קוץ. בדרך כלל הוא מטרד. כיצד בדיוק הוא יכול להועיל? אך בתחילת ספר שמות מתואר סיפור מופלא וניסי, שהשחקן המרכזי בו הוא... שיח מדברי וקוצני, שעולה באש, אך לא נשרף.

ניחשתם נכון: זהו הסנה הבוער. אם תחשבו קצת תוכלו לגלות כי יש לשמו של הסנה דמיון רב למיקום מפורסם נוסף: הר סיני. אכן, לפי כמה פירושים1, הר סיני קיבל את שמו על שם הסנה.

במאמר שלפניכם נלמד על סיפור הסנה לצד המדרשים והפירושים המרתקים הכרוכים בו.

נבואה ראשונה

במהלך השנים זכה משה לפעמים רבות בהן שוחח אתו הבורא כאיש אל רעהו, עד שנאמר עליו2 שהיה גדול הנביאים שקמו לעם ישראל, אך כמו שאומר הפתגם הידוע – "תמיד יש פעם ראשונה"... ההתגלות האלוקית בסנה היא הראשונה המתועדת בכתובים. הנה הפסוקים3 :

וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה, וירא והנה הסנה בוער באש, והסנה איננו אוכל. ויאמר משה: אסורה נא ואראה את המראה הגדול הזה – מדוע לא יבער הסנה? וירא ה' כי סר לראות, ויקרא אליו אלוקים מתוך הסנה.

קצת רקע: היה זה לאחר שמלך מצרים, פרעה, הכביד את עול השעבוד על בני ישראל תושבי ארצו. הוא העסיק אותם בעבודות כפייה קשות מנשוא, וגזר עליהם גזירות זוועתיות שכללו רציחת הבנים שנולדו לנשים העבריות.

משה עצמו נולד למשפחה עברית, אך בנס ניצל מהגזירה ואומץ על-ידי בת פרעה. כשגדל, הוא נחלץ לעזרת אח יהודי והרג שוטר מצרי שהתעלל בו. בעקבות הלשנה הוא נאלץ להימלט למדין שם הוא פגש ונשא לאישה את ציפורה בת יתרו. הוא קיבל עבודה כרועה צאן חותנו ובעקבות המרעה4 הוא הגיע אל אחד ההרים – שהתפרסם לימים בשם הר סיני.

אש פלאית

הר סיני, עליו עתיד להתקיים בהמשך "מעמד מתן תורה", היה המקום בו בחר הבורא להתגלות אל משה. על פי המסורת5 היה ההר מקום קדוש כבר אז, והעופות לא יכלו להתעופף מעליו. משה, שהבחין בתופעה החריגה בקרב העופות, הוביל את צאנו לקרבת מקום וניגש לבדו אל ההר, שם הבחין בסנה.

הסנה, שיח קוצני6 שכמוהו היו שכמוהו היו עוד רבים באיזור , היה חריג. הוא בער באש באמצע המדבר, אך לא נשרף. חוקי הטבע, לפיהם האש זקוקה לחומר בערה ומכלה אותו בעת שריפתה, לא השפיעו על השריפה יוצאת הדופן הזו.

המדרש7 מפרש את המטרה בנס החריג הזה – כדי למשוך את תשומת ליבו של משה, שיבקש להבין את פשר ההתרחשות המוזרה, כפי שאכן אירע. לאחר שמשה התקרב אל הפלא, פנה אליו האלוקים והורה לו לחלוץ את נעליו כדי לכבד את קדושת המקום והנבואה. בהמשך שוחח הבורא עם משה, והורה לו את משימתו לשוב למצרים ולגאול משם את בני עמו.

למה סנה?

ההתייחסות העיקרית במדרשים לסנה עצמו היא בסימבוליות הטמונה בו, והמשמעות העומדת מאחורי ההתגלות האלוקית דווקא בו.

