אכָּל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן, פּוֹתֵחַ בָּהֶם בְּ'בָרוּךְ' וְחוֹתֵם בָּהֶם בְּ'בָרוּךְ'. חוּץ מִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע; וּבְרָכָה הַסְּמוּכָה לַחֲבֶרְתָּהּ; וּבִרְכַּת הַפֵּרוֹת וְהַדּוֹמֶה לָהּ; וּבִרְכַּת עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת, (וּמֵאֵלוּ) [וְאֵלוּ] הַבְּרָכוֹת שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהֵן דֶּרֶךְ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה.
יֵשׁ מֵהֶן פּוֹתֵחַ בְּ'בָרוּךְ' וְאֵינוֹ חוֹתֵם בְּ'בָרוּךְ'; וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהוּא חוֹתֵם בְּ'בָרוּךְ' וְאֵינוֹ פּוֹתֵחַ בְּ'בָרוּךְ'. אֶלָּא מְעַט מִבִּרְכוֹת הַמִּצְוֹת – כְּגוֹן בִּרְכַּת סֵפֶר תּוֹרָה; וְרוֹאֶה קִבְרֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵלּוּ שֶׁהֵן דֶּרֶךְ שֶׁבַח וְהוֹדָיָה.
אֲבָל שְׁאָר בִּרְכוֹת הַמִּצְוֹת כֻּלָּן – פּוֹתֵחַ בָּהֶן בְּ'בָרוּךְ', וְאֵינוֹ חוֹתֵם.
ביֵשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה שֶׁאָדָם חַיָּב לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִרְדּוֹף עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתָהּ; כְּגוֹן תְּפִלִּין וְסֻכָּה וְלוּלָב וְשׁוֹפָר. וְאֵלּוּ הֵן הַנִּקְרָאִין חוֹבָה, לְפִי שֶׁאָדָם חַיָּב עַל כָּל פָּנִים לַעֲשׂוֹתָן. וְיֵשׁ מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה אֶלָּא דּוֹמִין לִרְשׁוּת – כְּגוֹן מְזוּזָה וּמַעֲקֶה.
שֶׁאֵין אָדָם חַיָּב לִשְׁכֹּן בְּבַיִת הַחַיָּב מְזוּזָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה מְזוּזָה, אֶלָּא אִם רָצָה לִשְׁכֹּן כָּל יָמָיו בְּאֹהֶל אוֹ בִסְפִינָה יֵשֵׁב. וְכֵן אֵינוֹ חַיָּב לִבְנוֹת בַּיִת כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה.
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, בֵּין מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה בֵּין מִצְוָה שֶׁהִיא חוֹבָה מְבָרֵךְ עָלֶיה קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָהּ.
גוְכֵן כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, בֵּין מִצְוָה שֶׁהִיא חוֹבָה מִדִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן מִקְרָא מְגִילָה וְהַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת וְהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה; בֵּין מִצְוֹת שֶׁאֵינָן חוֹבָה כְּגוֹן עֵרוּב וּנְטִילַת יָדַיִם – מְבָרֵךְ עַל הַכֹּל קֹדֶם לַעֲשִׂיָּתָן 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת'.
וְהֵיכָן צִוָּנוּ? בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ 'אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה' (דברים יז, יא).
נִמְצָא עִנְיַן הַדְּבָרִים וְהַצָּעָן כָּךְ הוּא: אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו – שֶׁצִוָּה בָהֶן לִשְׁמֹעַ מֵאֵלּוּ (שצונו) [שֶׁצִווּנוּ] לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה אוֹ לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה. וְכֵן שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁמִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
דוְלָמָּה אֵין מְבָרְכִין עַל נְטִילַת יָדַיִם בָּאַחֲרוֹנָה? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא חִיְּבוּ בְּדָבָר זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי הַסַּכָּנָה; וּדְבָרִים שֶׁהֵם מִשּׁוּם סַכָּנָה אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם.
הָא לְמַה זֶה דּוֹמֶה? לְמִי שֶׁסִּנֵּן אֶת הַמַּיִם וְאַחַר כָּךְ שָׁתָה בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי סַכָּנַת עֲלוּקָה, שֶׁאֵינוֹ מְבָרֵךְ 'וְצִוָּנוּ לְסַנֵּן אֶת הַמַּיִם' וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
ההָעוֹשֶׂה מִצְוָה וְלֹא בֵּרַךְ: אִם מִצְוָה שֶׁעֲדַיִן עֲשִׂיָּתָהּ קַיֶּמֶת – מְבָרֵךְ אַחַר עֲשִׂיָּה; וְאִם דָּבָר שֶׁעָבַר הוּא - אֵינוֹ מְבָרֵךְ.
כֵּיצַד? הֲרֵי שֶׁנִּתְעַטֵף בְּצִיצִית אוֹ שֶׁלָּבַשׁ תְפִלִּין אוֹ שֶׁיָּשַׁב בַּסֻּכָּה, וְלֹא בֵרַךְ תְּחִלָּה – חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ אַחַר שֶׁנִּתְעַטֵף 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהִתְעַטֵף בְּצִיצִית'; וְכֵן מְבָרֵךְ אַחַר שֶׁלָּבַשׁ 'לְהָנִיחַ תְּפִלִּין' וְאַחַר שֶׁיָּשַׁב:'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָאֵלּוּ.
