קידוש החודש - פרק א - BeitChabad.com

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ

מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא לְחַשֵּׁב וְלֵידַע וְלִקְבֹּעַ בְּאֵיזֶה יוֹם הוּא תְּחִלַּת כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ מֵחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה.

וּבֵאוּר מִצְוָה זוֹ בִּפְרָקִים אֵלּוּ.

אחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה הֵם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה - שֶׁנֶּאֱמַר "עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" (במדבר כח, יד), וְנֶאֱמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב, ב) - כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה, וְאָמַר לוֹ 'כְּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ'. וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הֵם שְׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א).

בוְכַמָּה יְתֵרָה שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה? קָרוֹב מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם. לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּתְקַבֵּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, אוֹ פָּחוֹת מְעַט אוֹ יוֹתֵר מְעַט - מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ הַשָּׁנָה שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת 'שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת'. שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָּךְ וְכָּךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה"
(שמות יב, ב) - חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנָה, וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים.

גהַלְּבָנָה נִסְתֶּרֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית כְּמוֹ שְׁנֵי יָמִים אוֹ פָּחוֹת אוֹ יָתֵר, כְּמוֹ יוֹם אֶחָד קֹדֶם שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ, וּכְמוֹ יוֹם אֶחָד אַחַר שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ וְתֵרָאֶה בַּמַּעְרָב, בָּעֶרֶב.

וּבְלֵיל שֶׁתֵּרָאֶה בָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה, הוּא תְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ.

וּמוֹנִין מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם - וְאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ לֵיל שְׁלוֹשִׁים, יִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ; וְאִם לֹא יֵרָאֶה, יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, וְיִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר.

וְאֵין נִזְקָקִין לַיָּרֵחַ בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, בֵּין שֶׁנִּרְאָה בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה, שֶׁאֵין לָךְ חֹדֶשׁ לְבָנָה, יוֹתֵר עַל שְׁלוֹשִׁים יוֹם.

דחֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְיֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים - נִקְרָא 'חֹדֶשׁ חָסֵר'; וְאִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם - נִקְרָא 'חֹדֶשׁ מְעֻבָּר', וְנִקְרָא 'חֹדֶשׁ מָלֵא'.

וְיָרֵחַ שֶׁיֵּרָאֶה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים, הוּא הַנִּקְרָא 'יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ'; וְאִם נִרְאָה בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, וְלֹא נִרְאָה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים - הוּא נִקְרָא 'יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל עִבּוּרוֹ'.

האֵין רְאִיַּת הַיָּרֵחַ מְסוּרָה לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁכָּל אֶחָד מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְשׁוֹבֵת בַּשְּׁבִיעִי. אֶלָא לְבֵית דִּין הַדָּבָר מָסוּר, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין וְיִקְבְּעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ - הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב, ב) - עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה "לָכֶם".

ובֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַשְּׁבִים הָאִצְטַגְנִינִים, שֶׁיּוֹדְעִין מְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים וּמַהַלָכָם, וְחוֹקְרִים וּמְדַקְדְּקִים עַד שֶׁיֵּדְעוּ אִם אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ שֶׁהוּא לֵיל שְׁלוֹשִׁים אוֹ אִי אֶפְשָׁר.

אִם יֵדְעוּ שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה, יוֹשְׁבִין וּמְצַפִּין לְעֵדִים כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שֶׁהוּא יוֹם שְׁלוֹשִׁים.

אִם בָּאוּ עֵדִים, וּדְרָשׁוּם וַחֲקָרוּם כַּהֲלָכָה, וְנֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם - מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ.

וְאִם לֹא נִרְאָה, וְלֹא בָאוּ עֵדִים - מַשְׁלִימִין שְׁלוֹשִׂים, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר.

וְאִם יֵדְעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה - אֵין יוֹשְׁבִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים, וְאֵין מְצַפִּין לְעֵדִים; וְאִם בָּאוּ עֵדִים - יִוָּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁהֵן עֵדֵי שֶׁקֶר, אוֹ שֶׁנִּרְאָת לָהֶם דְּמוּת לְבָנָה מִן הֶעָבִים, וְאֵינָהּ הַלְּבָנָה הַוַּדָּאִית.

זמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל בֵּית דִּין, שֶׁיְּחַשְּׁבוּ וְיֵדְעוּ אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה; וְשֶׁיִּדְרְשׁוּ אֶת הָעֵדִים, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ; וְיִשְׁלְּחוּ וְיוֹדִיעוּ אֶת שְׁאָר הָעָם, בְּאֵיזֶה יוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בְּאֵיזֶה יוֹם הֵן הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, ב; ויקרא כג, לז), וְנֶאֱמָר "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ" (שמות יג, י).

חאֵין מְחַשְּׁבִין וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים וּמְעַבְּרִין שָׁנִים אֶלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג; מיכה ד, ב).

וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, וְנִסְמַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא הִנִּיחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ - הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים וּמְעַבֵּר שָׁנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ - הֲרֵי זֶה אָסוּר לִקְבֹּעַ וּלְעַבֵּר בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם עָבַר וְקָבַע וְעִבֵּר, לֹא עָשָׂה כְּלוּם.

עוד במדור זה

עוד כתבות שיעניינו אותך