אשָׁנָה מְעֻבֶּרֶת, הִיא שָׁנָה שֶׁמּוֹסִיפִין בָּהּ חֹדֶשׁ.
וְאֵין מוֹסִיפִין לְעוֹלָם אֶלָא אֲדָר, וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנֵי אֲדָרִין - אֲדָר רִאשׁוֹן וַאֲדָר שֵׁנִי.
וּמִפְּנֵי מַה מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ זֶה? מִפְּנֵי זְמָן הָאָבִיב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַפֶּסַח בְּאוֹתוֹ זְמָן, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א) - שֶׁיִּהְיֶה חֹדֶשׁ זֶה בִּזְמָן הָאָבִיב; וְלוּלֵא תּוֹסֶפֶת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה, הָיָה הַפֶּסַח בָּא פְּעָמִים בִּימוֹת הַחַמָּה, וּפְעָמִים בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.
בעַל שְׁלוֹשָׁה סִימָנִין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה - עַל הַתְּקוּפָה, וְעַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּרוֹת הָאִילָן.
כֵּיצַד? בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין וְיוֹדְעִין אִם תִּהְיֶה תְּקוּפַת נִיסָן בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, אוֹ אַחַר זְמָן זֶה - מְעַבְּרִין אוֹתָהּ הַשָּׁנָה, וְיַעֲשׂוּ אוֹתוֹ נִיסָן אֲדָר שֵׁנִי, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח בִּזְמָן הָאָבִיב.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וְעַל סִימָן זֶה סוֹמְכִין וּמְעַבְּרִין, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְסִימָן אַחֵר.
גוְכֵן אִם רָאוּ בֵּית דִּין שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ הָאָבִיב, אֶלָא עֲדַיִן אָפֵל הוּא, וְלֹא צָמְחוּ פֵּרוֹת הָאִילָן, שֶׁדַּרְכָּן לִצְמֹחַ בִּזְמָן הַפֶּסַח - סוֹמְכִין עַל שְׁנֵי סִימָנִין אֵלּוּ, וּמְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה; וְאַף עַל פִּי שֶׁהַתְּקוּפָה קֹדֵם לְשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, הֲרֵי הֵן מְעַבְּרִין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָבִיב מָצוּי לְהַקְרִיב מִמֶּנּוּ עֹמֶר הַתְּנוּפָה בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן, וּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַפֵּרוֹת צוֹמְחִין כְּדֶרֶךְ כָּל זְמָן הָאָבִיב.
דוְעַל שָׁלוֹשׁ אֲרָצוֹת הָיוּ סוֹמְכִין בָּאָבִיב - עַל אֶרֶץ יְהוּדָה, וְעַל עֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְעַל הַגָּלִיל. וְאִם הִגִּיעַ הָאָבִיב בִּשְׁתֵּי אֲרָצוֹת מֵאֵלּוּ, וּבְאַחַת לֹא הִגִּיעַ - אֵין מְעַבְּרִין; וְאִם הִגִּיעַ בְּאַחַת מֵהֶן, וְלֹא הִגִּיעַ בִּשְׁתַּיִם - מְעַבְּרִין, אִם עֲדַיִן לֹא צָמְחוּ פֵּרוֹת הָאִילָן. וְאֵלּוּ הֵן הַדְּבָרִים שֶׁהֵן הָעִיקָר שֶׁמְּעַבְּרִין בִּשְׁבִילָן, כְּדֵי לִהְיוֹת הַשָּׁנִים שְׁנֵי חַמָּה.
הוְיֵשׁ שָׁם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ בֵּית דִּין מְעַבְּרִין בִּשְׁבִילָן, מִפְּנֵי הַצֹרֶךְ, וְאֵלּוּ הֵן: מִפְּנֵי הַדְּרָכִים שֶׁאֵינָן מְתֻקָּנִין, וְאֵין הָעָם יְכוֹלִין לַעֲלוֹת - מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַד שֶׁיִּפְסְקוּ הַגְּשָׁמִים וִיתַקְּנוּ הַדְּרָכִים. וּמִפְּנֵי הַגְּשָׁרִים שֶׁנֶּהְרְסוּ, וְנִמְצְאוּ הַנְּהָרוֹת מַפְסִיקִין וּמוֹנְעִין אֶת הָעָם, אוֹ מְסַכְּנִין בְּעַצְמָן וּמֵתִים - מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַד שֶׁיְּתַקְּנוּ הַגְּשָׁרִים. וּמִפְּנֵי תַּנּוּרֵי פְּסָחִים שֶׁאָבְדוּ בַּגְּשָׁמִים, וְאֵין לָהֶם מָקוֹם לִצְלוֹת אֶת פִּסְחֵיהֶם - מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, עַד שֶׁיִּבְנוּ הַתַּנוּרִים וְיִיבְשׁוּ.
וּמִפְּנֵי גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּעְקְרוּ מִמְּקוֹמָן, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם - מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנָאי לְהַגִּיעַ.
ואֲבָל אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה לֹא מִפְּנֵי הַשֶּׁלֶג, וְלֹא מִפְּנֵי הַצִּנָּה, וְלֹא מִפְּנֵי גָּלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁעֲדַיִן לֹא נֶעְקְרוּ מִמְּקוֹמָם. וְלֹא מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, כְּגוֹן שֶׁהָיוּ רֹב הַקָּהָל אוֹ רֹב הַכּוֹהֲנִים טְמֵאִים - אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנָאי לִטַּהֵר וְיַעֲשׂוּ בְּטַהַרָה, אֶלָא יֵעָשֶׂה בְּטֻמְאָה; וְאִם עִבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת.
זיֵשׁ שְׁנֵי דְּבָרִים שֶׁאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בִּשְׁבִילָן כְּלָל, אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָן סַעַד לְשָׁנָה שֶׁצְּרִיכָה עִבּוּר מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה אוֹ מִפְּנֵי הָאָבִיב וּפֵרוֹת הָאִילָן, וְאֵלּוּ הֵן: מִפְּנֵי הַגְּדָיִים וְהַטְּלָאִים, שֶׁעֲדַיִן לֹא נֹלְּדוּ אוֹ שֶׁהָיוּ מְעַט, וּמִפְּנֵי הַגּוֹזָלוֹת, שֶׁלֹּא פָרְחוּ.
אֵין מְעַבְּרִין בִּשְׁבִיל אֵלּוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַגְּדָיִים וְהַטְּלָאִים מְצוּיִין לַפְּסָחִים, וְהַגּוֹזָלוֹת מְצוּיִין לִרְאִיָּה אוֹ לְמִי שֶׁנִּתְחַיַּב בְּקָרְבַּן הָעוֹף; אֲבָל עוֹשִׂין אוֹתָן סַעַד לַשָּׁנָה.
חכֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתָן סַעַד לַשָּׁנָה? אוֹמְרִין שָׁנָה זוֹ צְרִיכָה עִבּוּר מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה שֶׁמָּשְׁכָה, אוֹ מִפְּנֵי הָאָבִיב וּפֵרוֹת הָאִילָן שֶׁלֹּא הִגִּיעוּ; וְעוֹד, שֶׁהַגְּדָיִים קְטַנִּים וְהַגּוֹזָלוֹת רַכִּים.
טאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה, אֶלָא בַּמְּזֻמָּנִין לָהּ. כֵּיצַד? יֹאמַר רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל לִפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי מִן הַסַּנְהֶדְּרִין 'הֱיוּ מְזֻמָּנִין לְמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁנַּחְשֹׁב וְנִרְאֶה וְנֵדַע אִם שָׁנָה זוֹ צְרִיכָה עִבּוּר אוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה'. וְאוֹתָן שֶׁזֻּמְּנוּ בִּלְבָד, הֵן שֶׁמְּעַבְּרִין אוֹתָהּ.
וּבְכַמָּה מְעַבְּרִין אוֹתָהּ? מַתְחִילִין בִּשְׁלוֹשָׁה דַּיָּנִין מִכְּלָל סַנְהֶדְּרֵי גְּדוֹלָה, מִמִּי שֶׁסָּמְכוּ אוֹתָן. אָמְרוּ שְׁנַיִם 'לֹא נֵשֵׁב וְלֹא נִרְאֶה אִם צְרִיכָה עִבּוּר אִם לָאו', וְאֶחָד אוֹמֵר 'נֵשֵׁב וְנִבְדֹּק' - בָּטֵל יָחִיד בְּמִעוּטוֹ.
אָמְרוּ שְׁנַיִם 'נֵשֵׁב וְנִרְאֶה', וְאֶחָד אוֹמֵר 'לֹא נֵשֵׁב' - מוֹסִיפִין שְׁנַיִם מִן הַמְּזֻמָּנִים, וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר.
ישְׁנַיִם אוֹמְרִים 'צְרִיכָה עִבּוּר', וּשְׁלוֹשָׁה אוֹמְרִין 'אֵינָהּ צְרִיכָה' - בָּטְלוּ שְׁנַיִם בְּמִעוּטָן; שְׁלוֹשָׁה אוֹמְרִין 'צְרִיכָה', וּשְׁנַיִם אוֹמְרִין 'אֵינָהּ צְרִיכָה' - מוֹסִיפִין שְׁנַיִם מִן הַמְּזֻמָּנִין לָהּ, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין וְגוֹמְרִין בְּשִׁבְעָה.
אִם גָּמְרוּ כֻּלָּם לְעַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְעַבֵּר, עוֹשִׂין כְּמַה שֶׁגָּמְרוּ; וְאִם נֶחְלְקוּ - הוֹלְכִים אַחַר הָרֹב, בֵּין לְעַבֵּר בֵּין שֶׁלֹּא לְעַבֵּר.
וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁהוּא רֹאשׁ יְשִׁיבָה שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, מִכְּלָל הַשִּׁבְעָה.
וְאִם גָּמְרוּ בִּשְׁלוֹשָׁה לְעַבֵּר, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת - וְהוּא שֶׁיְּהֵא הַנָּשִׂיא עִמָּהֶן, אוֹ שֶׁיִּרְצֶה.
וּבְעִבּוּר הַשָּׁנָה, מַתְחִילִין מִן הַצַּד; וּלְקִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל.
יאאֵין מוֹשִׁיבִין לְעִבּוּר הַשָּׁנָה לֹא מֶלֶךְ, וְלֹא כּוֹהֵן גָּדוֹל: מֶלֶךְ - מִפְּנֵי חֵילוֹתָיו וּמִלְחָמוֹתָיו, שֶׁמָּא דַּעְתּוֹ נוֹטָה בִּשְׁבִילָן לְעַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְעַבֵּר; וְכוֹהֵן גָּדוֹל - מִפְּנֵי הַצִּנָּה, שֶׁמָּא לֹא תִהְיֶה דַּעְתּוֹ נוֹטָה לְעַבֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא תִּשְׁרֵי בִּימֵי הַקֹּר, וְהוּא טוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים חָמֵשׁ טְבִילוֹת.
יבהָיָה רֹאשׁ בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, וְהוּא הַנִּקְרָא 'נָשִׂיא', בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה - אֵין מְעַבְּרִין אוֹתָהּ אֶלָא עַל תְּנַאי, אִם יִרְצֶה הַנָּשִׂיא: בָּא וְרָצָה, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת; לֹא רָצָה, אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת.
וְאֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה אֶלָא בְּאֶרֶץ יְהוּדָה, שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ" (דברים יב,ה); וְאִם עִבְּרוּהָ בַּגָּלִיל, מְעֻבֶּרֶת. וְאֵין מְעַבְּרִין אֶלָא בַּיּוֹם; וְאִם עִבְּרוּהָ בַּלַּיְלָה, אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת.
יגיֵשׁ לְבֵית דִּין לְחַשֵּׁב וְלֵידַע אֵי זוֹ שָׁנָה תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצוּ, אֲפִלּוּ כַּמָּה שָׁנִים.