בראשית ההתייחסות למשמעות הסנה, כדאי להביא את תיאור המדרש8 על דו שיח מעניין בין התנא רבי יהושע בן קרחה, ובין גוי אחד ששאלו אודות ההתגלות דווקא בסנה. בראשית תשובתו, הקשה רבי יהושע על עצם השאלה: הרי גם לו היה האלוקים מתגלה בעץ חרוב או שקמה, אמר לגוי, היית שואל את שאלתך – ומדוע לא בעץ אחר?... בהמשך שיחתם, הסביר רבי יהושע את הרמז בשיח הסנה, הקטן והנחות, המלמד על הנוכחות האלוקית בכל פרט ופרט בבריאה.

נחיתותו של שיח הסנה משמשת בסיס להסברים נוספים9 על המשמעות הטמונה בו. לפי הסברים אלו, הסנה מסמל את הגלות הקשה במצרים, בה היו בני ישראל במצב נחות ביותר. התגלותו של האלוקים בסנה מסמלת את היות הבורא עם בני ישראל גם בצרתם בגלות.

ההקבלה בין הסנה לגלות במצרים, אינה מוגבלת רק להיותו נחות. טבעו של השיח הקוצני, גורם לו להוות מלכודת מוות לבעלי החיים בסביבתו10 . ובלשון המדרש11 : "דרכו של סנה - אדם מכניס ידו לתוכו אינו ניזק, מפני שקוציו כפופין למטה, ואם בקש להוציא את ידו הקוצין תופסין אותה". וכך בגלות מצרים: "כשירדו ישראל למצרים קבלו אותן, שנאמר: . . 'במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך' . . בקשו לצאת, תפשו אותן, שנאמר: 'וגם את ישראל לא אשלח'...".

הקבלה זו, בין גלות מצרים ובין הסנה, מהווה בעצם הבטחה סמויה של הבורא למשה, שיגאל את בני ישראל ממצרים. לפי פירוש אחר12 , משתקפת הבטחה זו בבעירת הסנה, כאשר האש מרמזת על הקושי הרב במצרים, והעובדה שלא נשרף מוכיחה את שרידותם של בני ישראל באותה גלות איומה.

פירוש נוסף במדרש13 על משמעות האש הבוערת בסנה אך אינה שורפת אותו, נושא בחובו משמעות אקטואלית וחשובה: מכל צורות ההתגלות האפשריות, בחר הבורא בהתגלותו הראשונה לגדול הנביאים להופיע דווקא באמצעות שילוב של אש עם שיח, שילוב שמלמד אותנו על גדולת השלום וחשיבותו.

פנימיות בוערת

בחודש טבת תש"ב (ינואר 1942), ביקר הרבי יוסף יצחק, חותנו וקודמו בתפקיד של הרבי מליובאוויטש, בעיר שיקגו. בין הדברים שנשא, הוא תיאר14 ויכוח שניהל רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד עם המתנגדים לשיטתו, בעיר מינסק ברוסיה, כמאה וחמישים שנים קודם לכן. במהלך הויכוח הציג רבי שניאור זלמן פרטים מרכזיים במשנת החסידות.

סיפורו של הסנה, והבערה שסביבו, שימשו כלי-עזר להבהרת גישת החסידות לתפקיד היהודים בעולם, והמכנה המשותף לכל יהודי, מגדולי הרבנים ועד לאחרון היהודים:

התגלותו הראשונה של הבורא למשה, מנהיגם הראשון של בני ישראל כעם, הייתה דווקא בשיח הסנה, ולא באילן נושא פירות.

האילנות נושאי הפירות מסמלים את תלמידי החכמים יודעי התורה. אך ההתגלות בשיח הקוצני מזכירה לנו כי לכל יהודי ויהודי יש בתוככי נפשו בעירה פנימית של רצון להתקרב אל האלוקים.

המשימה הגדולה היא לגלות את הרצון הפנימי הנסתר הזה, וליצור שוב את החיבור בין ה"סנה" (העולם החומרני) וה"אש" (קיום מצוות הבורא)15 .