אעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ: אִם הָיָה בֵּינֵיהֶם וּבֵין מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין מַהַלַךְ לַיְלָה וְיוֹם אוֹ פָּחוֹת, הוֹלְכִין וּמְעִידִין; וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן יָתֵר עַל כֵּן, לֹא יֵלְכוּ, שֶׁאֵין עֵדוּתָן אַחַר יוֹם שְׁלוֹשִׁים מוֹעֶלֶת, שֶׁכְּבָר נִתְעַבֵּר הַחֹדֶשׁ.
בעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ - הֲרֵי אֵלּוּ הוֹלְכִין לְבֵית דִּין לְהָעִיד, וַאֲפִלּוּ הָיָה שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג, ד), וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר 'מוֹעֵד', דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. לְפִיכָךְ אֵין מְחַלְּלִין אֶלָא עַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן וְעַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרִי בִּלְבָד, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת. וּבִזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מְחַלְּלִין עַל כֻּלָּן, מִפְּנֵי קָרְבַּן מוּסָף שֶׁבְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
גכְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין הָעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ אֶת הַשַּׁבָּת - כָּךְ מְחַלְּלִין עִמָּהֶן הָעֵדִים שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן בְּבֵית דִּין, אִם לֹא הָיוּ בֵּית דִּין מַכִּירִין אֶת הָרוֹאִין. וַאֲפִלּוּ הָיָה זֶה שֶׁמּוֹדִיעַ אוֹתָן לְבֵית דִּין עֵד אֶחָד - הֲרֵי זֶה הוֹלֵךְ עִמָּהֶן וּמְחַלֵּל מִסָּפֵק, שֶׁמָּא יִמָּצֵא אַחֵר וְיִצְטָרֵף עִמּוֹ.
דהָיָה הָעֵד שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בְּלֵיל הַשַּׁבָּת חוֹלֶה - מַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר, וַאֲפִלּוּ בְּמִטָּה.
וְאִם יֵשׁ לָהֶן אוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ, לוֹקְחִין הָעֵדִים בְּיָדָן כְּלֵי זַיִן. וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, לוֹקְחִים בְּיָדָם מְזוֹנוֹת.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וַאֲפִלּוּ רָאוּהוּ גָּדוֹל וְנִרְאָה לַכֹּל - לֹא יֹאמְרוּ 'כְּשֵׁם שֶׁרְאִינוּהוּ אֲנַחְנוּ כָּךְ רָאוּהוּ אֲחֵרִים, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת', אֶלָא כָּל שֶׁיִּרְאֶה הַחֹדֶשׁ, וְיִהְיֶה רָאוּי לְהָעִיד וְיִהְיֶה בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּקוֹם שֶׁקָּבוּעַ בּוֹ בֵּית דִּין לַיְלָה וְיוֹם אוֹ פָּחוֹת, מִצְוָה עָלָיו לְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֵילֵךְ וּלְהָעִיד.
הבָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים, פַּעַם אַחַת נִשְׁתַּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְנִתְקַלְקְלוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וְלֹא יָדְעוּ מַה יַעֲשׂוּ, אִם יַעֲשׂוּ עוֹלָה שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ הָעֵדִים, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּקְרִיבוּ מוּסַף הַיּוֹם, אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם - עָמְדוּ בֵּית דִּין וְהִתְקִינוּ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֶלָא עַד הַמִּנְחָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שָׁהוּת בַּיּוֹם לְהַקְרִיב מוּסָפִין וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם וְנִסְכֵּיהֶם.
ווְאִם הִגִּיעַ מִנְחָה, וְלֹא בָאוּ עֵדִים - עוֹשִׂין תָּמִיד שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם.
וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה - נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ, וּלְמָחָר קֹדֶשׁ, וּמַקְרִיבִין מוּסָף לְמָחָר, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ אַחַר מִנְחָה.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּבֵית דִּינוֹ שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וַאֲפִלּוּ בָּאוּ עֵדִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים בְּסוֹף הַיּוֹם סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, מְקַבְּלִין עֵדוּתָן וּמְקַדְּשִׁין יוֹם שְׁלוֹשִׁים בִּלְבָד.