אֲבָל אֵין אוֹמְרִין 'שָׁנָה פְּלוֹנִית מְעֻבֶּרֶת', אֶלָא אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, הוּא שֶׁאוֹמְרִין 'שָׁנָה זוֹ מְעֻבֶּרֶת'. וְדָבָר זֶה מִפְּנֵי הַדֹּחַק. אֲבָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַדֹּחַק, אֵין מוֹדִיעִין שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת; אֶלָא בַּאֲדָר, הוּא שֶׁאוֹמְרִין 'שָׁנָה זוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְחֹדֶשׁ הַבָּא אֵינוֹ נִיסָן אֶלָא אֲדָר שֵׁנִי'. אָמְרוּ לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, 'שָׁנָה זוֹ שֶׁתִּכָּנֵס מְעֻבֶּרֶת' - אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת בַּאֲמִירָה זוֹ.
ידהִגִּיעַ יוֹם שְׁלוֹשִׁים בַּאֲדָר, וְלֹא עִבְּרוּ עֲדַיִן הַשָּׁנָה - אֵין מְעַבְּרִין אוֹתָהּ כְּלָל: שֶׁאוֹתוֹ הַיּוֹם, רָאוּי לִהְיוֹת רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן; וּמִשֶּׁיִּכָּנֵס נִיסָן וְלֹא עִבְּרוּ, אֵינָן יְכוֹלִים לְעַבֵּר. וְאִם עִבְּרוּהָ בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים שֶׁל אֲדָר, הֲרֵי זוֹ מְעֻבֶּרֶת. בָּאוּ עֵדִים אַחַר שֶׁעִבְּרוּהָ, וְהֵעִידוּ עַל הַיָּרֵחַ - הֲרֵי אֵלּוּ מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים, וְיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֵׁנִי; וְאִלּוּ קִדְּשׁוּהוּ קֹדֶם שֶׁיְּעַבְּרוּ אֶת הַשָּׁנָה - שׁוּב לֹא הָיוּ מְעַבְּרִין, שֶׁאֵין מְעַבְּרִין בְּנִיסָן.
טואֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בִּשְׁנַת רְעָבוֹן, שֶׁהַכֹּל רָצִים לְבֵית הַגְּרָנוֹת לֶאֱכֹל וְלִחְיוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף לָהֶן זְמָן לְאִסּוּר הֶחָדָשׁ.
וְאֵין מְעַבְּרִין בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁיַּד הַכֹּל שׁוֹלֶטֶת עַל הַסְּפִיחִין, וְלֹא יִמְצְאוּ לְקָרְבַּן הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם; וּרְגִילִין הָיוּ לְעַבֵּר בְּעֶרֶב שְׁבִיעִית.
טזיֵרָאֶה לִי שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מְעַבְּרִין בִּשְׁנַת רֵעָבוֹן וּבַשְּׁבִיעִית, שֶׁלֹּא יְעַבְּרוּ בָּהֶם מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ; אֲבָל אִם הָיְתָה הַשָּׁנָה רְאוּיָה לְהִתְעַבֵּר מִפְּנֵי הַתְּקוּפָה, אוֹ מִפְּנֵי הָאָבִיב וּפֵרוֹת הָאִילָן - מְעַבְּרִין לְעוֹלָם בְּכָל זְמָן.
יזכְּשֶׁמְּעַבְּרִין בֵּית דִּין אֶת הַשָּׁנָה, כּוֹתְבִין אִגְּרוֹת לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים, וּמוֹדִיעִים אוֹתָן שֶׁעִבְּרוּהָ, וּמִפְּנֵי מַה עִבְּרוּהָ, וְעַל לְשׁוֹן הַנָּשִׂיא נִכְתָּבוֹת.
וְאוֹמֵר לָהֶן 'שֶׁהִסְכַּמְתִּי אֲנִי וַחֲבֵרַי וְהוֹסַפְנוּ עַל שָׁנָה זוֹ כָּךְ וְכָּךְ'. רָצוּ תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, רָצוּ שְׁלוֹשִׁים יוֹם, שֶׁחֹדֶשׁ הָעִבּוּר הָרְשׁוּת לְבֵית דִּין לְהוֹסִיפוֹ מָלֵא אוֹ חָסֵר, לָאֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתָם; אֲבָל הֵם לְפִי הָרְאִיָּה הֵם עוֹשִׂים, אִם מָלֵא אִם חָסֵר.
