Enter your email address to get our weekly email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life.

ספר המצוות

מצוות עשה קכו, קכט

המצווה הקכ"ו

הציווי שנצטווינו להפריש תרומה גדולה, וא אמרו יתעלה: "ראשית דגנך וגו' תתן לו" (דברים יח, ד).

ומצווה זו אינה נוהגת מן התורה אלא בארץ ישראל, וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת תרומות.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת

המצווה הקכ"ט

הציווי שנצטוו הלויים להפריש מעשר מן המעשר שמקבלים מישראל ולתתו לכהנים, וא אמרו יתעלה: "ואל הלויים תדבר ואמרת אליהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר" (במדבר יח, כו).

ופרש לנו, שמעשר זה הוא הנקרא 'תרומת מעשר' - ינתן לכהן. אמר: "ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן" (שם שם, כח). וכבר פרש הכתוב, שמפרישים מעשר זה מן המחבר והיפה שבו. והוא אמרו יתעלה: "מכל חלבו את מקדשו ממנו" (שם שם, כט).

אחר כך העיר, שהם חוטאים אם לא יפרישוהו מן היפה שבו. והוא אמרו יתעלה: "ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו" (שם שם, לב), ולאו זה הוא שלילה, כאילו אמר: לא יהיה עליכם חטא בהרימכם אותו מן היפה, משמע: שאם יפרישוהו מן הרע יחטאו.

והרי זה כמו לאו הבא מכלל עשה, שאינו נמנה עם הלאווין, כלומר: מכיוון שציווה להפרישו מן היפה, משמע שאין להפרישו מן הרע.

ולשון ספרי: "מנין אתה אומר, שאם הפרשתם אותו שלא מן המחבר שאתם בנשיאת עון? תלמוד לומר: ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו". וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת תרומות ובמסכת מעשרות וגם בכמה מקומות בדמאי.

מתוך ובאדיבות המהדורה המעוצבת של אתר דעת