֖וֹעֵצֹ֣ת וָדָֽעַת:
הלא כתבתי לך שלשים: תור' ונביאים וכתובים:
21לְהוֹדִֽיעֲךָ֗ ק֖שְׁטְ אִמְרֵ֣י אֱמֶ֑ת לְהָשִׁ֥יב אֲמָרִ֥ים אֱ֜מֶ֗ת לְשֹׁלְחֶֽיךָ:
להודיעך קושט: שלישים כתבתי לך כדי שתבין מתוכם קושט אמרי אמת. להשיב אמרים אמת:
לשולחך: לשואלך הוראה:
22אַֽל־תִּגְזָל־דָּ֖ל כִּ֣י דַל־ה֑וּא וְאַל־תְּדַכֵּ֖א עָנִ֣י בַשָּֽׁעַר:
אל תגזל דל: אל תגזלנו כי תראנו דל בעבור שהוא דל ואין לו כח לעמוד נגדך:
23כִּֽי־יְ֖הוָה יָרִ֣יב רִיבָ֑ם וְקָבַ֖ע אֶת־קֹבְעֵיהֶ֣ם נָֽפֶשׁ:
כי ה' יריב ריבם וקבע: ויגזול את הנפש:
קובעיהם: גוזליה' ובלשון ארמי קביעה גזילה במסכ' ראש השנה אתא ההוא גברא לקמיה אמר ליה קבען פלניא וכו':
24אַל־תִּ֖תְרַע אֶת־בַּ֣עַל אָ֑ף וְאֶת־אִ֥ישׁ חֵ֜מוֹת לֹ֣א תָבֽוֹא:
אל תתרע: אל תתחבר לשון רעות:
25פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹֽרְחֹתָ֑ו אֹֽרְחֹתָ֑יו וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ:
פן תאלף: פן תלמד:
26אַל־תְּהִ֥י בְתֹֽקְעֵי־כָ֑ף בַּ֜עֹרְבִ֗ים מַשָּׁאֽוֹת:
אל תהי בתוקעי כף בעורבים משאות: הלואות כמו משאת מאומה (דברי' כד):
27אִם־אֵֽין־לְךָ֥ לְשַׁלֵּ֑ם לָ֥מָּה יִקַּ֥ח מִ֜שְׁכָּבְךָ֗ מִתַּחְתֶּֽיךָ:
28אַל־תַּ֖סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם אֲשֶׁ֖ר עָשֹ֣וּ אֲבוֹתֶֽיךָ:
אל תסג גבול עולם: אל תשג אחור מנהג אבותיך ואז"ל המניח כלכלה תחת הגפן בשעת בצירה כדי שיפול בתוכו הפרט על זה נאמר אל תסג גבול וגו':
תסג: כמו יסוגו אחור (תהלים קכט):
29חָזִ֡יתָ אִ֤ישׁ מָ֘הִ֤יר בִּמְלַאכְתּ֗וֹ לִֽפְנֵֽי־מְלָכִ֥ים יִתְיַצָּ֑ב בַּל־יִ֜תְיַצֵּב לִפְנֵ֥י חֲשֻׁכִּֽים: