אמִנְהָגוֹת רַבּוֹת נָהֲגוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בִּסְעֻדָּה וְכֻלָּן דֶּרֶךְ אֶרֶץ. וְאֵלּוּ הֵן: כְּשֶׁנִּכְנָסִין לִסְעֻדָּה – הַגָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן נוֹטֵל אֶת יָדָיו תְּחִלָּה; וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִין וְיוֹשְׁבִין מְסֻבִּין; וְגָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ וְשֵׁנִי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.
הָיוּ שְׁלשָׁה מִטּוֹת – גָּדוֹל מֵסֵב בְּרֹאשׁ וְשֵׁנִי לוֹ לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ וּשְׁלִישִׁי לוֹ לְמַטָּה הֵימֶנּוּ.
בבַּעַל הַבַּיִת מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וּמַשְׁלִים הַבְּרָכָה וְאַחַר כָּךְ בּוֹצֵעַ. וְהָאוֹרֵחַ מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כְּדֵי שֶׁיְבָרֵךְ לְבַעַל הַבָּיִת. וְאִם הָיוּ כֻלָּן בַּעֲלֵי הַבַּיִת – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן בּוֹצֵעַ וְהוּא מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.
גאֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִבְצֹעַ עַד שֶׁיָּבִיאוּ מֶלַח אוֹ לִפְתָּן לִפְנֵי כָל אֶחָד וְאֶחָד, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְכַּוְּנוּ לֶאֱכֹל פַּת הַרְבֵּה.
וְאֵינוֹ בוֹצֵעַ לֹא פְרוּסָה קְטַנָּה מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְצָר עַיִן; וְלֹא פְרוּסָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִכַּבֵּיצָה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּרַעַבְתָן. וּבְשַׁבָּת יֵשׁ לוֹ לִבְצֹעַ פְּרוּסָה גְּדוֹלָה. וְאֵינוֹ בוֹצֵעַ אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל יָפֶה יָפֶה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
דמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִבְצֹעַ כִּכַּר שְׁלֵמָה. אִם הָיְתָה שָׁם שְׁלֵמָה שֶׁל שְׂעוֹרִים וּפְרוּסָה שֶׁל חִטִּים – מַנִּיחַ שְׁלֵמָה בְּתוֹךְ פְּרוּסָה וּבוֹצֵעַ מִשְׁתֵּיהֶן, כְּדֵי שֶׁיִּבְצַע מֵחִטִּים וּמִשְּׁלֵמָה.
בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים חַיָּב לִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִכָּרוֹת, נוֹטֵל שְׁתֵּיהֶן בְּיָדוֹ וּבוֹצֵעַ אַחַת מֵהֶן.
ההַבּוֹצֵעַ נוֹתֵן פְּרוּסָה לִפְנֵי כָל אֶחָד וְאֶחָד, וְהָאַחֵר נוֹטֵל בְּיָדוֹ. וְאֵין הַבּוֹצֵעַ נוֹתֵן בְּיַד הָאוֹכֵל אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה אָבֵל. וְהַבּוֹצֵעַ הוּא פּוֹשֵׁט יָדָיו תְּחִלָּה וְאוֹכֵל; וְאֵין הַמְסֻבִּין רַשָּׁאִין לִטְעֹם עַד שֶׁיִטְעֹם הַמְבָרֵךְ. וְאֵין הַבּוֹצֵעַ רַשַּׁאי לִטְעֹם עַד שֶׁיִּכְלֶה אָמֵן מִפִּי רוֹב הַמְסֻבִּין.
וְאִם רָצָה הַבּוֹצֵעַ לַחֲלוֹק כָּבוֹד לְרַבּוֹ אוֹ לְמִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה, וְיַנִּיחֶנּוּ לִפְשֹׁט יָדוֹ קֹדֶם לוֹ – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
ושְׁנַיִם – מַמְתִּינִין זֶה לָזֶה בִּקְעָרָה. שְׁלשָׁה אֵין מַמְתִּינִין. גָּמְרוּ מֵהֶן שְׁנַיִם – הַשְּׁלִישִׁי מַפְסִיק עִמָּהֶן; גָמַר אֶחָד מֵהֶן – הַשְּׁנַיִם אֵין מַפְסִיקִין לוֹ אֶלָּא אוֹכְלִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁגּוֹמְרִין.
אֵין מְשִׂיחִין בִּסְעֻדָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי סַכָּנָה. וּמִפְּנֵי זֶה אִם בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ; שֶׁאִם בֵּרֵךְ אֶחָד וְעוֹנֶה הָעוֹנֶה 'אָמֵן' בִּשְׁעַת הַבְּלִיעָה – יָבֹא לִידֵי סַכָּנָה. וְאֵין מִסְתַּכְּלִין בִּפְנֵי הָאוֹכֵל וְלֹא לְמָנָתוֹ, שֶׁלֹּא לְבַיְשׁוֹ.
זהַשַּׁמָשׁ שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַמְסֻבִּין אֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶן. וְדֶרֶךְ רַחֲמָנוּת הוּא לִיתֵּן לְתוֹךְ פִּיו מִכָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל כְּדֵי לְיַּשֵׁב דַּעְתּוֹ. וְאִם נָתְנוּ לוֹ יַיִן מְבָרֵךְ עַל כָּל כּוֹס וָכוֹס שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁתִיָּתוֹ תְּלוּיָה בִרְצוֹנוֹ אֶלָּא בִּרְצוֹנָם.
חיָצָא אֶחָד מִן הַמְּסֻבִּין לְהַשְׁתִּין מַיִם – נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת וְנִכְנָס. דִבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְהִפְלִיג – נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו וְנִכְנָס. אִם הָיוּ מְסֻבִּין לִשְׁתִיָּה – נִכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנוֹטֵל יָדָיו, וְאַחַר כָּךְ מַחֲזִיר פָּנָיו לָאוֹרְחִין. וְלָמָה נוֹטֵל בִּמְקוֹמוֹ? שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לֹא נָטַל יָדָיו; מִפְּנֵי שֶׁאֵין שָׁם אֲכִילָה.
טאֵין מַנִּיחִין בָּשָׂר חַי עַל הַפַּת. וְאֵין מַעֲבִירִין כּוֹס מָלֵא עַל הַפַּת. וְאֵין סוֹמְכִין אֶת הַקְּעָרָה בַּפַּת. וְאֵין זוֹרְקִין אֶת הַפַּת. וְלֹא אֶת הַחֲתִּיכוֹת, וְלֹא אֶת הָאֳכָלִין שֶׁאֵין לָהֶן קְלִפִּין כְּגוֹן תּוּתִים וַעֲנָבִים וּתְאֵנִים – מִפְּנֵי שֶׁהֵן נִמְאָסִין.
וּמֻתָּר לִמְשֹׁךְ אֶת הַיַּיִן בְּצִינוֹרוֹת בְּבָתֵּי חֲתָנִים. וְזוֹרְקִין לִפְנֵיהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים בִּימוֹת הַחַמָּה אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּמְאָסִין. וְאֵין נוֹטְלִין יְדֵיהֶן בְּיַיִן, בֵּין חַי בֵּין מָזוּג. וְכֵן אֵין מַפְסִידִין שְׁאָר אוֹכְלִין וּמַשְׁקִין דֶּרֶךְ בִּזוּי וּבְעִיטָה.
יאָסוּר לָאוֹרְחִים לִטּוֹל כְּלוּם מִמַּה שֶׁלִּפְנֵיהֶם וְלִתֵּן בְּיַד בְּנוֹ אוֹ בִתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת; שֶׁמָּא יִתְבַּיֵּשׁ בַּעַל הַסְּעֻדָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ אֶלָּא מַה שֶׁהֵבִיא לִפְנֵיהֶם וְנִמְצְאוּ הַקְּטַנִּים נוֹטְלִים אוֹתָם וְהוֹלְכִים.
לֹא יִשְׁלַח אָדָם לַחֲבֵרוֹ חָבִית יַיִן וְשֶׁמֶן צָף עַל פִּיהָ, שֶׁמָּא יִשְׁלַח לוֹ אָדָם חָבִית שֶׁכֻּלָּהּ יַיִן וְיִּדְמֶה שֶׁהוּא שֶׁמֶן – וְשֶׁמֶן הוּא שֶׁעַל פָּנֶיהָ בִלְבָד – וִיזַמֵן אוֹרְחִים וְיִתְבַּיֵּשׁ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בִדְבָרִים אֵלּוּ הַמְּבִיאִים לִידֵי בוּשָׁה לְבַעַל הַסְּעֻדָּה אֲסוּרִין.
יאגָּמְרוּ מִלֶּאֱכֹל, מְסַלְּקִין אֶת הַשֻּׁלְחָן וּמְכַבְּדִין אֶת הַמָּקוֹם שֶׁאָכְלוּ בוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין אֶת יְדֵיהֶם. שֶׁמָּא יְשַׁיְרוּ שָׁם פֵּרוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּזַיִת, שֶׁאָסוּר לְהַלֵּךְ בָּהֶן וְלִרְחוֹץ עֲלֵיהֶן.
אֲבָל פֵּרוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶן כְּזַיִת מֻתָּר לְאַבְּדָן בְּיָד.
יבהֵבִיאוּ לָהֶם מַיִם לִנְטִילָה, כָּל שֶׁמְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא נוֹטֵל יָדָיו תְּחִלָּה; כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵשֵׁב הַגָּדוֹל וְיָדָיו מְזֹהָמוֹת עַד שֶׁיִּטּוֹל אַחֵר.
וּשְׁאָר הַסּוֹעֲדִין נוֹטְלִין יָדָן בַּסּוֹף זֶה אַחַר זֶה; וְאֵין מְכַבְּדִין בְּדָבָר זֶה. שֶׁאֵין מְכַבְּדִין בְּיָדַיִם מְזֹהָמוֹת, וְלֹא בַגְּשָׁרִים וְלֹא בַדְּרָכִים, אֶלָּא בַּפֶּתַח הָרָאוּי לִמְזוּזָה וּבִשְׁעַת כְּנִיסָה.
יגגָּמְרוּ לִטּוֹל יְדֵיהֶן וְנָגְבוּ יְדֵיהֶן וּבֵרְכוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְהֵבִיאוּ אֶת הַמֻּגְמָר; מִי שֶׁבֵּרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הוּא מְבָרֵךְ עַל הַמֻּגְמָר וְכֻלָּן עוֹנִין אָמֵן.
ידאִם הָיָה שָׁם יַיִן – מְבִיאִין כּוֹס מַחֲזִיק רְבִיעִית אוֹ יֶתֶר עַל רְבִיעִית, וּמְבִיאִין בְּשָׂמִים. וְאוֹחֵז אֶת הַיַּיִן בִּימִינוֹ וְאֶת הַבְּשָׂמִים בִּשְׂמֹאלוֹ וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן; וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים.
אִם הָיוּ הַבְּשָׂמִים שֶׁמֶן עָרֵב וְכַיּוֹצֵא בוֹ – טָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. וְאִם הָיָה הַשַּׁמָּשׁ תַּלְמִיד חָכָם – טָחוֹ בַכֹּתֶל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא מְבֻשָּׂם לַשּׁוּק.
טואַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּרְכַּת הַמָּזוֹן צְרִיכָה יַיִן; אִם בֵּרֵךְ עַל הַיַּיִן כְּמִנְהָג שֶׁאָמַרְנוּ – צָרִיךְ שֶׁיַּדִיחַ כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִבִּפְנִים וְלִשְׁטֹף אוֹתוֹ מִבַּחוּץ.
וִימַלְאֶנּוּ יַיִן חַי, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְבִרְכַּת הָאָרֶץ – נוֹתֵן לְתוֹכוֹ מְעַט מַיִם כְּדֵי שֶׁיְהֵא עָרֵב לִשְׁתִיָּה. וְאֵין מְשִׂיחִין עַל כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. אֶלָּא הַכֹּל שׁוֹתְקִים עַד שֶׁתִּכְלֶה בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּבִרְכַּת הַיַּיִן וְיִשְׁתּוּ.
