אהַמַּבְעִיר כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. וְהוּא, שֶׁיְהֵא צָרִיךְ לָאֵפֶר. אֲבָל אִם הִבְעִיר דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה - פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. וְהַמַּבְעִיר גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ הַשּׂוֹרֵף דִּירָתוֹ - חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מַשְׁחִית; מִפְּנֵי שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְהִנָּקֵם מִשּׂוֹנְאוֹ, וַהֲרֵי נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וְשָׁכְכָה חֲמָתוֹ, וְנַעֲשָׂה כַּקּוֹרֵעַ עַל מֵתוֹ אוֹ בַּחֲמָתוֹ - שֶׁהוּא חַיָּב, וּכְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בִּשְׁעַת מְרִיבָה - שֶׁכָּל אֵלּוּ מְתַקְּנִים הֵן אֵצֶל יִצְרָן הָרָע.
וְכֵן הַמַּדְלִיק אֶת הַנֵּר אוֹ אֶת הָעֵצִים, בֵּין לְהִתְחַמֵּם בֵּין לְהָאִיר - הֲרֵי זֶה חַיָּב. הַמְּחַמֵּם אֶת הַבַּרְזֶל כְּדֵי לְצָרְפוֹ בַּמַּיִם - הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מַבְעִיר, וְחַיָּב.
בהַמְּכַבֶּה כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב. אֶחָד הַמְּכַבֶּה אֶת הַנֵּר, וְאֶחָד הַמְּכַבֶּה אֶת הַגַּחֶלֶת שֶׁל עֵץ. אֲבָל הַמְּכַבֶּה גַּחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת, פָּטוּר. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְצָרֵף, חַיָּב - שֶׁכֵּן לוֹטְשֵׁי הַבַּרְזֶל עוֹשִׂים, מְחַמִּין אֶת הַבַּרְזֶל עַד שֶׁיֵּעָשֶׂה גַּחֶלֶת, וּמְכַבִּין אוֹתוֹ בַּמַּיִם כְּדֵי לְחָסְּמוֹ. וְזֶה הוּא לְצָרֵף שֶׁהָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ חַיָּב, וְהוּא תּוֹלֶדֶת הַמְּכַבֶּה. וּמֻתָּר לְכַבּוֹת גַּחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֻזְּקוּ בָּהּ רַבִּים.
הַנּוֹתֵן שֶׁמֶן לְתוֹךְ הַנֵּר הַדָּלוּק, חַיָּב מִשּׁוּם מַבְעִיר. וְהַמִּסְתַּפֵּק מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר, חַיָּב מִשּׁוּם מְכַבָּה.
גדְּלֵקָה שֶׁנָּפְלָה בַּשַּׁבָּת - הַמְּכַבֶּה אוֹתָהּ מִפְּנֵי אִבּוּד הַמָּמוֹן, חַיָּב. שֶׁאֵין אִבּוּד הַמָּמוֹן דּוֹחֶה שַׁבָּת אֶלָא אִבּוּד נְפָשׁוֹת. לְפִיכָךְ יֵצְאוּ בְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּתוּ, וְיַנִּיחוּ הָאֵשׁ תְּלַהֵט, וַאַפִלּוּ שׂוֹרֶפֶת כָּל הַמְּדִינָה כֻּלָּהּ.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דוּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּכָל הַכֵּלִים, בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה.
אַפִלּוּ כְּלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם - עוֹשִׂין מֵהֶן מְחִצָּה, אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי מִתְבַּקְּעִין וּמְכַבִּים; שֶׁגְּרָם כִּבּוּי, מֻתָּר. וְכוֹפִין קְעָרָה עַל גַּבֵּי הַנֵּר, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶאֱחֹז בַּקּוֹרָה.
התֵּבָה שִׁדָּה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶן הָאוּר - מֵבִיא עוֹר גְּדִי וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מִדְּבָרִים שֶׁאֵין הָאוּר מְלַהֶטֶת אוֹתָן, וּפוֹרְסוֹ עַל הַקָּצֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׂרַף, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַעֲבֹר לוֹ הָאֵשׁ.
וטַלִית שֶׁאָחַז בָּהּ הָאוּר, פּוֹשְׁטָהּ וּמִתְכַּסֶּה בָּהּ, וְאִם כָּבְתָה - כָּבְתָה.
וְכֵן סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאָחַז בּוֹ הָאוּר, פּוֹשְׁטוֹ וְקוֹרֵא בּוֹ, וְאִם כָּבָה - כָּבָה. וְנוֹתֵן מַיִם, מִן הַצַּד שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְלֵית בּוֹ הָאוּר, וְאִם כָּבְתָה - כָּבְתָה. שָׁכַח נֵר דָּלוּק עַל גַּבֵּי הַטַּבְלָא, נוֹעֵר אֶת הַטַּבְלָא וְהוּא נוֹפֵל, וְאִם כָּבָה – כָּבָה. אֲבָל אִם הִנִּיחוֹ מִבָּעֶרֶב - אַף עַל פִּי שֶׁכָּבָה, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ.
זנָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת - אֵין אוֹמְרִים לוֹ 'כַּבֵּה' וְ'אַל תְּכַבֶּה', מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עָלֵינוּ. אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ - וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה עוֹשֶׂה עַל דַּעַת אָבִיו; אֲבָל מִדַּעַת עַצְמוֹ, אֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּין עָלָיו לְהַפְרִישׁוֹ. וּבִדְלֵקָה הִתִּירוּ לוֹמַר, כָּל הַמְּכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד.
חהַהוֹצָאָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מְלָאכָה מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת הִיא. וְאַף עַל פִּי שֶׁדָּבָר זֶה, עִם כָּל גּוּפֵי תּוֹרָה, מִפִּי מֹשֶׁה מִסִּינַי נֶאְמְרוּ - הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּתּוֹרָה "אִישׁ וְאִשָּׁה אַל יַעֲשׂוּ עוֹד מְלָאכָה לִתְרוּמַת הַקֹּדֶשׁ וַיִּכָּלֵא הָעָם מֵהָבִיא" (שמות לו, ו), הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהַהֲבָאָה מְלָאכָה קוֹרֵא אוֹתָהּ.
וְכֵן לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, שֶׁהַמַּעְבִיר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע - הֲרֵי הוּא כְּמוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, וְחַיָּב.
טאֵין הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת חַיָּב, עַד שֶׁיּוֹצִיא כַּשִׁעוּר הַמּוֹעִיל, מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, וְיַעְקֹר מֵרְשׁוּת זוֹ וְיַנִּיחַ בִּרְשׁוּת שְׁנִיָּה. אֲבָל אִם עָקַר וְלֹא הִנִּיחַ אוֹ הִנִּיחַ וְלֹא עָקַר אוֹ שֶׁהוֹצִיא פָּחוֹת מִכַּשִׁעוּר - פָּטוּר. וְכֵן הַמַּעְבִיר מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע בִּרְשׁוּת הָרַבִּים - אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּעְקֹר כַּשִׁעוּר מִצַּד זֶה וְיַנִּיחוֹ בְּצַד הָאַחֶרֶת.
יהַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, אוֹ הַמּוֹשִׁיט - הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת הַמּוֹצִיא, וְחַיָּב. וְכֵן הַזּוֹרֵק אוֹ הַמּוֹשִׁיט, מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע - הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת הַמּוֹצִיא, וְחַיָּב. וְהַזּוֹרֵק כִּלְאַחַר יָד, פָּטוּר.
יאהַמּוֹצִיא מִקְצַת הַחֵפֶץ, מֵרְשׁוּת מִשְּׁתֵּי רְשׁוּיּוֹת אֵלּוּ לִרְשׁוּת שְׁנִיָּה – פָּטוּר, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַחֵפֶץ כֻּלּוֹ מֵרְשׁוּת זוֹ לִרְשׁוּת זוֹ. קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה חֲפָצִים, אַפִלּוּ מְלֵאָה חַרְדָּל, וְהוֹצִיא רֻבָּהּ מֵרְשׁוּת זוֹ לִרְשׁוּת זוֹ - פָּטוּר, עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה. וְכֵן כָּל הַדּוֹמֶה לְזֶה, שֶׁהַכְּלִי מֵשִׂים כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּחֵפֶץ אֶחָד.
יבהַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ, בֵּין בִּשְׂמֹאלוֹ, בֵּין בְּתוֹךְ חֵיקוֹ, אוֹ שֶׁיָּצָא בְּמָעוֹת צְרוּרִין לוֹ בִּסְדִינוֹ - חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין.
וְכֵן הַמּוֹצִיא עַל כְּתֵפוֹ - חַיָּב, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּשּׂאוּי לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים; שֶׁכֵּן הָיָה מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת בַּמִּשְׁכָּן לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז, ט), וְכָל הַמְּלָאכוֹת, מִמִּשְׁכָּן לוֹמְדִין אוֹתָן.
יגאֲבָל הַמּוֹצִיא לְאַחַר יָדוֹ, בְּפִיו, וּבְמַרְפֵּקוֹ, בְּאָזְנוֹ, וּבִשְׂעָרוֹ, וּבְכִיס שֶׁתָּפוּר בְּבִגְדוֹ וּפִי הַכִּיס לְמַטָּה, בֵּין בֶּגֶד וּבֶגֶד, בְּפִי בִּגְדוֹ, בְּמַנְעָלוֹ, וּבְסַנְדָּלוֹ - פָּטוּר, שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין.
