א

הַמְקַלֵל אָבִיו וְאִמּוֹ נִסְקָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כ ט) "אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל דָּמָיו בּוֹ". וְאֶחָד הַמְקַלֵּל בְּחַיֵּיהֶן אוֹ לְאַחַר מִיתָתָן הֲרֵי זֶה נִסְקָל. וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיָּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוּס. וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ גְּדוֹלִים שֶׁהִגִּיעוּ לִכְלַל הָעֳנָשִׁין:

ב

אֵינוֹ חַיָּב סְקִילָה עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִין. אֲבָל אִם קִלְּלָם בְּכִנּוּי פָּטוּר מִן הַסְּקִילָה. וְלוֹקֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁלּוֹקֶה עַל קִלְלַת כָּל אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל:

ג

וְכֵן הַמְקַלֵּל אֲבִי אָבִיו וַאֲבִי אִמּוֹ הֲרֵי זֶה כִּמְקַלֵּל אֶחָד מִשְּׁאָר הַקָּהָל:

ד

אַזְהָרָה שֶׁל מְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ מִנַּיִן. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ בְּפֵרוּשׁ אֲבָל הָאַזְהָרָה הֲרֵי הִיא בִּכְלַל לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ. הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי אָבִיו בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל:

ה

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ מִיתָתוֹ בְּחֶנֶק שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא טו) "מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת". וְצָרִיךְ עֵדִים וְהַתְרָאָה כִּשְׁאָר כָּל מְחֻיָּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין. וְאֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה וְכֵן הַטֻּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס וְהוּא שֶׁיַּגִּיעוּ לִכְלַל עֳנָשִׁין. אֵינוֹ חַיָּב חֶנֶק עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בָּהֶן חַבּוּרָה אֲבָל אִם לֹא עָשָׂה בָּהֶן חַבּוּרָה הֲרֵי זֶה כְּמַכֶּה אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְהַמַּכֶּה אוֹתָן לְאַחַר מִיתָה פָּטוּר:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ו

מִי שֶׁהִכָּה אֶת אָבִיו עַל אָזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ חַיָּב וְנֶהֱרָג. שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּעָשֶׂה חֵרֵשׁ בְּלֹא חַבּוּרָה אֶלָּא יָצָאת טִפַּת דָּם בִּפְנִים בָּאֹזֶן וְנִתְחָרֵשׁ:

ז

הַמַּקִּיז דָּם לְאָבִיו אוֹ שֶׁהָיָה רוֹפֵא וְחָתַךְ לוֹ בָּשָׂר אוֹ אֵבָר פָּטוּר. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר לְכַתְּחִלָּה לֹא יַעֲשֶׂה. אוֹ לְהוֹצִיא סִלּוֹן מִבְּשַׂר אָבִיו אוֹ אִמּוֹ לֹא יוֹצִיא שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חַבּוּרָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם אַחֵר לַעֲשׂוֹת. אֲבָל אִם אֵין שָׁם מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶלָּא הוּא וַהֲרֵי הֵן מִצְטַעֲרִין הֲרֵי זֶה מַקִּיז וְחוֹתֵךְ כְּפִי מַה שֶּׁיַּרְשֵׁהוּ לַעֲשׂוֹת:

ח

אַזְהָרָה שֶׁל מַכֵּה אָבִיו מִנַּיִן. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. הוֹאִיל וְהוּא מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל הֲרֵי אָבִיו וְאִמּוֹ בִּכְלָל:

ט

שְׁתוּקִי חַיָּב עַל אִמּוֹ וְאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו אַף עַל פִּי שֶׁנִּבְדְּקָה אִמּוֹ וְאָמְרָה בֶּן פְּלוֹנִי הוּא אֵינוֹ נִסְקָל אוֹ נֶחְנָק עַל פִּיהָ. אֲבָל בְּנוֹ מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הָעַכּוּ''ם אֵינוֹ חַיָּב לֹא עַל אָבִיו וְלֹא עַל אִמּוֹ. וְכֵן גֵּר שֶׁהוֹרָתוֹ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁלֵּדָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה אֵינוֹ חַיָּב עַל מַכַּת אָבִיו וְקִלְלָתוֹ:

