אמְלָאכוֹת שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן סְקִילָה וְכָרֵת בְּמֵזִיד, אוֹ קָרְבַּן חַטָּאת בִּשְׁגָגָה - מֵהֶן אָבוֹת וּמֵהֶן תּוֹלָדוֹת.
וּמִנְיַן כָּל אָבוֹת מְלָאכוֹת, אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. וְאֵלּוּ הֵן:
הַחֲרִישָׁה, וְהַזְּרִיעָה, וְהַקְּצִירָה, וְהָעִמּוּר, וְהַדִּישָׁה, וְהַזְּרִיָּה, וְהַבְּרִירָה, וְהַטְּחִינָה, וְהַהַרְקָדָה, וְהַלִּישָׁה, וְהָאֲפִיָּה.
וְהַגְּזִיזָה, וְהַלִבּוּן, וְהַנִּפּוּץ, וְהַצְּבִיעָה, וְהַטְּוִיָּה, וַעֲשִׂיַּת הַנִּירִין, וְהַנְסָכַת מַּסֵּכָה, וְהָאֲרִיגָה, וְהַבְּצִיעָה, וְהַקְּשִׁירָה, וְהַהַתָּרָה, וְהַתְּפִירָה, וְהַקְּרִיעָה.
וְהַבִּנְיָן, וְהַסְּתִירָה, וְהַהַכָּיָה בַּפַּטִּישׁ, וְהַצִּידָה, וְהַשְּׁחִיטָה, וְהַהַפְשָׁטָה, וְהַהַעְבָּדָה, וּמְחִיקַת הָעוֹר, וְחִתּוּכוֹ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וְהַכְּתִיבָה, וְהַמְּחִיקָה, וְהַשִּׁרְטוּט, וְהַהַבְעָרָה, וְהַכִּבּוּי, וְהַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
בכָּל אֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת וְכָל שֶׁהוּא מֵעִנְיָנָן, הֵן הַנִּקְרָאִין אָבוֹת מְלָאכוֹת.
כֵּיצַד הוּא עִנְיָנָן? אֶחָד הַחוֹרֵשׁ, אוֹ הַחוֹפֵר, אוֹ הָעוֹשֶׂה חָרִיץ - הֲרֵי זֶה אָב מְלָאכָה; שֶׁכָּל אַחַת וְאַחַת מֵהֶן חֲפִירָה בַּקַרְקַע, וְעִנְיָן אֶחָד הוּא.
גוְכֵן אֶחָד הַזּוֹרֵעַ זְרָעִים, אוֹ הַנּוֹטֵעַ אִילָנוֹת, אוֹ הַמַּבְרִיךְ אִילָנוֹת, אוֹ הַמַּרְכִּיב, אוֹ הַזּוֹמֵר - כָּל אֵלּוּ אָב אֶחָד הֵן מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, וְעִנְיָן אֶחָד הוּא; שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לְצַמֵּח דָּבָר הוּא מִתְכַּוֵּן.
דוְכֵן אֶחָד הַקּוֹצֵר תְּבוּאָה אוֹ קִטְנִית, אוֹ הַבּוֹצֵר עֲנָבִים, אוֹ הַגּוֹדֵר תְּמָרִים, אוֹ הַמּוֹסֵק זֵיתִים, אוֹ הָאוֹרֶה תְּאֵנִים - כָּל אֵלּוּ אָב מְלָאכָה אַחַת הֵן; שֶׁכָּל אַחַת מֵהֶן לַעְקֹר דָּבָר מִגִּדּוּלָיו מִתְכַּוֵּן. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, שְׁאָר הָאָבוֹת.
ההַתּוֹלָדָה, הִיא הַמְּלָאכָה הַדּוֹמָה לְאָב מֵאֵלּוּ הָאָבוֹת.
כֵּיצַד? הַמְּחַתֵּךְ אֶת הַיָּרָק מְעַט מְעַט לְבַשְּׁלוֹ, הֲרֵי זֶה חַיָּב - שֶׁזּוֹ הַמְּלָאכָה תּוֹלֶדֶת טְחִינָה, שֶׁהַטּוֹחֵן לוֹקֵחַ גּוּף אֶחָד וּמְחַלְּקוֹ לְגוּפִים הַרְבֵּה; וְכָל הָעוֹשֶׂה דָּבָר הַדּוֹמֶה לְזֶה, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טוֹחֵן. וְכֵן הַלּוֹקֵחַ לָשׁוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת, וְשָׁף אוֹתוֹ כְּדֵי לִקַּח מֵעֲפָרוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים צוֹרְפֵי הַזָּהָב - הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת טְחִינָה.
ווְכֵן הַלּוֹקֵחַ חָלָב, וְנָתַן בּוֹ קֵבָה כְּדֵי לְחַבְּצוֹ - הֲרֵי זֶה חַיָּב מִשּׁוּם תּוֹלֶדֶת בּוֹרֵר, שֶׁהֲרֵי הִפְרִישׁ הַקּוֹס מִן הֶחָלָב.
וְאִם גִּבְּנוֹ וְעָשָׂהוּ גְּבִנָּה - חַיָּב מִשּׁוּם בּוֹנֶה, שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּץ חֵלֶק אֶל חֵלֶק וְדָבַק הַכֹּל עַד שֶׁיֵּעָשׂוּ גּוּף אֶחָד, הֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לְבִנְיָן.
וְכֵן לְכָל מְלָאכָה וּמְלָאכָה מֵאֵלּוּ הָאָבוֹת, יֵשׁ לָהֶן תּוֹלָדוֹת עַל דֶּרֶךְ זוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וּמִגּוּף הַמְּלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בַּשַּׁבָּת, תֵּדַע מֵעֵין אֵיזֶה אָב הִיא, וְתוֹלֶדֶת אֵיזֶה אָב הִיא.
זאֶחָד הָעוֹשֶׂה אָב מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת אוֹ תּוֹלָדָה מִן הַתּוֹלָדוֹת: בְּמֵזִיד - חַיָּב כָּרֵת; וְאִם בָּאוּ עֵדִים - נִסְקָל; בְּשׁוֹגֵג - חַיָּב חַטָּאת קְבוּעָה.
אִם כֵּן, מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ בֵּין הָאָבוֹת וְהַתּוֹלָדוֹת? אֵין בֵּינֵיהֶן הֶפְרֵשׁ, אֶלָא לְעִנְיַן הַקָּרְבָּן בִּלְבָד: שֶׁהָעוֹשֶׂה בְּשׁוֹגֵג: אִם עָשָׂה אָבוֹת הַרְבֵּה בְּהֶעְלֵם אֶחָד - חַיָּב חַטָּאת עַל כָּל אָב וְאָב.
וְאִם עָשָׂה אָב וְתוֹלְדוֹתָיו בְּהֶעְלֵם אֶחָד - אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא חַטָּאת אַחַת.
חכֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁחָרַשׁ, וְזָרַע, וְקָצַר בַּשַּׁבָּת בְּהֶעְלֵם אֶחָד - חַיָּב שָׁלוֹשׁ חַטָּאוֹת.
וַאַפִלּוּ עָשָׂה הָאַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בִּשְׁגָגָה, כְּגוֹן שֶׁשָּׁכַח שֶׁאֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת אֲסוּרוֹת לַעֲשׂוֹת בַּשַּׁבָּת - חַיָּב עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה חַטָּאת אַחַת.
אֲבָל אִם טָחַן, וְחָתַךְ הַיָּרָק, וְשָׁף לָשׁוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת בְּהֶעְלֵם אֶחָד - אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא חַטָּאת אַחַת, שֶׁהֲרֵי לֹא עָשָׂה אֶלָא אָב אֶחָד וְתוֹלְדוֹתָיו. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
טהָעוֹשֶׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא חַטָּאת אַחַת.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁזָּרַע, וְנָטַע, וְהִבְרִיךְ, וְהִרְכִּיב, וְזָמַר בְּהֶעְלֵם אֶחָד - אֵינוֹ חַיָּב אֶלָא חַטָּאת אַחַת, שֶׁכֻּלָּן אָב אֶחָד הֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
