אאַרְבָּעָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּשַּׁבָּת, שְׁנַיִם בַּתּוֹרָה, וּשְׁנַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהֵן מְפֹרָשִׁין עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים. שֶׁבַּתּוֹרָה "זָכוֹר" (שמות כ, ז) וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה, יא); וְשֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, 'כָּבוֹד' וְ'עוֹנֶג', שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד" (ישעיהו נח, יג).
באֵיזֶהוּ כָּבוֹד? זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וּמִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית וְיוֹשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ, מְיַחֵל לְהַקְבָּלַת פְּנֵי הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ.
וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מְקַבְּצִין תַּלְמִידֵיהֶן בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמִתְעַטְּפִים, וְאוֹמְרִים 'בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבַּת הַמֶּלֶךְ'.
גוּמִכְבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּלְבֹּשׁ כְּסוּת נְקִיָּה. וְלֹא יִהְיֶה מַלְבּוּשׁ הַחֹל כְּמַלְבּוּשׁ הַשַּׁבָּת. וְאִם אֵין לוֹ לְהַחְלִיף, מְשַׁלְשֵׁל טַלִיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא מַלְבּוּשׁוֹ כְּמַלְבּוּשׁ הַחֹל.
וְעֶזְרָא תִּקֵּן שֶׁיְּהוּ הָעָם מְכַבְּסִים בַּחֲמִישִׁי, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דאָסוּר לִקְבֹּעַ סְעוּדָה וּמִשְׁתֶּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וּמֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ; וְאַף עַל פִּי כֵן מִכְבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁיִּמָּנַע אָדָם מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה מִלִּקְבֹּעַ סְעוּדָה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל.
המְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָא לִכְזַּיִת. וְכֵן מְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָא לִכְזַּיִת; כְּדֵי לְכַבְּדוֹ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ.
וְצָרִיךְ לְתַקֵּן בֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְיִהְיֶה נֵר דָּלוּק, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וּמִטָּה מֻצַּעַת שֶׁכָּל אֵלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת הֵן.
ואַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק וְלֹא לְהִתְעַסֵּק בַּמְּלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת - חַיָּב לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בְּגוּפוֹ, שֶׁזֶּה הוּא כְּבוֹדוֹ.
חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים - מֵהֶם מִי שֶׁהָיָה מְפַצֵּל הָעֵצִים לְבַשֵּׁל בָּהֶן; וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל, אוֹ מוֹלֵחַ בָּשָׂר, אוֹ גּוֹדֵל פְּתִילוֹת, אוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת; וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה יוֹצֵא וְקוֹנֶה דְּבָרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לַשַּׁבָּת מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָּךְ.
וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּדָבָר זֶה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
זאֵיזֶה הוּא עוֹנֶג? זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן תַּבְשִׁיל שָׁמֵן בְּיוֹתֵר, וּמַשְׁקֶה מְבֻשָּׂם, הַכֹּל לְשַּׁבָּת - הַכֹּל לְפִי מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם.
וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּהוֹצָאַת שַׁבָּת וּבְתִקּוּן מַאֲכָלִים רַבִּים וְטוֹבִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, אֲפִלּוּ עָשָׂה שֶׁלֶק וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מִשּׁוּם כְּבוֹד הַשַּׁבָּת - הֲרֵי זֶה עֹנֶג שַׁבָּת.
וְאֵינוֹ חַיָּב לְהָצֵר לְעַצְמוֹ וְלִשְׁאֹל מֵאֲחֵרִים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכַל שַׁבָּת. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים: עֲשֵׂה שַׁבַּתְּךָ חֹל וְאַל תִּצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת.
חמִי שֶׁהָיָה עָנֹג וְעָשִׁיר, וַהֲרֵי כָּל יָמָיו כְּשַּׁבָּת - צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מַאֲכַל שַׁבָּת מִמַּאֲכַל הַחֹל.
וְאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, מְשַׁנֶּה זְמַן הָאֲכִילָה: אִם הָיָה רָגִיל לְהַקְדִּים, מְאַחֵר; וְאִם הָיָה רָגִיל לְאַחֵר, מַקְדִּים.
טחַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת בְּשַּׁבָּת: אַחַת עַרְבִית, וְאַחַת שַׁחֲרִית, וְאַחַת בְּמִּנְחָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּשָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵהֶן כְּלָל.
וַאֲפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, סוֹעֵד שָׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת. וְאִם הָיָה חוֹלֶה מֵרֹב הָאֲכִילָה, אוֹ שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה - פָּטוּר מִשָּׁלוֹשׁ סְעוּדוֹת.
וְצָרִיךְ לִקְבֹּעַ כָּל סְעוּדָה מִשְּׁלָשְׁתָּן עַל הַיַּיִן, וְלִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת. וְכֵן בְּיָמִים טוֹבִים.
יאֲכִילַת בָּשָׂר וּשְׁתִיַּת יַיִן בְּשַּׁבָּת, עוֹנֶג הוּא לָהּ.
וְהוּא שֶׁהָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. וְאָסוּר לִקְבֹּעַ סְעוּדָה עַל הַיַּיִן בְּשַּׁבָּת וּבְיָמִים טוֹבִים בִּשְׁעַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ.
אֶלָא כָּךְ הוּא מִנְהַג הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים: יִתְפַּלֵּל אָדָם בְּשַּׁבָּת שַׁחֲרִית וּמוּסָף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיָבוֹא לְבֵיתוֹ וְיִסְעֹד סְעוּדָה שְׁנִיָּה, וְיֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, יִקְרָא וְיִשְׁמַע עַד הַמִּנְחָה, וְיִתְפַּלַּל מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ יִקְבַּע סְעוּדָה שְׁלִישִׁית עַל הַיַּיִן, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
יאאָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְהַלֵּךְ בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת מִתְּחִלַּת הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְעוֹד הַיּוֹם רַב, וְיָכִין סְעוּדָה לַשַּׁבָּת; שֶׁהֲרֵי אֵין אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ יוֹדְעִין שֶׁהַיּוֹם יָבוֹא כְּדֵי לְהָכִין לוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָיָה מִתְאָרֵחַ אֵצֶל אֲחֵרִים - שֶׁהֲרֵי מְבַיְּשָׁן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵכִינוּ לָהֶן דָּבָר הָרָאוּי לְאוֹרְחִין.
יבאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת וְלִזְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן וּלְבַקֵּשׁ רַחֲמִים בְּשַּׁבָּת.
וַאֲפִלּוּ בְּצָרָה מִן הַצָּרוֹת שֶׁהַצִּבּוּר מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן - אֵין מִתְעַנִּין וְלֹא מַתְרִיעִין בְּשַּׁבָּת, וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים; חוּץ מֵעִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָלוֹת אוֹ נָהָר, אוֹ סְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם - שֶׁמַּתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בְּשַּׁבָּת לְעָזְרָן, וּמִתְחַנְּנִין וּמְבַקְּשִׁין עֲלֵיהֶן רַחֲמִים.
יגאֵין צָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָלוֹת פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעַת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶן, וְלֹא יִהְיוּ מְבֹהָלִים וּטְרוּדִים בְּשַּׁבָּת.
וּמִפְּנֵי זֶה אֵין מַפְלִיגִין בַּסְּפִינָה פָּחוֹת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִצְטַעֵר יוֹתֵר מִדַּי.
וְלִדְבַר מִצְוָה, מַפְלִיג בַּיָּם אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּפוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבּוֹת, וְאֵינוֹ שׁוֹבֵת.
וּמִצֹּר לְצִידוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן - אֲפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת, מֻתָּר לְהַפְלִיג בְּעֶרֶב שַׁבָּת. וּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יַפְלִיגוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּלָל, אֵין מַפְלִיגִין.
ידתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מֵעֹנֶג שַׁבָּת הוּא. לְפִיכָךְ עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּרִיאִים, מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת.
וּמֻתָּר לִבְעֹל בְּתוּלָה לְכַתְּחִלָּה בְּשַּׁבָּת, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם חוֹבֵל וְלֹא מִשּׁוּם צַעַר לָהּ.
טוהַשַּׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה - כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁאָר כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה. וְהַשַּׁבָּת הִיא הָאוֹת שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵינֵינוּ לְעוֹלָם.
לְפִיכָךְ כָּל הָעוֹבֵר עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא, הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה - וּשְׁנֵיהֶם כְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָלוֹת לְכָל דִּבְרֵיהֶם.
לְפִיכָךְ מְשַׁבֵּחַ הַנָּבִיא וְאוֹמֵר, "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת וּבֶן אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ..." (ישעיהו נו, ב).
וְכָל הַמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ, וּמְכַבְּדָהּ וּמְעַנְּגָהּ כְּפִי כּוֹחוֹ - כְּבָר מְפֹרָשׁ בְּקַּבָּלָה שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יָתֵר עַל הַשְּׂכַר הַצָּפוּן לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה׳ וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה׳ דִּבֵּר" (ישעיהו נח, י).