ידהַמּוֹצִיא מַשּׂאוּי עַל רֹאשׁוֹ: אִם הָיָה מַשּׂאוּי כָּבֵד, כְּגוֹן שַׂק מָלֵא אוֹ תֵּבָה וּמִגְדָּל וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁהוּא מֵשִׂים עַל רֹאשׁוֹ, וְתוֹפֵס בְּיָדוֹ - חַיָּב, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַמּוֹצִיאִין, וְנִמְצָא כְּמוֹצִיא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ בְּיָדוֹ.
אֲבָל אִם לָקַח חֵפֶץ קַל, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחַ בֶּגֶד אוֹ סַכִּין אוֹ סֵפֶר עַל רֹאשׁוֹ, וְהוֹצִיאוֹ, וְהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בְּיָדָיו - הֲרֵי זֶה פָּטוּר, שֶׁלֹּא הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִין; שֶׁאֵין דֶּרֶךְ רֹב הָעוֹלָם לְהוֹצִיא הַחֲפָצִין מֻנָּחִין עַל רָאשֵׁיהֶם.
הַמַּעְבִיר חֵפֶץ מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהֶעֱבִירוֹ לְמַעְלָה מֵרֹאשׁוֹ - חַיָּב.
טומֻתָּר לָאָדָם לְטַלְטֵל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצִדָּן; וְיֵשׁ לוֹ לְטַלְטֵל, בְּכָל הַמְּרֻבָּע הַזֶּה.
וּבְאַמָּה שֶׁלּוֹ, מוֹדְדִין לוֹ; וְאִם הָיָה נַנָּס בְּאֵבָרָיו, נוֹתְנִין לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּבֵינוֹנִית שֶׁלְּכָל אָדָם.
וּמִפִּי הַקַּבָּלָה אָמְרוּ, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה “שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו” (שמות טז, כט) - שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל חוּץ לִמְרֻבָּע זֶה; אֶלָא בִּמְרֻבָּע זֶה, שֶׁהוּא כְּמִדַּת אֹרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיִּפְשֹׁט יָדָיו וְרַגְלָיו - בּוֹ בִּלְבָד יֵשׁ לוֹ לְטַלְטֵל.
טזהָיוּ שְׁנַיִם, מִקְצַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל זֶה לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל זֶה - מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בָּאֶמְצָע, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ.
וְאִם הָיוּ שְׁלוֹשָׁה, וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בִּנְתַּיִם - הוּא מֻתָּר עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרִין עִמּוֹ, וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִים זֶה עִם זֶה.
יזלְפִיכָךְ מֻתָּר לָאָדָם לַעְקֹר חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְלִתְּנוֹ לַחֲבֵרוֹ שֶׁעִמּוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, וְכֵן חֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ הָאַחֵר שֶׁבְּצִדּוֹ, אַפִלּוּ הֵן מֵאָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֵפֶץ הוֹלֵךְ כַּמָּה מִילִין בַּשַּׁבָּת - מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן לֹא טִלְטֵל אֶלָא בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ.
יחהוֹאִיל וְיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְטַלְטֵל, בְּכָל הַמְּרֻבָּע שֶׁהוּא אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת, נִמְצָא מְטַלְטֵל בְּאֹרֶךְ אֲלַכְסוֹנוֹ שֶׁל מְרֻבָּע זֶה, חָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׁלוֹשָׁה חֻמְשֵׁי אַמָּה. לְפִיכָךְ אֵין הַמַּעְבִיר אוֹ הַזּוֹרֵק בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, עַד שֶׁיַּעְבִיר חוּץ לְחָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׁלוֹשָׁה חֻמְשֵׁי אַמָּה.
וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, אוֹ הַמַּעְבִיר אַרְבַּע אַמּוֹת חַיָּב - הוּא מִתְּחִלַּת הָאֲלַכְסוֹן שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, עַד סוֹפוֹ; וְאִם הֶעֱבִיר פָּחוֹת מִזֶּה, פָּטוּר.
יטנִמְצָא כָּאן, שָׁלוֹשׁ מִדּוֹת: כֵּיצַד? הָעוֹקֵר חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים מִמָּקוֹם זֶה וְהִנִּיחוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים - אִם הָיָה בֵּין שְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת עַד אַרְבַּע אַמּוֹת, הֲרֵי זֶה מֻתָּר, הָיָה בֵּינֵיהֶן יָתֵר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וַעֲדַיִן הֵן בְּתוֹךְ חָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׁלוֹשָׁה חֻמְשֵׁי אַמָּה, פָּטוּר, הָיָה בֵּינֵיהֶן חָמֵשׁ אַמּוֹת וּשְׁלוֹשָׁה חֻמְשֵׁי אַמָּה בְּשָׁוֶה - הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁהֲרֵי הֶעֱבִיר הַחֵפֶץ חוּץ לַאֲלַכְסוֹנוֹ שֶׁל מְּרֻבָּע.
