האזהרה שהזהרו הנשים מלהביא עליהן בהמות, והוא אמרו יתעלה: "ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה" (שם),

וגם זו מצווה בפני עצמה ואינה נכללת במצווה שקדמה לה. כי באוסרו על הזכרים לבוא על הבהמות לא נאסר על הנשים להביא בהמות עליהן, לולא הלאו המיוחד שבא בכך.

ובתחילת כרתות אמרו: "שלשים ושש כרתות יש בתורה", ומנו אותן ומנו בכללן הבא על הבהמה ואשה המביאה את הבהמה עליה, אף על פי שמנו שם כללי עניינים כמו שביארנו בפירושנו. הנה נתבאר שהיא מצווה בפני עצמה מכלל מצוות לא תעשה.

והעוברת על לאו זה - בסקילה. ואם לא נתקימה העדות - הרי היא בכרת אם הייתה מזידה; ואם הייתה שוגגת - מקריבה חטאת קבועה.