זכְּשֶׁמְּעַבְּרִין בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים, הָיוּ עוֹלִין לְמָקוֹם מוּכָן וְעוֹשִׂין בּוֹ סְעוּדָה בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וְאֵין עוֹלִין לְשָׁם בַּלַּיְלָה, אֶלָא בַּנֶּשֶׁף קֹדֶם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ. וְאֵין עוֹלִין לִסְעוּדָה זוֹ פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וְאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָא בְּפַת דָּגָן וְקִטְנִית, וְאוֹכְלִין בְּעֵת הַסְעוּדָה. וְזוֹ הִיא סְעוּדַת מִצְוָה שֶׁל עִבּוּר הַחֹדֶשׁ הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם.
חבָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיוּ בֵּית דִּין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָרְחוֹקִים. מִשֶּׁקִלְקְלוּ הַכּוּתִים שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת כְּדֵי לְהַטְעוֹת הָעָם, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִים יוֹצְאִין וּמוֹדִיעִין לָרַבִּים.
וּשְׁלוּחִים אֵלּוּ אֵינָן מְחַלְּלִין אֶת יוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שַׁבָּת - שֶׁאֵין מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְקַיְּמוֹ, אֶלָא לְקַדְּשׁוֹ בִּלְבָד.
טעַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הָיוּ שְׁלוּחִים יוֹצְאִין: עַל נִיסָן, מִפְּנֵי הַפֶּסַח. וְעַל אָב, מִפְּנֵי הַתַּעְנִית. וְעַל אֱלוּל, מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיֵּשְׁבוּ מְצַפִּין בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים לֶאֱלוּל - אִם נוֹדַע לָהֶם שֶׁקִּדְּשׁוּ בֵּית דִּין יוֹם שְׁלוֹשִׁים, נוֹהְגִים אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ בִּלְבָד; וְאִם לֹא נוֹדַע לָהֶם, נוֹהֲגִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים קֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים קֹדֶשׁ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לָהֶם שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי. וְעַל תִּשְׁרֵי, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת. וְעַל כִּסְלֵו, מִפְּנֵי חֲנֻכָּה. וְעַל אֲדָר, מִפְּנֵי הַפּוּרִים. וּבִזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם - יוֹצְאִין עַל אִיָּר, מִפְּנֵי פֶּסַח קָטָן.
ישְׁלוּחֵי נִיסָן וּשְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי - אֵין יוֹצְאִין אֶלָא בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי בֵּית דִּין 'מְקֻדָּשׁ'. וְאִם קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְשָׁמְעוּ מִפִּי בֵּית דִּין 'מְקֻדָּשׁ' - יוֹצְאִין מִבָּעֶרֶב.
וּשְׁלוּחֵי שְׁאָר הַשִּׁשָּׁה חֳדָשִׁים - יֵשׁ לָהֶם לָצֵאת מִבָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּרְאָה הַיָּרֵחַ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ; הוֹאִיל וְנִרְאָה הַחֹדֶשׁ, יֵצְאוּ, שֶׁהֲרֵי לְמָחָר בַּוַּדַּאי מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בֵּית דִּין.
יאכָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִין מַגִּיעִין, הָיוּ עוֹשִׂין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת יוֹם טוֹב אֶחָד, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה.
וּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים שֶׁאֵין הַשְּׁלוּחִים מַגִּיעִין אֲלֵיהֶם, הָיוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים מִפְּנֵי הַסָּפֵק, לְפִי שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בֵּית דִּין רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵיזֶה יוֹם הוּא.
יביֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מַגִּיעִין אֲלֵיהֶן שְׁלוּחֵי נִיסָן, וְלֹא הָיוּ מַגִּיעִין אֲלֵיהֶן שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי, וּמִן הַדִּין הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ פֶּסַח יוֹם טוֹב אֶחָד, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לָהֶן שְׁלוּחִין וְיָדְעוּ בְּאֵיזֶה יוֹם נִקְבַּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְיַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת שְׁנֵי יָמִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶן הַשְּׁלוּחִין.
וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַחְלֹק בַּמּוֹעֲדוֹת, הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאֵין שְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי מַגִּיעִין לוֹ, עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים, אֲפִלּוּ יוֹם טוֹב שֶׁל עֲצֶרֶת.
יגוְכַמָּה בֵּין שְׁלוּחֵי נִיסָן לִשְׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי? שְׁנֵי יָמִים; שֶׁשְּׁלוּחֵי תִּשְׁרֵי אֵינָן מְהַלְּכִין בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם טוֹב, וְלֹא בָּעֲשִׂירִי בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים.
ידאֵין הַשְּׁלוּחִין צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁנַיִם, אֶלָא אֲפִלּוּ אֶחָד נֶאֱמָן.
וְלֹא שָׁלִיחַ בִּלְבָד, אֶלָא אֲפִלּוּ תַּגָּר מִשְּׁאָר הָעָם שֶׁבָּא לְדַרְכּוֹ וְאָמַר 'אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי בֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם פְּלוֹנִי' - נֶאֱמָן, וּמְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת עַל פִּיו; שֶׁדָּבָר זֶה דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִגָּלוֹת הוּא, וְעֵד אֶחָד כָּשֵׁר נֶאֱמָן עָלָיו.
טובֵּית דִּין שֶׁיָּשְׁבוּ כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים וְלֹא בָאוּ עֵדִים, וְהִשְׁכִּימוּ בַּנֶּשֶׁף וְעִבְּרוּ אֶת הַחֹדֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֵרֶק זֶה, וְאַחַר אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים בָּאוּ עֵדִים רְחוֹקִים וְהֵעִידוּ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ שֶׁהוּא לֵיל שְׁלוֹשִׁים, וַאֲפִלּוּ בָּאוּ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ - מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן אִיּוּם גָּדוֹל וּמַטְרִיפִים אוֹתָם בִּשְׁאֵלוֹת, וּמַטְרִיחִין עֲלֵיהֶן בִּבְדִיקוֹת וּמְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּתָן, וּמִשְׁתַּדְּלִין בֵּית דִּין שֶׁלֹּא יְקַדְּשׁוּ חֹדֶשׁ זֶה, הוֹאִיל וְיָצָא שְׁמוֹ מְעֻבָּר.
טזוְאִם עָמְדוּ הָעֵדִים בְּעֵדוּתָן וְנִמְצֵאת מְכֻוֶּנֶת, וַהֲרֵי הָעֵדִים אֲנָשִׁים יְדוּעִים וּנְבוֹנִים, וְנֶחְקְרָה הָעֵדוּת כָּרָאוּי - מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְחוֹזְרִין וּמוֹנִין לְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ מִיּוֹם שְׁלוֹשִׁים, הוֹאִיל וְנִרְאָה הַיָּרֵחַ בְּלֵילוֹ.
יזוְאִם הֻצְרְכוּ בֵּית דִּין לְהַנִּיחַ חֹדֶשׁ זֶה מְעֻבָּר, כְּשֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלּוּ הָעֵדִים - מַנִּיחִין. וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ: מְעַבְּרִין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ.
וְיֵשׁ מִן הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִי שֶׁחוֹלֵק בְּדָבָר זֶה וְאוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ - הוֹאִיל וּבָאוּ עֵדִים, מְקַדְּשִׁין וְאֵין מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן.
יחיֵרָאֶה לִי, שֶׁאֵין מַחְלֹקֶת הַחֲכָמִים בְּדָבָר זֶה אֶלָא בִּשְׁאָר הֶחֳדָשִׁים, חוּץ מִנִּיסָן וְתִשְׁרֵי, אוֹ בְּעֵדֵי נִיסָן וְתִשְׁרֵי שֶׁבָּאוּ אַחַר שֶׁעָבְרוּ הָרְגָלִים, שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מַה שֶׁנַּעֲשָׂה, וְעָבַר זְמָן הַקָּרְבָּנוֹת וּזְמָן הַמּוֹעֲדוֹת.
אֲבָל אִם בָּאוּ הָעֵדִים בְּנִיסָן וְתִשְׁרֵי קֹדֶם חֲצִי הַחֹדֶשׁ, מְקַבְּלִין עֵדוּתָן, וְאֵין מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן כְּלָל, שֶׁאֵין מְאַיְּמִין עַל עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ עַל הַחֹדֶשׁ שֶׁרָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ כְּדֵי לְעַבְּרוֹ.
יטאֲבָל מְאַיְּמִין עַל עֵדִים שֶׁנִּתְקַלְקְלָה עֵדוּתָן, וַהֲרֵי הַדָּבָר נוֹטֶה שֶׁלֹּא תִתְקַיַּם הָעֵדוּת וְיִתְעַבֵּר הַחֹדֶשׁ - מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הָעֵדוּת, וְיִתְקַדֵּשׁ בִּזְמַנּוֹ.
וְכֵן אִם בָּאוּ עֵדִים לְהָזִים אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, קֹדֶם שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין - הֲרֵי אֵלּוּ מְאַיְּמִין עַל הַמְּזִימִין עַד שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם הַהֲזָמָה, וְיִתְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ.
