א

בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הֲרֵי נִתְפָּרְשָׁה בּוֹ סְקִילָה וְלֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. וְהֵיכָן הִזְהִיר לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם לֹא תֹּאכַל אֲכִילָה הַמְּבִיאָה לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים וְזוֹ אֲכִילַת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ נֶהֱרָג אֶלָּא עַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת שֶׁאָכַל. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כ) "זוֹלֵל וְסֹבֵא" מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹלֵל הוּא הָאוֹכֵל בָּשָׂר בְּרַעַבְתָּנוּת וְסוֹבֵא הַשּׁוֹתֶה יַיִן בְּרַעַבְתָּנוּת:

ב

אֲכִילָה זוֹ שֶׁהוּא חַיָּב עָלֶיהָ דְּבָרִים הַרְבֵּה יֵשׁ בָּהֶם וְהֵן כֻּלָּן הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. אֵינוֹ חַיָּב סְקִילָה עַד שֶׁיִּגְנֹב מִשֶּׁל אָבִיו וְיִקְנֶה בָּשָׂר בְּזוֹל וְיַיִן בְּזוֹל. וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה חוּץ מֵרְשׁוּת אָבִיו בַּחֲבוּרָה שֶׁכֻּלָּן רֵיקָנִין וּפְחוּתִין. וְיֹאכַל הַבָּשָׂר חַי וְאֵינוֹ חַי מְבֻשָּׁל וְאֵינוֹ מְבֻשָּׁל כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּנָּבִים אוֹכְלִים. וְיִשְׁתֶּה הַיַּיִן מָזוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁהַגַּרְגְּרָנִים שׁוֹתִים. וְהוּא שֶׁיֹּאכַל מִשְׁקַל חֲמִשִּׁים דִּינָרִין מִבָּשָׂר זֶה בִּמְלוּגְמָא אַחַת וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לוֹג מִיַּיִן זֶה בְּבַת אַחַת. גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ בִּרְשׁוּת אָבִיו. אוֹ שֶׁגָּנַב מִשֶּׁל אֲחֵרִים וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְכֹעֶרֶת בֵּין בִּרְשׁוּת אָבִיו בֵּין בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים. הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם גָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל אֲכִילָה מְכֹעֶרֶת כָּזוֹ בִּרְשׁוּת אֲחֵרִים וְהָיְתָה אֲכִילַת מִצְוָה אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם [אוֹ אֲכִילַת עֲבֵרָה אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם] פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כ) "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקלֵנוּ" שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר בַּאֲכִילָה זוֹ אֶלָּא עַל קוֹלָם. יָצָא זֶה שֶׁעָבַר בָּהּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. אוֹ שֶׁאֲכָלָהּ בִּדְבַר מִצְוָה. כֵּיצַד. אָכַל אֲכִילָה זוֹ הַמְכֹעֶרֶת עִם הַחֲבוּרָה הָרָעָה שֶׁאוֹכֵל עִמָּהֶם בִּדְבַר מִצְוָה. אוֹ שֶׁאֲכָלוֹ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם אֲפִלּוּ אֲכָלוֹ בְּתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים שֶׁהִיא מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם אֲכָלָהּ מִנְּבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אֲפִלּוּ אָכַל בְּתַעֲנִית צִבּוּר שֶׁהִיא עֲבֵרָה מִדִּבְרֵיהֶם. הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמִּיתָה:

ג

אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בְּשַׂר בְּהֵמָה אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל אֲכִילָה זוֹ מִבְּשַׂר הָעוֹף פָּטוּר. וְאִם אָכַל אֲכִילָה זוֹ מִבְּשַׂר בְּהֵמָה וְהִשְׁלִים הַחֲמִשִּׁים דִּינָרִים מִבְּשַׂר הָעוֹף חַיָּב. שָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן פָּטוּר:

ד

אָכַל בָּשָׂר חַי וְשָׁתָה יַיִן חַי פָּטוּר שֶׁזֶּה קֶרִי הוּא וְאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בָּזֶה. וְכֵן אִם אָכַל בָּשָׂר מָלִיחַ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִמְלִיחָתוֹ אוֹ שָׁתָה יַיִן מִגִּתּוֹ פָּטוּר שֶׁאֵין אָדָם יָכוֹל לְהִמָּשֵׁךְ בָּזֶה:

ה

לֹא עָנַשׁ הַכָּתוּב קָטָן שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל הַמִּצְוֹת. וְכֵן אִישׁ שֶׁגָּדַל וַהֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ אֵינוֹ נִסְקָל מִפְּנֵי שֶׁגָּנַב וְאָכַל וְשָׁתָה אֲכִילָה זוֹ הַמְכֹעֶרֶת. הָא כֵּיצַד. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁאֵין דִּין זֶה אֶלָּא בְּבֶן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד שֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁיַּקִּיף כָּל הַגִּיד וְאַחַר שֶׁיַּקִּיף הַשֵּׂעָר כָּל הַגִּיד הֲרֵי הוּא בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ וְאֵינוֹ נִסְקָל:

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

ו

כָּל יָמָיו שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינָן אֶלָּא שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים מֵאַחַר שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁתִּתְעַבֵּר אִשְׁתּוֹ וְיִהְיֶה עֻבָּרָהּ נִכָּר בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנֶאֱמַר (דברים כא יח) "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" וְלֹא אָב סוֹרֵר וּמוֹרֶה הָא לָמַדְתָּ שֶׁאִם הִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד קֹדֶם שֶׁיַּשְׁלִים שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הֲרֵי זֶה פָּטוּר:

ז

כֵּיצַד דָּנִין בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מְבִיאִין אוֹתוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ תְּחִלָּה לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה וְאוֹמְרִין לָהֶן בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמוֹרֶה. וּמְבִיאִין שְׁנֵי עֵדִים שֶׁגָּנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְקָנָה בָּשָׂר וְיַיִן בְּמַה שֶּׁגָּנַב וְאָכַל אוֹתָהּ אֲכִילָה הָאֲמוּרָה אַחַר הַהַתְרָאָה. וְזוֹ הִיא עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה וּמַלְקִין אוֹתוֹ כִּשְׁאָר חַיָּבֵי מַלְקוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יח) "וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם". חָזַר וְגָנַב מִשֶּׁל אָבִיו וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ. אָבִיו וְאִמּוֹ מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים וּמְבִיאִין שְׁנֵי עֵדִים וּמְעִידִין עָלָיו שֶׁגָּנַב וְאָכַל אֲכִילָה זוֹ הָאֲמוּרָה אַחַר שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. וְזוֹ הִיא עֵדוּת אַחֲרוֹנָה אֲפִלּוּ הָיוּ הַשְּׁנַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֵם הָאַחֲרוֹנִים. וְאַחַר שֶׁמְּקַבְּלִין עֵדוּתָן בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שֶׁמָּא הִקִּיף הַשֵּׂעָר אֶת כָּל הַגִּיד. אִם לֹא הִקִּיף וְלֹא שָׁלְמוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים גּוֹמְרִין דִּינוֹ כְּדֶרֶךְ כָּל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. וְאֵינוֹ נִסְקָל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא כ) "בְּנֵנוּ זֶה" זֶהוּ שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם:

ח

וְאִם מָחֲלוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ קֹדֶם שֶׁיִּגָּמֵר דִּינוֹ פָּטוּר:

ט

בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף הַשֵּׂעָר מִלְּמַטָּה פָּטוּר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ בָּרַח אֲפִלּוּ הִזְקִין כָּל עֵת שֶׁיִּמָּצֵא יִסָּקֵל שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ הֲרֵי הוּא כְּהָרוּג וְאֵין לוֹ דָּם:

י

הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה אִמּוֹ רוֹצָה וְאָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יט) "וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ". הָיָה אֶחָד מֵהֶן גִּדֵּם אוֹ חִגֵּר אוֹ אִלֵּם אוֹ סוּמָא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְתָפְשׂוּ בוֹ וְלֹא גִּדְּמִים. (דברים כא יט) "וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ" וְלֹא חִגְּרִים. (דברים כא כ) "וְאָמְרוּ" וְלֹא אִלְּמִים. (דברים כא כ) "בְּנֵנוּ זֶה" וְלֹא סוּמִים. (דברים כא כ) "אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקלֵנוּ" וְלֹא חֵרְשִׁים:

יא

גְּזֵרַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁיִּסָּקֵל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֲבָל הַבַּת אֵינָהּ נִדּוֹנֵית בְּדִין זֶה שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְהִמָּשֵׁךְ בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּאִישׁ. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יח) "בֵּן" וְלֹא בַּת וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס:

יב

טֻמְטוּם שֶׁנִּקְרַע וְנִמְצָא זָכָר אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא יח) "כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" עַד שֶׁיִּהְיֶה בֵּן מִשְּׁעַת הַתְרָאָה:

יג

בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה צָרִיךְ הַכְרָזָה. כֵּיצַד מַכְרִיזִין עָלָיו. כּוֹתְבִין לְכָל יִשְׂרָאֵל בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי סָקַלְנוּ פְּלוֹנִי מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה:

יד

בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הֲרֵי הוּא כְּכָל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין שֶׁמָּמוֹנָם לְיוֹרְשֵׁיהֶן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָבִיו גָּרַם לוֹ סְקִילָה הֲרֵי הוּא יוֹרֵשׁ כָּל נְכָסָיו:

בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּסַיְּעָן