אהַכּוֹהֲנִים הֻבְדְּלוּ מִכְּלַל הַלְוִיִּם לַעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (דברי הימים א כג, יג). וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְהַבְדִּיל הַכּוֹהֲנִים וּלְקַדְּשָׁם וּלְהָכִינָם לַקָּרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב" (ויקרא כא, ח).
בוְצָרִיךְ כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לִנְהֹג בּוֹ כָּבוֹד הַרְבֵּה, וּלְהַקְדִּים אוֹתָם לְכָל דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, לִפְתֹּחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרַךְ רִאשׁוֹן, וְלִטֹּל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן.
גמֹשֶׁה רַבֵּנוּ חִלֵּק הַכּוֹהֲנִים לִשְׁמוֹנָה מִשְׁמָרוֹת, אַרְבָּעָה מֵאֶלְעָזָר וְאַרְבָּעָה מֵאִיתָמָר. וְכֵן הָיוּ עַד שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. וּבִימֵי שְׁמוּאֵל חִלְּקָם הוּא וְדָוִד הַמֶּלֶךְ לְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָר, וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר רֹאשׁ אֶחָד מְמֻנֶּה. וְעוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם לָעֲבוֹדָה, מִשְׁמָר בְּכָל שַׁבָּת. וּמִיּוֹם הַשַּׁבָּת לְיוֹם הַשַּׁבָּת הֵן מִתְחַלְּפִין - מִשְׁמָר יוֹצֵא וְהָאַחֵר שֶׁהוּא אַחֲרָיו נִכְנָס, עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ; וְחוֹזְרִין חֲלִילָה.
דוּמִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִים בָּרְגָלִים. וְכָל שֶׁיָּבוֹא מִן הַכּוֹהֲנִים בָּרֶגֶל וְרָצָה לַעֲבֹד - עוֹבֵד וְחוֹלֵק עִמָּהֶם, וְאֵין אוֹמְרִין לוֹ 'לֵךְ עַד שֶׁיַּגִּיעַ מִשְׁמָרְךָ', שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ" (דברים יח, ו).
הבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקָרְבְּנוֹת הָרְגָלִים, וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים, וּבְחִלּוּק שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁל עֲצֶרֶת.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
אֲבָל נְדָרִים וּנְדָבוֹת וּתְמִידִין, אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָן אֶלָא מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאַפִלּוּ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר "חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת" (דברים יח, ח) - כְּלוֹמַר חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכְלוּ בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, וְאֵינָן חֵלֶק כְּחֵלֶק בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים, שֶׁכְּבָר חִלְּקוּ אוֹתָן הָאָבוֹת וְקָבְעוּ אוֹתָן כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר בְּשַׁבָּתוֹ.
ווְכֵן עֲבוֹדַת לֶחֶם הַפָּנִים, בַּמִּשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ; אֲבָל עֲבוֹדַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, בְּכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. וּמְנַיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָא בָּרְגָלִים? שֶׁנֶּאֱמַר "מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים יח, ו) - בְּשָׁעָה שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בָּאִין בְּשַׁעַר אֶחָד. וּמְנַיִן שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָא בַּכּוֹהֲנִים? שֶׁנֶּאֱמַר "חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ" (דברים יח, ח), וְאֵין שָׁם מַתָּנוֹת לְהֵאָכֵל אֶלָא לַכּוֹהֲנִים בִּלְבַד.
זוְכֵן כּוֹהֵן שֶׁהָיָה לוֹ קָרְבָּן - הֲרֵי זֶה בָּא לַמִּקְדָּשׁ וּמַקְרִיבוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ... וְשֵׁרֵת" (דברים יח, ו-ז). וְאַפִלּוּ חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ הוּא מַקְרִיב וּמְכַפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְהָעוֹר שֶׁל קָרְבָּנוֹ שֶׁלּוֹ.
וְאִם רָצָה לִתֵּן אֶת קָרְבָּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה לְהַקְרִיבוֹ, נוֹתֵן; וְעוֹר הַקָּרְבָּן וַעֲבוֹדָתוֹ לְאוֹתוֹ הַכּוֹהֵן בִּלְבַד שֶׁנָּתַן לוֹ.
חהָיָה הַכּוֹהֵן בַּעַל הַקָּרְבָּן בַּעַל מוּם - נוֹתֵן קָרְבָּנוֹ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְהָעוֹר שֶׁלָּהֶם. הָיָה זָקֵן אוֹ חוֹלֶה שֶׁיָּכוֹל לַעֲבֹד עַל יְדֵי הַדֹּחַק - נוֹתֵן קָרְבָּנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וְהָעוֹר וְהָעֲבוֹדָה לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבֹד כְּלָל, הֲרֵי הַקָּרְבָּן נֶאֱכָל לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר.
טהָיָה טָמֵא בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, וְכָל הַכּוֹהֲנִים טְמֵאִים - נוֹתְנוֹ לְבַעֲלֵי מוּמִין טְהוֹרִים שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר; וְעוֹרוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַטְּמֵאִים.
יהָיָה הַקָּרְבָּן שֶׁל כוֹהֵן גָּדוֹל, וְהָיָה אוֹנֵן - נוֹתְנוֹ לְכָל כּוֹהֵן שֶׁיִּרְצֶה, וְעוֹרוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר. כֵּיוָן שֶׁכּוֹהֵן גָּדוֹל הָאוֹנֵן רָאוּי לָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר - הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ לְקָרְבָּנוֹ.
יאכָּל רֹאשׁ מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר מְחַלֵּק מִשְׁמָרוֹ לְבָתֵּי אָבוֹת, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל בֵּית אָב וַאֲנָשָׁיו עוֹבֵד בְּיוֹם אֶחָד מִיְּמוֹת הַשַּׁבָּת, וְהָאַחֵר בְּיוֹם שֶׁל אַחֲרָיו, וְהָאַחֵר בְּיוֹם שֶׁל אַחֲרָיו. וְכָל בֵּית אָב וְאָב רֹאשׁ אֶחָד מְמֻנֶּה עָלָיו.
יבוּמְמַנִּין כּוֹהֵן גָּדוֹל, הוּא רֹאשׁ לְכָל הַכּוֹהֲנִים.
וּמוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמַלְבִּישִׁין אוֹתוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק..." (ויקרא כא, י).
וְאִם אֵין שָׁם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה - מְרַבִּין אוֹתוֹ בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים" (שם) - כְּשֵׁם שֶׁמִּתְרַבֶּה בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, כָּךְ מִתְרַבֶּה בַּבְּגָדִים.
יגכֵּיצַד מְרַבִּין אוֹתוֹ בַּבְּגָדִים? לוֹבֵשׁ שְׁמוֹנָה בְּגָדִים וּפוֹשְׁטָן, וְחוֹזֵר וְלוֹבְשָׁן לְמָחָר שִׁבְעַת יָמִים, יוֹם אַחַר יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו" (שמות כט, ל).
וּכְשֵׁם שֶׁרִבּוּי בְּגָדִים שִׁבְעָה, כָּךְ מְשִׁיחָה בַּשֶּׁמֶן שִׁבְעָה, יוֹם אַחַר יוֹם.
וְאִם עָבַד קֹדֶם שֶׁיִּתְרַבֶּה בַּבְּגָדִים כָּל שִׁבְעָה, אוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמָּשַׁח כָּל שִׁבְעָה - עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה; הוֹאִיל וְנִתְרַבָּה אוֹ נִמְשַׁח פַּעַם אַחַת, נַעֲשָׂה כּוֹהֵן גָּדוֹל לְכָל דָּבָר.
ידאֵין בֵּין כּוֹהֵן מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים, אֶלָא פָּר שֶׁמֵּבִיא כּוֹהֵן הַמָּשִׁיחַ אִם שָׁגַג בְּאַחַת מִן הַמִּצְווֹת שֶׁחַיָּב עֲלֵיהֶן חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם" (ויקרא ד, ג); אֲבָל לִשְׁאָר הַדְּבָרִים שָׁוִים הֵם.
טואֵין מַעֲמִידִין כּוֹהֵן גָּדוֹל, אֶלָא בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ אֶלָא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ" (ויקרא ו, יג). וְכֵן אִם נִתְרַבָּה בַּבְּגָדִים בִּלְבַד, אֵין מְרַבִּין אוֹתוֹ אֶלָא בַּיּוֹם. וְאֵין מְמַנִּין שְׁנֵי כּוֹהֲנִים גְּדוֹלִים כְּאַחַת.
טזמְמַנִּין כּוֹהֵן אֶחָד, יִהְיֶה לְכוֹהֵן גָּדוֹל כְּמוֹ הַמִּשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ, וְהוּא הַנִּקְרָא 'סְגָן', וְהוּא הַנִּקְרָא 'מְמֻנֶּה'. וְיִהְיֶה עוֹמֵד לִימִין כּוֹהֵן גָּדוֹל תָּמִיד, וְזֶה כָּבוֹד הוּא לוֹ. וְכָל הַכּוֹהֲנִים מִתַּחַת יַד הַסְּגָן.