י

כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו כָּךְ אֵינוֹ חַיָּב עַל אִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא יז) "וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ" אֶת שֶׁהוּא חַיָּב עַל אָבִיו חַיָּב עַל אִמּוֹ וְזֶה שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַל אָבִיו אֵינוֹ חַיָּב עַל אִמּוֹ:

יא

הַגֵּר אָסוּר לְקַלֵּל אָבִיו הָעַכּוּ''ם וּלְהַכּוֹתוֹ. וְלֹא יְבַזֵּהוּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה שֶׁהֲרֵי זֶה מְבַזֶּה אָבִיו. אֶלָּא נוֹהֵג בּוֹ מִקְצָת כָּבוֹד. אֲבָל הָעֶבֶד אֵין לוֹ יִחוּס אֶלָּא הֲרֵי אָבִיו כְּמִי שֶׁאֵינוֹ אָבִיו לְכָל דָּבָר אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ:

יב

מִי שֶׁהָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְעוֹבְרֵי עֲבֵרוֹת. אֲפִלּוּ נִגְמַר דִּינָן לַהֲרִיגָה וְהֵם יוֹצְאִים לֵהָרֵג אָסוּר לְהַכּוֹתָן וּלְקַלְּלָם. וְאִם קִלֵּל אוֹ חָבַל בָּהֶן פָּטוּר. וְאִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה הֲרֵי זֶה חַיָּב וְנֶהֱרָג עֲלֵיהֶן אַף עַל פִּי שֶׁהֲרֵי הֵן יוֹצְאִין לְמִיתָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּבְנוֹ. אֲבָל אַחֵר שֶׁבָּא וְהִכָּהוּ וְקִלֵּל אַחַר שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה הֲרֵי זֶה פָּטוּר הוֹאִיל וְהוּא הוֹלֵךְ לְמִיתָה. וְאִם בִּיְּשׁוֹ חַיָּב בִּקְנַס הַמְבַיֵּשׁ:

יג

עָבַר אָבִיו וְאִמּוֹ עַל עֲבֵרָה שֶׁלּוֹקִין עָלֶיהָ וְהָיָה הוּא חַזָּן לִפְנֵי הַדַּיָּנִים לֹא יַכֶּה אוֹתָם. וְכֵן אִם נִתְחַיֵּב נִדּוּי לֹא יִהְיֶה שָׁלִיחַ לְנַדּוֹתָם. וְלֹא יִדְחֹף אוֹתָם וְלֹא יְבַזֶּה אוֹתָם בִּשְׁלִיחוּת בֵּית דִּין אַף עַל פִּי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְכָךְ וְלֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה:

יד

לַכּל אֵין הַבֵּן נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְהַכּוֹתוֹ וּלְקַלְּלוֹ חוּץ מִמֵּסִית וּמַדִּיחַ. שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה (דברים יג ט) "לֹא תַחְמל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו":

טו

מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׁבוּעָה לִבְנוֹ כָּךְ רָאִינוּ בּוֹ תָּמִיד שֶׁאֵינוֹ מַשְׁבִּיעוֹ בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה. שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא לְקִלְלַת אָבִיו. אֶלָּא מַשְׁבִּיעוֹ שְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ אָלָה. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהָאָב שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ אֵין אֶחָד מֵאֶחָיו שֶׁל נֶהֱרָג נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם. וְלֹא עַל הַכָּאָה וְלֹא עַל הַקְּלָלָה בִּלְבַד הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא אַף עַל הַבִּזָּיוֹן. שֶׁכָּל הַמְבַזֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּדְבָרִים וַאֲפִלּוּ בִּרְמִיזָה הֲרֵי זֶה אָרוּר מִפִּי הַגְּבוּרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כז טז) "אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ". וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (משלי ל יז) "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבֻז לִיקְּהַת אֵם" וְגוֹ'. וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לְהַכּוֹת עַל זֶה מַכַּת מַרְדּוּת וְלַעֲנשׁ כְּפִי מַה שֶּׁיִּרְאוּ: