האזהרה שהזהרנו מלבוא על הנידה בזמן טמאתה, כלומר: כל שבעת הימים, והוא אמרו: "ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב" (שם, יט); וגם כל זמן שלא תטבול אחר שבעת הימים היא נידה.

והעובר על לאו זה אם היה מזיד - חייב כרת; ובשוגג - חייב חטאת קבועה.