הִלְכוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ וְהָעוֹבְדִים בּוֹ
יֵשׁ בִּכְלָלָן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מִצְווֹת - שֵׁשׁ מִצְווֹת עֲשֵׂה וּשְׁמוֹנָה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶה הוּא פְּרָטָן:
(א) לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה;
(ב) שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ; (ג) שֶׁלֹּא לָסוּךְ מִמֶּנּוּ; (ד) שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת; (ה) שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ מִן הַקְּטֹרֶת; (ו) לָשֵׂאת הָאָרוֹן עַל הַכָּתֵף; (ז) שֶׁלֹּא יָסוּרוּ הַבַּדִּים מִמֶּנּוּ; (ח) שֶׁיַּעֲבֹד הַלֵּוִי בַּמִּקְדָּשׁ; (ט) שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד בִּמְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ בַּמִּקְדָּשׁ; (י) לְקַדֵּשׁ הַכּוֹהֵן לָעֲבוֹדָה; (יא) שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁווֹת בָּרְגָלִים;
(יב) לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה לָעֲבוֹדָה; (יג) שֶׁלֹּא יִקָּרַע הַמְּעִיל; (יד) שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד.
וּבֵאוּר מִצְווֹת אֵלּוּ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.
אמִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לַדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין מְשִׁיחָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ" (שמות ל, כה).

משנה תורה להרמב"ם

משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.

