אמִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְהַשְׁבִּית הֶחָמֵץ קֹדֶם זְמַן אִסּוּר אֲכִילָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב, טו). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁ'רִאשׁוֹן' זֶה הוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. וּרְאָיָה לְדָבָר זֶה מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי" (שמות לד, כה), כְּלוֹמַר לֹא תִשְׁחֹט הַפֶּסַח וְהֶחָמֵץ קַיָּם; וּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, הוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר אַחַר חֲצוֹת.
בוּמַה הִיא הַשְׁבָּתָה זוֹ הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה? הוּא שֶׁיְּבַטֵּל הֶחָמֵץ מִלִּבּוֹ וְיַחְשֹׁב אוֹתוֹ כֶּעָפָר, וְיָשִׂים בְּלִבּוֹ שֶׁאֵין בִּרְשׁוּתוֹ חָמֵץ כְּלָל, וְשֶׁכָּל חָמֵץ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ הֲרֵי הוּא כֶּעָפָר וּכְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צֹרֶךְ כְּלָל.
גוּמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְחַפֵּשׂ אַחַר הֶחָמֵץ בַּמַּחְבּוֹאוֹת וּבַחוֹרִים, וְלִבְדֹּק וּלְהוֹצִיאוֹ מִכָּל גְּבוּלוֹ. וְכֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שֶׁבּוֹדְקִין וּמַשְׁבִּיתִין הֶחָמֵץ בַּלַּיְלָה, מִתְּחִלַּת לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר לְאוֹר הַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁבַּלַּיְלָה כָּל הָעָם מְצוּיִין בְּבָתֵּיהֶן, וְאוֹר הַנֵּר יָפֶה לִבְדִיקָה. וְאֵין קוֹבְעִין מִדְרָשׁ בְּסוֹף יוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר, וְכֵן הֶחָכָם לֹא יַתְחִיל לִקְרוֹת בְּעֵת זוֹ—שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ וְיִמָּנַע מִבְּדִיקָה בִּתְחִלַּת זְמַנָּהּ.
דאֵין בּוֹדְקִין לֹא לְאוֹר הַלְּבָנָה, וְלֹא לְאוֹר הַחַמָּה, וְלֹא לְאוֹר הָאֲבֻקָּה, אֶלָא לְאוֹר הַנֵּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּחוֹרִים וּבַמַּחְבּוֹאוֹת. אֲבָל אַכְסַדְרָה שֶׁאוֹרָהּ רַב—אִם בְּדָקָהּ לְאוֹר הַחַמָּה, דַּיּוֹ.
וְאֶמְצַע הֶחָצֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה, מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹפוֹת מְצוּיִים שָׁם, וְהֵן אוֹכְלִין כָּל חָמֵץ שֶׁיִּפֹּל שָׁם.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
החוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַבַּיִת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ—זֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְזֶה בּוֹדֵק עַד מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ מַגַּעַת, וְהַשְּׁאָר מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ. אַבָל חוֹר שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם אֵינוֹ בּוֹדֵק כְּלָל, שֶׁמָא יֹאמַר הָעַכּוּ"ם כְּשָׁפִים הוּא עוֹשֶׂה לִי, אֶלָא מְבַטְלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיוֹ.
וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין לוֹ חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה.
וחוֹרֵי הַבַּיִת הַתַּחְתּוֹנִים וְהָעֶלְיוֹנִים, וְגַג הַיָּצִיעַ, וְרֶפֶת הַבָּקָר, וְלוּלִין, וּמַתְבֵּן, וְאוֹצְרוֹת יַיִן וְאוֹצְרוֹת שֶׁמֶן שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק מֵהֶן, וּבֵית דָּגִים גְּדוֹלִים—אֵינָן צְרִיכִין בְּדִיקָה, אֶלָא אִם כֵּן הִכְנִיס לָהֶן חָמֵץ.
אֲבָל אוֹצְרוֹת שֵׁכָר וְאוֹצְרוֹת יַיִן שֶׁמִּסְתַּפֵּק מֵהֶן, וּבֵית הַמֶּלַח, וּבֵית הַשַּׁעְוָה, וּבֵית דָּגִים קְטַנִּים, וּבֵית הָעֵצִים, וּבֵית הַמֻּרְיָס, וְחוֹרֵי הַבַּיִת הָאֶמְצָעִיִּים, וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ—צְרִיכִין בְּדִיקָה, שֶׁסְּתָמָן שֶׁמַּכְנִיסִין לָהֶן חָמֵץ; וְאִם יָדַע בַּוַּדַּאי שֶׁלֹּא הִכְנִיס שָׁם חָמֵץ, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה.
וּכְשֶׁבּוֹדֵק הַמַּרְתֵּף, בּוֹדֵק מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַחִיצוֹנוֹת, שֶׁהֵן הָעֶלְיוֹנָה וְשֶׁלְּמַטָּה מִמֶּנָּה.
זאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא גָּרְרָה חֻלְדָּה חָמֵץ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכְנִיסִין בּוֹ חָמֵץ. שֶׁאִם נָחוּשׁ מִבַּיִת לְבַיִת, נָחוּשׁ מֵעִיר לְעִיר, וְאֵין לַדָּבָר סוֹף.
בָּדַק לֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְהִנִּיחַ עֶשֶׂר חַלּוֹת וּמָצָא תֵּשַׁע—הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ, וְצָרִיךְ לִבְדֹּק פַּעַם שְׁנִיָּה; שֶׁהֲרֵי גָּרְרָה חֻלְדָּה אוֹ עַכְבָּר בְּוַּדַּאי.
חוְכֵן אִם רָאָה עַכְבָּר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת וְחָמֵץ בְּפִיו אַחַר בְּדִיקָה—צָרִיךְ לִבְדֹּק פַּעַם שְׁנִיָּה. אַף עַל פִּי שֶׁמָּצָא פֵּרוּרִין בְּאֶמְצַע הַבַּיִת, אֵין אוֹמְרִין כְּבָר אָכַל אוֹתָהּ הַפַּת בְּמָקוֹם זֶה וַהֲרֵי הַפֵּרוּרִין, אֶלָא חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא הִנִּיחָהּ בְּחוֹר אוֹ בְּחַלּוֹן, וְאֵלּוּ הַפֵּרוּרִין שָׁם הָיוּ, וּלְפִיכָךְ חוֹזֵר וּבוֹדֵק. אִם לֹא מָצָא כְּלוּם—הֲרֵי זֶה בּוֹדֵק כָּל הַבַּיִת. וְאִם מָצָא אוֹתָהּ הַפַּת שֶׁנְּטָלָהּ הָעַכְבָּר וְנִכְנַס, אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה.
טרָאָה תִּינוֹק שֶׁנִּכְנַס לְבַיִת בָּדוּק וּבְיָדוֹ כִּכָּר, וְנִכְנַס אַחֲרָיו וּמָצָא פֵּרוּרִין—אֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה; שֶׁחֶזְקָתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ, וְאֵלּוּ הַפֵּרוּרִין שֶׁנָּפְלוּ מִמֶּנּוּ בִּשְׁעַת אֲכִילָה. שֶׁדֶּרֶךְ הַתִּינוֹק לְפָרֵר בְּעֵת אֲכִילָתוֹ, וְאֵין דֶּרֶךְ עַכְבָּר לְפָרֵר. וְאִם לֹא מָצָא פֵּרוּרִין כְּלָל, צָרִיךְ לִבְדֹּק.
יהִנִּיחַ תִּשְׁעָה צִבּוּרִין שֶׁל מַצָּה וְאֶחָד שֶׁל חָמֵץ, וּבָא עַכְבָּר וְנָטַל, וְלֹא יָדַעְנוּ אִם חָמֵץ אִם מַצָּה נָטַל, וְנִכְנַס לְבַיִת בָּדוּק—צָרִיךְ לִבְדֹּק, שֶׁכָּל הַקָּבוּעַ כְּמֶחְצָה עַל מֶחְצָה.
יאשְׁנֵי צִבּוּרִין אֶחָד חָמֵץ וְאֶחָד מַצָּה, וּשְׁנֵי בָּתִּים אֶחָד בָּדוּק וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק, וּבָאוּ שְׁנֵי עַכְבָּרִים זֶה נָטַל חָמֵץ וְזֶה נָטַל מַצָּה, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזֶה בַּיִת נִכְנַס זֶה שֶׁנָּטַל הֶחָמֵץ; וְכֵן שְׁנֵי בָּתִּים בְּדוּקִין, וְצִבּוּר אֶחָד חָמֵץ, וּבָא עַכְבָּר וְנָטַל, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזֶה בַּיִת נִכְנַס; אוֹ שֶׁיָּדַע שֶׁנִּכְנַס לְאֶחָד מֵהֶן, וְנִכְנַס אַחֲרָיו וּבָדַק וְלֹא מָצָא כְּלוּם; אוֹ שֶׁבָּדַק וּמָצָא כִּכָּר; אוֹ שֶׁהָיוּ תִּשְׁעָה צִבּוּרִין מַצָּה וְאֶחָד חָמֵץ, וּפֵרַשׁ כִּכָּר מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ אִם חָמֵץ אוֹ מַצָּה, וּבָא עַכְבָּר וְנָטַל הַכִּכָּר שֶׁפֵּרַשׁ, וְנִכְנַס לְבַיִת בָּדוּק—בְּכָל אֵלּוּ, אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק פַּעַם שְׁנִיָּה, שֶׁאֵין כָּאן קָבוּעַ.
יבהִנִּיחַ הֶחָמֵץ בְּזָוִית זוֹ וּמְצָאוֹ בְּזָוִית אַחֶרֶת; אוֹ שֶׁהִנִּיחַ תֵּשַׁע חַלּוֹת וּמָצָא עֶשֶׂר; אוֹ שֶׁבָּא עַכְבָּר וְנָטַל חָמֵץ, וּסָפֵק נִכְנַס לְבַיִת זֶה אוֹ לֹא נִכְנַס—בְּכָל אֵלּוּ צָרִיךְ לִבְדֹּק.
יגנִכְנַס עַכְבָּר לְבַיִת וְכִכָּר בְּפִיו, וְיָצָא עַכְבָּר מִשָּׁם וְכִכָּר בְּפִיו—אוֹמְרִים: הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס הוּא הָאַחֲרוֹן שֶׁיָּצָא, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק. הָיָה הָרִאשׁוֹן שָׁחוֹר וְזֶה שֶׁיָּצָא לָבָן, צָרִיךְ לִבְדֹּק.
נִכְנַס עַכְבָּר וְכִכָּר בְּפִיו, וְיָצָאתָה מִשָּׁם חֻלְדָּה וְכִכָּר בְּפִיהָ—צָרִיךְ לִבְדֹּק. יָצָאת מִשָׁם חוּלְדָה וְעַכְבָּר וְכִכָּר בְּפִיהָ—אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק, שֶׁזֶּה הַכִּכָּר הוּא שֶׁהָיָה בְּפִי הָעַכְבָּר.
נָחָשׁ שֶׁנִּכְנַס לְחוֹר וּפַת בְּפִיו, אֵינוֹ חַיָּב לְהָבִיא חָבֵר לְהוֹצִיאוֹ.
ידכַּזַּיִת חָמֵץ בִּשְׁמֵי קוֹרָה, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהָבִיא סֻלָּם לְהוֹרִידוֹ, שֶׁפְּעָמִים יִפֹּל מִשְּׁמֵי קוֹרָה.
הָיָה חָמֵץ בַּבּוֹר, אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ, אֶלָא מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.
טוכִּיפַת שְׂאוֹר שֶׁיִּחֲדָהּ לִישִׁיבָה—אִם טָח פָּנֶיהָ בְּטִיט, הֲרֵי זוֹ בְּטֵלָה, וּמֻתָּר לְקַיְּמָהּ.
בָּצֵק שֶׁבְּסִדְקֵי הָעֲרֵבָה: אִם יֵשׁ כַּזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד—חַיָּב לְבַעֵר; וְאִם לָאו: אִם הָיָה עָשׂוּי לְחַזֵק בּוֹ שִׁבְרֵי הָעֲרֵבָה, אוֹ לִסְתֹּם בּוֹ נֶקֶב—בָּטֵל בְּמֵעוּטוֹ; וְאִם לָאו, חַיָּב לְבַעֵר.
הָיוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְחוּט שֶׁל בָצֵק בֵּינֵיהֶם—רוֹאִין: כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטֵל הַחוּט נִטָּלִין עִמּוֹ, חַיָּב לְבַעֵר; וְאִם לָאו, אֵינוֹ חַיָּב לְבַעֵר.
טזבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲרֵבָה; אֲבָל בַּבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאִם יִנָּטֵל הַחוּט אֵינָן נִטָּלִין עִמּוֹ—חַיָּב לְבַעֵר, מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים מְקַבֵּץ אוֹתָן.
הָיָה חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בָּעֲלִיָּה, חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בָּאַכְסַדְרָה, חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בַּבַּיִת שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, הוֹאִיל וְאֵלּוּ הַחֲצָאֵי זֵיתִים דְּבוּקִין בַּכּוֹתָלִים, אוֹ בַּקּוֹרוֹת, אוֹ בַּקַּרְקָעוֹת—אֵינוֹ חַיָּב לְבַעֵר, אֶלָא מְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.
יזהַמַּשְׂכִּיר בַּיִת סְתָם בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר—הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת בָּדוּק, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִשְׁאֹל.
וְאִם הֻחְזַק זֶה הַמַּשְׂכִּיר שֶׁלֹּא בָדַק, וְאָמְרָה אִשָּׁה אוֹ קָטָן 'אָנוּ בְּדַקְנוּהוּ'—הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין; שֶׁהַכֹּל נֶאֱמָנִים עַל בִּעוּר חָמֵץ.
וְהַכֹּל כְּשֵׁרִין לִבְדִיקָה, וַאֲפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים—וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִבְדֹּק.
יחהַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ: אִם עַד שֶׁלֹּא מָסַר הַמַּפְתֵּחַ חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, עַל הַמַּשְׂכִּיר לִבְדֹּק; וְאִם מִשֶּׁמָּסַר הַמַּפְתֵּחַ חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר, עַל הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק.
הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא בָּדוּק, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ בָּדוּק—עַל הַשּׂוֹכֵר לִבְדֹּק; וְאֵינוֹ מֶקַּח טָעוּת, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹדְקִים בְּשָׂכָר, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה הוּא עוֹשֶׂה.
יטהַמְּפָרֵשׁ בַּיָּם וְהַיוֹצֵא בְּשַׁיָרָא: תּוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם—זָקוּק לִבְדֹּק; קֹדֶם שְׁלוֹשִׁים יוֹם: אִם דַּעְתּוֹ לַחְזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח—צָרִיךְ לִבְדֹּק וְאַחַר כָּךְ יֵצֵא, שֶׁמָּא יַחְזֹר עֶרֶב הַפֶּסַח בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְבַעֵר; וְאִם אֵין דַּעְתּוֹ לַחְזֹר—אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק.
וְכֵן הָעוֹשֶׂה בֵּיתוֹ אוֹצָר: תּוֹךְ שְׁלוֹשִׁים יוֹם—זָקוּק לִבְדֹּק, וְאַחַר כָּךְ כּוֹנֵס אוֹצָרוֹ לְתוֹכוֹ; קֹדֶם שְׁלוֹשִׁים יוֹם: אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח, צָרִיךְ לִבְדֹּק וְאַחַר כָּךְ עוֹשֵׂהוּ אוֹצָר; וְאִם אֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח, אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק.
