המצוה היומית

הציווי שנצטווינו במעשה מזוזה, והוא אמרו יתעלה: "וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך" (דברים ו, ט).

וכבר נכפל הציווי בעניין זה; ודיני מצווה זו כולם נתבארנו בפ"ג ממנחות.

הציווי שנצטווינו שיהא לכל-זכר ממנו ספר תורה לעצמו, ואם יכתבו בידו - הרי זה משבח מאד והוא עדיף, כמו שאמרו: "כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני". ואם אי אפשר לו לכתבו בידו - חייב הוא לקנותו או יבקש שיכתבו בשבילו.

והוא אמרו יתעלה: "כתבו לכם את השירה הזאת" (שם לא, יט) לפי שאינו מותר לכתוב את התורה פרשיות פרשיות. ואכן רצונו באמרו "את השירה הזאת" - כל התורה הכוללת את השירה הזאת. ולשון גמרא סנהדרין:

"אמר רבא: אף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו ספר תורה - מצווה לכתוב משלו, שנאמר: 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת' . איתביה אביי: כותב לו ספר תורה לשמו, כדי שלא יתגאה בשל אבותיו - מלך אין הדיוט לא?!"

ובאה התשובה: "התם לא נצרכה אלא לשתי תורות, כדתניא: וכתב לו את משנה התורה - שתי תורות";

כלומר, שהחילוק בין מלך להדיוט הוא, שכל אדם חייב לכתוב ספר תורה אחד, והמלך שני ספרי תורות, כמו שנתבאר בפ"ב מסנהדרין.

וכבר נתבארנו דיני כתיבת ספר תורה ותנאיו בפ"ג ממנחות ובריש בתרא ושבת.