בוְכָכָה עָשָׂהוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר: לָקַח מִן הַמּוֹר וְהַקִּנָּמוֹן וְהַקִּדָּה, מִכָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן חָמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, וּמִקְּנֵה הַבֹּשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם.
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה "וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם" (שמות ל, כג) - שֶׁשּׁוֹקְלִים אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי פְּעָמִים, חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם בְּכָל פַּעַם. וְשָׁחַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֵרַב הַכֹּל, וְשָׁרָה אוֹתָן בְּמַיִם זַכִּין וּמְתוּקִין עַד שֶׁיָּצָא כָּל כּוֹחָן בַּמַּיִם, וְנָתַן עַל הַמַּיִם שֶׁמֶן זַיִת הִין - וְהוּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג, כָּל לוֹג אַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת; וּבִשֵּׁל הַכֹּל עַל הָאֵשׁ, עַד שֶׁאָבְדוּ הַמַּיִם וְנִשְׁאַר הַשֶּׁמֶן. וְהִנִּיחוֹ בִּכְלִי לְדוֹרוֹת.
גהַמּוֹר - הוּא הַדָּם הַצָּרוּר בַּחַיָּה שֶׁבְּהֹדוּ, הַיָּדוּעַ לַכֹּל שֶׁמִּתְבַּשְּׂמִין בּוֹ בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל מָקוֹם. וְהַקִּנָּמוֹן - הוּא הָעֵץ הַבָּא מֵאִיֵּי הֹדוּ, שֶׁרֵיחוֹ טוֹב וּמִתְגַּמְּרִים בּוֹ בְּנֵי הָאָדָם. וְהַקִּדָּה - הִיא הַקֹּשְׁטְ. וּקְנֵה בֹּשֶׂם - הֵם הַקָּנִים הַדַּקִּים כַּתֶּבֶן הָאֲדֻמִּים הַבָּאִים מֵאִיֵּי הֹדוּ, וְרֵיחָן טוֹב וְהֵם מִמִּינֵי בְּשָׂמִים שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָם הָרוֹפְאִים בַּצֳּרִי.
דהָעוֹשֶׂה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְכַמִּשְׁקָל הַזֶּה, וְלֹא הוֹסִיף וְלֹא גָרַע: בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; וּבְשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ" (שמות ל, לג).
וְהוּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ לְהִמָּשֵׁחַ בּוֹ; אֲבָל אִם עָשָׂהוּ לְהִתְלַמֵּד אוֹ לִתְּנוֹ לַאֲחֵרִים - פָּטוּר.
ההַסָּךְ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה כַּזַּיִת: בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; וּבְשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו" (שמות ל, לג).
וְאֵין חַיָּבִין אֶלָא עַל סִיכַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר "מִמֶּנּוּ" - מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי" (שמות ל, לא). וּמֵעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה שֶׁמֶן אַחֵר, חוּץ מִמַּה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.
ואֶחָד הַסָּךְ אֶת עַצְמוֹ וְאֶחָד הַסָּךְ אֶת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר" (שמות ל, לג).
הַסָּךְ כֵּלִים, וּבְהֵמָה, וְגוֹיִים שֶׁהֵם כִּבְהֵמָה, אוֹ שֶׁסָּךְ מֵתִים בּוֹ - פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ" (שמות ל, לב).
זאֵין מוֹשְׁחִין מִמֶּנּוּ לְדוֹרוֹת אֶלָא כּוֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִיד בִּלְבַד. אַפִלּוּ כּוֹהֵן בֶּן כּוֹהֵן - מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו וגו'" (ויקרא ו, טו).
חבְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה - הָיָה כּוֹהֵן גָּדוֹל מִתְרַבֶּה בִּלְבִישַׁת בְּגָדִים בִּלְבַד, שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה.
טכֵּיצַד מוֹשְׁחִין אֶת הַכּוֹהֵן? צָק אֶת הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ, וְסָךְ מִמֶּנּוּ עַל גַּבֵּי עֵינָיו כְּמִין כִּי יְוָנִי כָּזֶה C, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ" (ויקרא ח, יב). וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִד מוֹשְׁחִין אוֹתָן כְּמִין נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ. וְלֹא יִמְשַׁח בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרוֹת, וְלֹא יַרְבֶּה בַּשֶּׁמֶן.
יהַנּוֹתֵן מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל גַּבֵּי מֶלֶךְ אוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁכְּבָר נִמְשְׁחוּ - פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר" (שמות ל, לג) - וְאֵין אֵלּוּ זָרִים אֶצְלוֹ. אֲבָל הַסָּךְ מִמֶּנּוּ אַפִלּוּ לְמֶלֶךְ וְכוֹהֵן גָּדוֹל - חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ" (שמות ל, לב) - כָּל אָדָם בְּמַשְׁמָע. וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּטַל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מֵרֹאשׁוֹ וְסָךְ בְּמֵעָיו - חַיָּב כָּרֵת. וְהוּא שֶׁיָּסוּךְ מִמֶּנּוּ בְּכַזַּיִת.
יאאֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמֶּלֶךְ אֶלָא עַל גַּבֵּי הַמַעְיָן. וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ, שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה לַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז, כ). וְאִם הָיְתָה שָׁם מַחְלֹקֶת - מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ כְּדֵי לְסַלֵּק הַמַּחְלֹקֶת, וּלְהוֹדִיעַ לַכֹּל שֶׁזֶּהוּ הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ; כְּמוֹ שֶׁמָּשְׁחוּ שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מַחְלֹקֶת אֲדוֹנִיָּהוּ, וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה, וִיהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו. וְזֶה שֶׁמָּשַׁח אֱלִישָׁע לְיֵהוּא - לֹא בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מְשָׁחוֹ, אֶלָא בְּשֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן. וְדָבָר זֶה מָסֹרֶת בְּיַד חֲכָמִים.
יבכָּל כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר לֹא נִתְקַדְּשׁוּ אֶלָא בִּמְשִׁיחָתָן בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם" (במדבר ז, א). וְדָבָר זֶה אֵינוֹ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. אֶלָא הַכֵּלִים כֻּלָּן כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ בִּמְלַאכְתָּן - נִתְקַדְּשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ" (במדבר ד, יב) - בַּשֵּׁרוּת הֵם מִתְקַדְּשִׁין.
יגהַכַּפּוֹת וְהַקְּעָרוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין בָּהֶן הַמְּנָחוֹת, וְכֵן הַמִּזְרָקוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין בָּהֶן הַדָּם, וּשְׁאָר כְּלֵי הַשָּׁרֵת כֻּלָּן - שֶׁל כֶסֶף וְשֶׁל זָהָב הָיוּ; וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן שֶׁל שְׁאָר מַתְּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֻלָּן מִתְקַדְּשִׁין בִּמְלַאכְתָּן. וְאִם נִשְׁבְּרוּ - מַתִּיךְ אוֹתָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּלִי אַחֵר, וְאֵין קְדֻשָּׁתָן מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶן לְעוֹלָם.
ידכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְּבוּ אוֹ שֶׁנִּסְדְּקוּ - אֵין סוֹתְמִין אוֹתָן, אֶלָא מַתִּיכִין אוֹתָן וְעוֹשִׂין אוֹתָן חֲדָשִׁים.
טוסַכִּין שֶׁנִּשְׁמַט מִן הַנִּצָּב, אוֹ שֶׁנִּפְגַם - אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ, וְלֹא מַשְׁחִיזִין אוֹתוֹ; אֶלָא גּוֹנְזִין אוֹתוֹ בְּצַד הַהֵיכָל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וְהָאוּלָם לַדָּרוֹם, וְעוֹשִׂין אֲחֵרִים. שֶׁאֵין עֲנִיּוּת, בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת.
טזשְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָּבֵשׁ הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ: עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. הָעִשָּׂרוֹן, לַמְּנָחוֹת; וַחֲצִי הָעִשָּׂרוֹן, לַחְלֹק בּוֹ מִנְחַת כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבְּכָל יוֹם.
יזוְשֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַּח הָיוּ שָׁם: הִין, וַחֲצִי הַהִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית. וְלָמָּה הָיוּ חֲצִי הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין? לִמְדִידַת הַנְּסָכִים שֶׁל זְּבָחִים; וְלוֹג, לִמְדִידַת שֶׁמֶן הַמְּנָחוֹת; וַחֲצִי לוֹג, לִמְדִידַת שֶׁמֶן לְכָל נֵר מִנֵּרוֹת הַמְּנוֹרָה; וּרְבִיעִית, לְחַלֵּק בָּהּ הַשֶּׁמֶן לַחֲבִתִּין.
יחוְאֵין לָנוּ דָּבָר לִמְדֹּד בּוֹ הִין; וְלָמָּה הָיָה שָׁם? הוֹאִיל וְהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁמָּדַד בּוֹ שֶׁמֶן לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. וּבַחֲצִי לוֹג שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, הָיוּ מוֹדְדִין מַיִם לְמֵי סוֹטָה וְשֶׁמֶן לַתּוֹדָה; וּבָרְבִיעִית שֶׁהָיְתָה שָׁם, הָיוּ מוֹדְדִין שֶׁמֶן לֶחֶם נָזִיר וּמַיִם לְטָהֳרַת מְצֹרָע. וְלֹא מִפְּנֵי מַעֲשִׂים אֵלּוּ נִתְקַדְּשׁוּ, אֶלָא מִפְּנֵי הַמְּלָאכוֹת שֶׁל מִּקְדָּשׁ שֶׁאָמַרְנוּ.
יטכָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ קֹדֶשׁ וּמִכְּלֵי הַשָּׁרֵת, אֶלָא שֶׁמִּדּוֹת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וּכְלֵי הַיָּבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ אֶלָא מִבִּפְנִים. לְפִיכָךְ בֵּרוּצֵי מִדּוֹת הַלַּח, קֹדֶשׁ; וּבֵרוּצֵי מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ, חֹל.