יזוְעוֹד מְמַנִּין קָתֵיקוֹלִין, לִהְיוֹתָן לַסְּגָן כְּמוֹ הַסְּגָן לְכוֹהֵן גָּדוֹל. וְאֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. וּמְמַנִּין אֲמַרְכָּלִין, אֵין פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה; וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם. רָצָה הָאֶחָד לִפְתֹּחַ, אֵינוֹ יָכוֹל עַד שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ כָּל הָאֲמַרְכָּלִין וְיִפְתְּחוּ.
יחוּמְמַנִּין גִּזְבָּרִין מִתַּחַת יְדֵי הָאֲמַרְכָּלִין, וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלוֹשָׁה גִּזְבָּרִין.
וְהַגִּזְבָּרִין - הֵן שֶׁגּוֹבִין כָּל הַהֶקְדֵּשׁוֹת, וּפוֹדִין אֶת הַנִּפְדֶּה מֵהֶן, וּמוֹצִיאִין אוֹתָן לַדְּבָרִים הָרְאוּיִין לָהֶן לְהוֹצִיאָן.
יטכּוֹהֵן גָּדוֹל הַמָּשׁוּחַ קוֹדֵם לִמְרֻבֶּה בְּגָדִים, וּמְרֻבֶּה בְּגָדִים הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת קוֹדֵם לַמָּשׁוּחַ שֶׁעָבַר מֵחֲמַת קֶרִי, וְהָעוֹבֵר מֵחֲמַת קֶרִי קוֹדֵם לָעוֹבֵר מֵחֲמַת מוּם, וְעוֹבֵר מֵחֲמַת מוּם קוֹדֵם לְכוֹהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן, וּסְגָן קוֹדֵם לְקַתִּיקוֹל, וְקַתִּיקוֹל קוֹדֵם לַאֲמַרְכָּל, וַאֲמַרְכָּל קוֹדֵם לְגִזְבָּר, וְגִזְבָּר קוֹדֵם לְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר, וְרֹאשׁ הַמִּשְׁמָר קוֹדֵם לְרֹאשׁ בֵּית אָב, וְרֹאשׁ בֵּית אָב קוֹדֵם לְכוֹהֵן הֶדְיוֹט מִשְּׁאָר הַכּוֹהֲנִים.
נִמְצְאוּ הַכּוֹהֲנִים תָּמִיד שְׁמוֹנָה מַעֲלוֹת, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ.
ככְּשֶׁיָּמוּת הַמֶּלֶךְ, אוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל, אוֹ אֶחָד מִשְּׁאָר הַמְּמֻנִּים - מַעֲמִידִין תַּחְתָּיו בְּנוֹ אוֹ הָרָאוּי לְיָרְשׁוֹ.
וְכָל הַקּוֹדֵם בַּנַּחֲלָה קוֹדֵם לִשְׂרָרוּת הַמֵּת, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּיִרְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹתוֹ בְּחָכְמָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּמֶּלֶךְ "הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז, כ) - מְלַמֵּד שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה.
וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׂרָרָה שֶׁבְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל - שֶׁהַזּוֹכֶה לָהּ, זוֹכֶה לְעַצְמוֹ וּלְזַרְעוֹ.
כאמְשׁוּחַ מִלְחָמָה - אֵין בְּנוֹ מִתְמַנֶּה תַּחְתָּיו לְעוֹלָם, אֶלָא הֲרֵי בְּנוֹ כִּשְׁאָר הַכּוֹהֲנִים: אִם נִמְשַׁח לַמִּלְחָמָה, נִמְשַׁח; וְאִם לֹא נִמְשַׁח, לֹא נִמְשַׁח. וּכְשֶׁכּוֹהֵן מְשׁוּחַ מִלְחָמָה מְשַׁמֵּשׁ בַּמִּקְדָּשׁ, מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבָּעָה כֵּלִים כִּשְׁאָר כּוֹהֲנִים.
מַעֲלִין מִשְּׂרָרָה לִשְׂרָרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִמֶּנָּה, וְאֵין מוֹרִידִין אוֹתוֹ לִשְׂרָרָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מִמֶּנָּה - שֶׁמַּעֲלִין בַּקֹּדֶשׁ, וְלֹא מוֹרִידִין. וְאֵין מוֹרִידִין לְעוֹלָם מִשְּׂרָרָה שֶׁבְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, אֶלָא אִם סָרַח.
כבוְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה שֶׁחַיָּב עָלֶיהָ מַלְקוּת - מַלְקִין אוֹתוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל שְׁלוֹשָׁה, כִּשְׁאָר מְחֻיְּבֵי מַלְקוּת; וְחוֹזֵר לִגְדֻלָּתוֹ.
