אַרְבַּע מִדּוֹת בְּמוֹכְרין. מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְלֹא הַמּוֹכֵר. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת הַמּוֹכֵר יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ וְלֹא הַלּוֹקֵחַ. רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יָפוֹת שֶׁאֵין לְמַעְלָה מֵהֶן וְלֹא רָעוֹת שֶׁאֵין לְמַטָּה מֵהֶן וַהֲרֵי יֵשׁ שָׁם הוֹנָיָה שְׁתוּת אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ אֶלָּא קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה:
אֲבָל הַמּוֹכֵר חִטִּים שַׁחְמָתִית וְנִמְצֵאת לְבָנָה. לְבָנָה וְנִמְצָא שַׁחְמָתִית. עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה. שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת. יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ. חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן. כָּל אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. שֶׁאֵין זֶה הַמִּין שֶׁאָמַר שֶׁיִּמְכֹּר לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הַמּוֹכֵר יַיִן לַחֲבֵרוֹ וּנְתָנוֹ הַלּוֹקֵחַ בְּקַנְקַנָּיו וְהֶחְמִיץ מִיָּד אֵינוֹ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לוֹ לְתַבְשִׁיל אֲנִי צָרִיךְ לוֹ. וְאִם יָדַע שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ הֲרֵי זֶה מִקַּח טָעוּת. מָכַר לוֹ יַיִן וַהֲרֵי הוּא בְּקַנְקַנָּיו שֶׁל מוֹכֵר וְהֶחְמִיץ. אִם אָמַר לוֹ לְמִקְפָּה אֲנִי צָרִיךְ וְהֶחְמִיץ מַחְזִיר וְאוֹמֵר לוֹ הֲרֵי יֵינְךָ וְקַנְקַנְּךָ שֶׁאֲנִי לֹא קָנִיתִי לִשְׁתּוֹתוֹ אֶלָּא לְבַשֵּׁל מְעַט מְעַט. וְאִם לֹא אָמַר לְמִקְפָּה הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִיר. שֶׁהֲרֵי אוֹמֵר לוֹ לָמָּה לֹא שָׁתִיתָ אוֹתוֹ. וְלֹא הָיָה לְךָ לַשְׁהוֹתוֹ עַד שֶׁיַּחְמִיץ:
הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁל שֵׁכָר לַחֲבֵרוֹ וְהֶחָבִית שֶׁל מוֹכֵר וְהֶחְמִיצָה בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים. הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר וּמַחֲזִיר אֶת הַדָּמִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ:
הַמּוֹכֵר חָבִית שֶׁל יַיִן לַחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְמָכְרָהּ מְעַט מְעַט וְהֶחְמִיצָה בְּמַחֲצִיתָהּ אוֹ בִּשְׁלִישָׁהּ חוֹזֶרֶת לַמּוֹכֵר. וְאִם שִׁנָּה הַלּוֹקֵחַ הַנֶּקֶב שֶׁלָּהּ אוֹ שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשּׁוּק וְשָׁהָה וְלֹא מָכַר הֲרֵי הִיא בִּרְשׁוּת הַלּוֹקֵחַ. וְכֵן הַמְקַבֵּל חָבִית שֶׁל יַיִן מֵחֲבֵרוֹ כְּדֵי לְהוֹלִיכָהּ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי לְמָכְרָהּ שָׁם וְקֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ שָׁם הוּזַל הַיַּיִן אוֹ הֶחְמִיצָה הֲרֵי זֶה בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר. מִפְּנֵי שֶׁהֶחָבִית וְהַיַּיִן שֶׁלּוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ יַיִן מְבֻשָּׂם אֲנִי מוֹכֵר לְךָ חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ עַד עֲצֶרֶת. אָמַר לוֹ יַיִן יָשָׁן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה. מְיֻשָּׁן מִשֶּׁל שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲמֹד וְלֹא יַחְמִיץ עַד הֶחָג. וּבְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג יָדוּעַ הַכּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה:
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה. אוֹ שֶׁמָּכַר לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן סְתָם. הֲרֵי הַלּוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו עֲשָׂרָה קַנְקַנִּים בְּכָל מֵאָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה יֵינָם טוֹב אֶלָּא כְּבָר הִתְחִיל לְהִשְׁתַּנּוֹת. יֶתֶר עַל זֶה לֹא יְקַבֵּל:
אָמַר לוֹ מַרְתֵּף שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ לְמִקְפָּה. אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. נוֹתֵן לוֹ יַיִן שֶׁכֻּלּוֹ יָפֶה וְרָאוּי לְתַבְשִׁיל. אָמַר לוֹ מַרְתֵּף זֶה שֶׁל יַיִן נוֹתֵן לוֹ יַיִן הַנִּמְכָּר בַּחֲנוּת שֶׁהֲרֵי הוּא בֵּינוֹנִי לֹא רַע וְלֹא יָפֶה. אָמַר לוֹ מַרְתֵּף זֶה אֲנִי מוֹכֵר לְךָ וְלֹא הִזְכִּיר יַיִן אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ חֹמֶץ הִגִּיעוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:
הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ עֲרֵבָה שֶׁל עֵץ אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. אוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד אֲנִי מוֹכֵר לְךָ. אֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ עֵץ שֶׁרָאוּי לַחְפֹּר בּוֹ עֲרֵבָה. אוֹ קוֹרָה שֶׁרָאוּי לִקְרוֹת בֵּית הַבַּד. אֶלָּא עֲרֵבָה בְּצוּרָתָהּ אוֹ קוֹרוֹת בֵּית הַבַּד בְּצוּרָתָם. שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹמֵר זוֹ עֲרֵבָה אוֹ זוֹ קוֹרַת בֵּית הַבַּד. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה: