נוּסַח בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים וּמְפַרְנֵס לַכֹּל כָּאָמוּר פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַזָּן אֶת הַכֹּל. נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וּנְבָרֶכְךָ מַלְכֵּנוּ כִּי הִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה עַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים עַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ עַל חֻקֵי רְצוֹנֶךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ עַל כֻּלָּם יְיָ אֱלֹהֵינוּ אָנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שִׁמְךָ כָּאָמוּר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן. רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׁ שֶׁנִקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו וּמַלְכוּת דָוִד מְשִׁיחֶךָ תַּחֲזִיר לִמְקוֹמָהּ בְּיָמֵינוּ וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם בְּקָרוֹב כַּאֲשֶׁר דִבַּרְתָּ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו אֶת יְרוּשָׁלָיִם. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גוֹאֲלֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם גוֹמְלֵנוּ חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים וְכָל טוֹב. הָרַחֲמָן יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים הָרַחֲמָן יִתְפָּאֵר לְנֵצַח נְצָחִים הָרַחֲמָן יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא מִגְדוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְגוֹ' כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְגוֹ' הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הַמַּפְטִיר בְּנָבִיא מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק.
וּמְבָרֵךְ לְאַחֲרֶיהָ:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם צוּר כָּל הָעוֹלָמִים צַדִּיק בְּכָל הַדּוֹרוֹת הָאֵל הַנֶּאֱמָן הָאוֹמֵר וְעוֹשֶׂה מְדַבֵּר וּמְקַיֵּם אֲשֶׁר כָּל דְּבָרָיו אֶמֶת וָצֶדֶק, נֶאֱמָן אַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְנֶאֱמָנִים דְבָרֶיךָ וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם כִּי אֵל נֶאֱמָן אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הָאֵל הַנֶּאֱמָן בְּכָל דְּבָרָיו. רַחֵם עַל צִיוֹן כִּי הִיא בֵּית חַיֵּינוּ וְלַעֲגוּמַת נֶפֶשׁ (תושיע) [תִּנְקוֹם נֳקָם] מְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתִבְנֶה מְהֵרָה; בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. אֶת צֶמַח דָוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מָגֵן דָוִד. עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל הַנְּבִיאִים וְעַל יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לִקְדֻשָּׁה לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, עַל הַכֹּל אָנוּ מְבָרְכִין שִׁמְךָ בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.
וּבְיוֹם טוֹב הוּא אוֹמֵר:
וְעַל יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
וְאִם הָיָה שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב כּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם וְחוֹתֵם:
מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים;
כַּנוּסַח שֶׁהוּא חוֹתֵם בִּתְפִלָּה בִּבְרָכָה אֶמְצָעִית בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כָּךְ הוּא חוֹתֵם בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה זוֹ.
הָעִנְיָּנוֹת שֶׁנָּהֲגוּ רוֹב הָעָם לִקְרוֹת מִן הַנְּבִיאִים בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת וּמַפְטִירִין בָּהֶן. וְאֵלּוּ הֵן:
בְּרֵאשִׁית – הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ בּוֹ, עַד אֵלֶּה הַדְּבָרִים עֲשִׂיתִים וְלֹא עֲזַבְתִּים, בִּישַׁעְיָה (מב, א-טז).
תּוֹלְדוֹת נֹחַ – רָנִי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, עַד הַטּוּ אָזְנְכֶם וּלְכוּ אֵלַי, בִּישַׁעְיָה (נד, א-נה, ג).
לֶךְ לְךָ – וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה, עַד כִּי אֲנִי יְיָ אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּישַׁעְיָה (מ, כה-מא, יז).
וַיֵּרָא אֵלָיו – וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים, עַד וַתִּשָּׂא אֶת בְּנָהּ וַתֵּצֵא בִּמְלָכִים (מלכים-ב ד, א-לז).
וַיִּהְיוּ חַיֵי שָׂרָה – תְּחִלַּת הַסֵפֶר, עַד יְחִי אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, בִּמְלָכִים (א-לא).
תּוֹלְדוֹת יִצְחָק – מַשָּׂא דְבַר יְיָ אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי, עַד וְעָרְבָה לַיְיָ מִנְחַת וְגוֹ' בִּתְרֵי עָשָׂר (מלאכי א, א-ג, ד).
וַיֵּצֵא יַעֲקֹב – וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי, עַד וּבְנָבִיא הֶעֱלָה בִּתְרֵי עָשָׂר (הושע יא, ז-יב, יד).
וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב – חֲזוֹן עוֹבַדְיָה, עַד סוֹף סִפְרוֹ בִּתְרֵי עָשָׂר.
וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב – עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא בִּתְרֵי עָשָׂר (עמוס ב, ו-ג, ח).
וַיְהִי מִקֵץ – וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵה חֲלוֹם, עַד וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ, בִּמְלָכִים (מלכים-א ג, טו-ד, א).
וַיִּגַּשׁ אֵלָיו – וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד, עַד וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי יְיָ בִּיחֶזְקֵאל (לז, טו-כח).
וַיְחִי יַעֲקֹב – וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת, עַד וּשְׁלֹמֹה יָשַׁב עַל כִּסֵּא דָוִד אָבִיו בִּמְלָכִים (מלכים-א ב, א-יב).
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת – בֶּן אָדָם הוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַד וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בִּיחֶזְקֵאל (טז, א-יד).
וָאֵרָא – וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל, עַד בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל בִּיחֶזְקֵאל (כח, כד-כט, כא).
בֹּא אֶל פַּרְעֹה – מַשָּׂא מִצְרָיִם, עַד אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְיָ צְבָאוֹת בִּישַׁעְיָה (יט).
וַיְהִי בְּשַׁלַּח – שִׁירַת דְּבוֹרָה מִן וַיַּכְנַע אֱלֹהִים, עַד וַתִּשְׁקוֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּשׁוֹפְטִים (ד, כג-ה, לא).
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ – בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִיָּהוּ, עַד לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה בִּישַׁעְיָה (ו, א-ט, ו).
וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים – הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ, עַד לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב בְּיִרְמְיָה (לה, ח-יט).
וְיִקְחוּ לִי – וַיְיָ נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, עַד וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּמְלָכִים (מלכים-א ה, כו-ו, יג).
וְאַתָּה תְּצַוֶּה – הַגֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּיִת עַד וְרָצִיתִי אֶתְכֶם בִּיחֶזְקֵאל (מג, י-כז).
כִּי תִשָּׂא – וּדְבַר יְיָ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, עַד וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה בִּמְלָכִים (מלכים-א יח, א-מה).
וַיַּקְהֵל – וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיִקַח אֶת חִירָם מִצֹר עַד וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת בִּמְלָכִים (מלכים-א ז, יג-כב).
אֵלֶּה פְקּוּדֵי – וַיַּעַשׂ חִירָם עַד וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת (מלכים-א ז, מ-נ).
וַיִּקְרָא – עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, עַד כֹּה אָמַר יְיָ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בִּישַׁעְיָה (מג, כא-מד, ו).
צַו אֶת אַהֲרֹן – עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם, עַד בְּאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְיָ בְּיִרְמְיָהוּ (ז, כא-ט, כג).
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי – וַיֹּסֶף עוֹד דָוִד אֶת כָּל בָּחוּר בְּיִשְׂרָאֵל, עַד כָּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ בִּשְׁמוּאֵל (שמואל-ב ו, א-ז, ג).
אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ – וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה, עַד וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ בִּמְלָכִים (מלכים-ב ד, מב-ה, יט).
זֹאת תִּהְיֶה – וַיֹּאמֶר אֶלִישָׁע וְכוּ' וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים וְכוּ' (מ"ב ז), וּמְדַלֵּג עַד וְלֹא הִשְׁלִיכָם מֵעַל פָּנָיו בִּמְלָכִים (שם יג, כג).
אַחֲרֵי מוֹת – הֲתִשְׁפּוֹט הֲתִשְׁפּוֹט, עַד וְנִחַלְתְּ בָּךְ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם בִּיחֶזְקֵאל (כב, א-טז).
קְדושִׁים תִּהְיוּ – בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת בִּיחֶזְקֵאל (כ, א-טו).
אֶמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים – וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, עַד כָּל נְבֵלָה וּטְרֵפָה בִּיחֶזְקֵאל (מד, טו-לא).
בְּהַר סִינַי – יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי, עַד רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא בְּיִרְמְיָה (טז, יט-יז, יד).
אִם בְּחֻקֹּתַי – הִנָּבֵא עַל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל עַד וְהִצַּלְתִּים מִיַד הָעֹבְדִים בָּהֶם בִּיחֶזְקֵאל (לד, א-כז).
בְּמִדְבַּר סִינַי – וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמֻנָה בִּתְרֵי עָשָׂר (הושע ב, א-כב).
נָשׂא – וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה, עַד וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְּבָרְכֵהוּ יְיָ בְּשׁוֹפְטִים (יג, ב-כד).
בְּהַעֲלוֹתְךָ – רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיוֹן, עַד יְדֵי זְרוּבָּבֶל יִסְּדוּ הַבַּיִת בִּתְרֵי עָשָׂר (זכריה ב, יד-ד, ט).
שְׁלַח לְךָ – וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, עַד וְגַם נָמוֹגוּ כָּל ישְׁבֵי וְגוֹ' בִּיהוֹשֻׁעַ (פרק ב).
וַיִּקַח קֹרַח – וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם, עַד כִּי לֹא יִטּוֹשׁ יְיָ אֶת עַמּוֹ בִּשְׁמוּאֵל (ש"א יא, יד-יב, כב).
זֹאת חֻקַת הַתּוֹרָה – וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, עַד מִיָּמִים יָמִימָה בְּשׁוֹפְטִים (י"א).
וַיַּרְא בָּלָק – וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, עַד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ בִּתְרֵי עָשָׂר (מיכה ה, ו-ו, ח).
פִּנְחָס – וְיַד יְיָ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, עַד וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ בִּמְלָכִים (מ"א חי, מו-יט, כא).
רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת – וַיִּתֵּן משֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן, עַד מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ בִּיהוֹשֻׁעַ (יג, טו-יד, ה).
אֵלֶּה מַסְעֵי – אֵלֶּה הַנְּחָלֹת, עַד וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם בִּיהוֹשֻׁעַ (יט, נא-כא, ג).
אֵלֶּה הַדְּבָרִים – וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִבֶּר יְיָ אֶל יִשְׂרָאֵל, עַד וִהְיִיתֶם לִי לְעָם בְּיִרְמְיָה (ל, ד-כב).
וָאֶתְחַנַּן – וָאֶתְפַּלֵּל אֶל יְיָ אַחֲרֵי תֵּת אֶת סֵפֶר הַמִּקְנָה, עַד שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ בְּיִרְמְיָה (לב, טז-מד).
וְהָיָה עֵקֶב – הָלוֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלַיִם, עַד וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ בְּיִרְמְיָה (ב, א-ד, ב).
רְאֵה אָנֹכִי – הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְיָ וַהֲקִמֹתִי, עַד אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים בְּיִרְמְיָה (כג, ה-כד).
שׁוֹפְטִים – וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל, עַד וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְכוּ בִּשְׁמוּאֵל (ש"א ח).
כִּי תֵצֵא – וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם, עַד וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיְיָ עִמוֹ בִּשְׁמוּאֵל (ש"א יז, א-יח, טו).
וְהָיָה כִּי תָבֹא – אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ, עַד וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא בִּיהוֹשֻׁעַ (ח, ל-י, יד).
אַתֶּם נִצָּבִים – וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, עַד כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם בִּיהוֹשֻׁעַ (כד, א-יג).
הַאֲזִינוּ – וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז עַד וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ בִּיחֶזְקֵאל (יז, כב-יח, לב).
וְזֹאת הַבְּרָכָה – וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה עֶבֶד יְיָ (תחלת ספר יהושע), וּמְדַלֵּג עַד וַיְהִי יְיָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ, בִּיהוֹשֻׁעַ (ז, א).
כָּל שַׁבָּת שֶׁקּוֹרִין בָּהּ שְׁתֵּי פַּרְשִׁיּוֹת מַפְטִירִין בָּהּ מֵעִנְיַן פָּרָשָׁה אַחֲרוֹנָה, וְזוֹ הַמִנְהָג בְּרוֹב הַמְקוֹמוֹת. וְכֵן נָהֲגוּ רוֹב הָעָם לִהְיוֹת מַפְטִירִין בְּנֶחָמוֹת יְשַׁעְיָהוּ מֵאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב עַד רֹאשׁ הַשָׁנָה.
בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב:
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי (ישעיה מ);
בַּשְּׁנִיָּה:
וַתֹּאמֶר צִיוֹן (מט, יד);
בַּשְּׁלִישִׁית:
עֲנִיָה סֹעֲרָה (נד, יא);
בָּרְבִיעִית:
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם (נא, יב);
בַּחֲמִישִׁית:
קוּמִי אוֹרִי (ס, א);
בַּשִּׁשִּׁית:
רָנִי עֲקָרָה (נד, א);
בַּשְּׁבִיעִית:
שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּיְיָ (סא, י).
