אאֵין כָּשֵׁר לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָא שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִים לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים - הֲרֵי הֵן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, וְאֵין מְעִידִין.
אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ, יֵלְכוּ לְבֵית דִּין לְהָעִיד - לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵדוּת הַחֹדֶשׁ כְּשֵׁרָה בִּקְרוֹבִים, אֶלָא שֶׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת, יִצְטָרֵף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר, וְיָעִיד.
וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כָּשֵׁר מִן הַתּוֹרָה - פָּסוּל לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.
בדִּין תּוֹרָה, שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ; אֲפִלּוּ קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי עֵדִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין בְּעֵדוּת זוֹ - הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ.
לְפִיכָךְ הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁזֶּה פָּסוּל. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים, וְהָיוּ שׂוֹכְרִין אֲנָשִׁים לְהָעִיד שֶׁרָאוּ, וְהֵם לֹא רָאוּ - הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ בֵּית דִּין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָא מֵעֵדִים שֶׁמַּכִּירִין בֵּית דִּין אוֹתָן שְֶהֵם כְּשֵׁרִים, וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִים בְּעֵדוּתָן.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
גלְפִיכָךְ אִם לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִים אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ - מְשַׁלְּחִין אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁנִּרְאָה בָּהּ עִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ עֵדִים אֲחֵרִים, שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין וּמוֹדִיעִין אוֹתָן שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִים הֵם, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין מֵהֶם.
דבֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶם, וְיוֹדְעִין הַלְּבָנָה כְּשֶׁתֵּרָאֶה בְּחֹדֶשׁ זֶה, אִם תִּהְיֶה בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ, וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה, וּלְהֵיכָן יִהְיוּ רָאשֵׁי קְרָנֶיהָ נוֹטִין.
וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים לְהָעִיד, בּוֹדְקִין אוֹתָם: כֵּיצַד רְאִיתֶם אוֹתָהּ - בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם? לְהֵיכָן הָיוּ קְרָנֶיהָ נוֹטוֹת? כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה בִּרְאִיַּת עֵינֵיכֶם, וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה? אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין לְמַה שֶׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן, מְקַבְּלִין אוֹתָם; וְאִם לֹא נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָם.
האָמְרוּ הָעֵדִים 'רְאִינוּהוּ בְּמַיִם אוֹ בְּעָבִים אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית', אוֹ 'שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בְּעָבִים' אוֹ 'בְּמַיִם' אוֹ 'בַּעֲשָׁשִׁית' - אֵין זוֹ רְאִיָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת.
אָמַר אֶחָד 'רְאִיתִיו גָּבוֹהַּ בְּעֵינַי כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת', וְאָמַר הַשֵּׁנִי 'כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ' - מִצְטָרְפִין. אָמַר הָאֶחָד 'כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת', וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר 'כְּמוֹ חָמֵשׁ קוֹמוֹת' - אֵין מִצְטָרְפִין. וּמִצְטָרֵף הָאֶחָד מֵהֶן עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ, אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן קוֹמָה אַחַת.
ואָמְרוּ 'רְאִינוּהוּ בְּלֹא כַּוָּנָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְבּוֹנַנּוּ בּוֹ וְנִתְכַּוַּנְנוּ לִרְאוֹתוֹ לְהָעִיד שׁוּב לֹא רְאִינוּהוּ' - אֵין זוֹ עֵדוּת, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עָלֶיהָ, שֶׁמָּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה, וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. אָמְרוּ עֵדִים 'רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחְרִית בַּמִּזְרָח קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, וּרְאִינוּהוּ עַרְבִית בַּמַּעְרָב בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים' - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים, וּמְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ; אֲבָל הָרְאִיָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאוּהוּ בַּשַּׁחְרִית, אֵין נִזְקָקִין לָהּ, שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחְרִית, וּבַיָּדוּעַ שֶׁהֶעָבִים הֵם שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ, וְנִרְאָה לָהֶם כַּלְּבָנָה.
וְכֵן אִם רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין, שֶׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין אֶלָא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלוֹשִׁים בִּלְבָד.
זכֵּיצַד מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ? כָּל מִי שֶׁרָאוּי לְהָעִיד שֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ, בָּא לְבֵית דִּין, וּבֵית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתָן כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד, וְעוֹשִׂין לָהֶן סְעוּדוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעָם רְגִילִין לָבוֹא. וְזוּג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בִּבְדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ. מַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ; נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִים לַחֶשְׁבּוֹן, מַכְנִיסִים אֶת חֲבֵרוֹ; נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, וּשְׁאָר כָּל הַזּוֹגוֹת, שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְּבָרִים - לֹא שֶׁצְּרִיכִים לָהֶם אֶלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין לָבוֹא.
חוְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁתִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת, רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר 'מְקֻדָּשׁ', וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו 'מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ'. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֶלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאֵין מְחַשְּׁבִין אֶלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָא בַּיּוֹם; וְאִם קִדְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה, אֵינוֹ מְקֻדָּשׁ.
אֲפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין 'מְקֻדָּשׁ' עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, אוֹ שֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים וְלֹא הִסְפִּיקוּ בֵּית דִּין לוֹמַר 'מְקֻדָּשׁ' עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים - אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְלֹא יִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶלָא יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים; שֶׁאֵין הָרְאִיָּה קוֹבַעַת, אֶלָא בֵּית דִּין שֶׁאָמְרוּ 'מְקֻדָּשׁ', הֵם שֶׁקּוֹבְעִין.
טרָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים: אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכָב בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים - בֵּית דִּין אוֹמְרִים 'מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ', שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא. וְאִם רָאוּהוּ בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים, אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים - לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם, וְיָעִידוּ הֵם הַשְּׁנַיִם בִּפְנֵי הַשְּׁלוֹשָׁה, וִיקַדְּשׁוּהוּ הַשְּׁלוֹשָׁה.
יבֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ - בֵּין שׁוֹגְגִין, בֵּין מֻטְעִין, בֵּין אֲנוּסִין - הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ, וְחַיָּבִין הַכֹּל לְתַקֵּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁטָּעוּ, חַיָּב לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֶלָא לָהֶם, וּמִי שֶׁצִּוָּה לִשְׁמֹר הַמּוֹעֲדוֹת הוּא צִוָּה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם - שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם..." (ויקרא כג, ב).