ואֲבָל אִם שָׁחַט בְּלֹא בְרָכָה – 'אֵינוֹ חוֹזֵר אַחַר שְׁחִיטָה וּמְבָרֵךְ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַשְּׁחִיטָה'. וְכֵן אִם כִּסָּה הַדָּם בְּלֹא בְרָכָה, אוֹ הִפְרִישׁ תְּרוּמָה וּמַעַשְׂרוֹת, אוֹ שֶׁטָּבַל וְלֹא בֵרַךְ – אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ אַחַר עֲשִׂיָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
זאֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁמְּבָרְכִין אַחַר עֲשִׂיָּתָהּ אֶלָּא טְבִילַת הַגֵּר בִּלְבָד.
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ' – שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְקַדֵּשׁ וְלֹא נִצְטַוֶּה עַד שֶׁיִּטְבּוֹל.
לְפִיכָךְ אַחַר שֶׁיִּטְבּוֹל מְבָרֵךְ עַל הַטְּבִילָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה דָּחוּי מֵעִקָרוֹ וְלֹא הָיָה רָאוּי לְבָרֵךְ.
חכָּל מִצְוָה שֶׁעֲשִׂיָּתָהּ הִיא גְמַר חִיּוּבָה – מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה. וְכָל מִצְוָה שֶׁיֵּשׁ אַחַר עֲשִׂיָּתָהּ צִוּוּי אַחֵר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַצִּוּוּי הָאַחֲרוֹן.
כֵּיצַד? הָעוֹשֶׂה סֻכָּה אוֹ לוּלָב אוֹ שׁוֹפָר אוֹ צִיצִית אוֹ תְּפִלִּין אוֹ מְזוּזָה – אֵינוֹ מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה 'אֲשֶׁר קִדְּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת סֻכָּה' אוֹ 'לוּלָב' אוֹ 'לִכְתּוֹב תְּפִלִּין' – מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אַחַר עֲשִׂיָּתוֹ צִווּי אַחֵר.
וְאֵימָתַי מְבָרֵךְ? בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשֵׁב בַּסֻּכָּה אוֹ כְּשֶׁיְנַעֲנֵעַ הַלּוּלָב אוֹ כְשֶׁיִּשְׁמַע קוֹל הַשּׁוֹפָר אוֹ כְשֶׁיִּתְעַטֵּף בְּצִיצִית, וּבִשְׁעַת לְבִישַׁת תְּפִלִּין וּבִשְׁעַת קְבִיעַת מְזוּזָה.
אֲבָל אִם עָשָׂה מַעֲקֶה – מְבָרֵךְ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה' אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָזֶה.
טכָּל מִצְוָה שֶׁהִיא מִזְּמַן לִזְמַן, כְּגוֹן שׁוֹפָר וְסֻכָּה וְלוּלָב וּמִקְרָא מְגִילָה וְנֵר חֲנֻכָּה; וְכֵן כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁהִיא קִנְיָן לוֹ, כְּגוֹן צִיצִית וּתְפִלִּין וּמְזוּזָה וּמַעֲקֶה; וְכֵן מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ תְּדִירָה וְאֵינָהּ מְצוּיָה בְּכָל עֵת, שֶׁהֲרֵי הִיא דּוֹמָה לְמִצְוָה שֶׁהִיא מִזְּמַן לִזְמַן, כְּגוֹן מִילַת בְּנוֹ וּפִדְיוֹן הַבֵּן – מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּתָהּ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ'.
וְאִם לֹא בֵּרַךְ עַל סֻכָּה וְלוּלָב וְכַיּוֹצֵא בָהֶם 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּה – מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן שֶׁהֶחֱיָנוּ בְּשָׁעָה שֶׁיָּצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּהֶן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָהֶן.
יאֶחָד הָעוֹשֶׂה מִצְוָה לְעַצְמוֹ וְאֶחָד הָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים, מְבָרֵךְ קֹדֶם עֲשִׂיָּתָהּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת'. אֲבָל אֵינוֹ מְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ אֶלָּא עַל מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ.
הָיוּ לְפָנָיו מִצְוֹת הַרְבֵּה, אֵינוֹ מְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִצְוֹת'; אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל כָּל אַחַת וְאַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
יאכָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה, בֵּין שֶׁהָיְתָה חוֹבָה עָלָיו בֵּין שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה עָלָיו: אִם עָשָׂה אוֹתָהּ לְעַצְמוֹ - מְבָרֵךְ 'לַעֲשׂוֹת'.
עָשָׂה אוֹתָהּ לַאֲחֵרִים - מְבָרֵךְ עַל הָעֲשִׂיָּה.
יבכֵּיצַד? לָבַשׁ תְּפִלִּין, מְבָרֵךְ 'לְהָנִיחַ תְּפִלִּין'. נִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, מְבָרֵךְ 'לְהִתְעַטֵּף'. יָשַׁב בַּסֻּכָּה, מְבָרֵךְ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'. וְכֵן הוּא מְבָרֵךְ 'לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת' וְ'לִגְמוֹר אֶת הַלֵּל'. וְכֵן אִם קָבַע מְזוּזָה לְבֵיתוֹ, מְבָרֵךְ 'לִקְבּוֹעַ מְזוּזָה'. עָשָׂה מַעֲקֶה לְגַּגּוֹ, מְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה'. הִפְרִישׁ תְּרוּמָה לְעַצְמוֹ, מְבָרֵךְ 'לְהַפְרִישׁ'. מָל אֶת בְּנוֹ, מְבָרֵךְ 'לָמוּל אֶת הַבֵּן'. שָׁחַט פִּסְחוֹ וַחֲגִיגָתוֹ, מְבָרֵךְ 'לִשְׁחוֹט'.
יגאֲבָל אִם קָבַע מְזוּזָה לַאֲחֵרִים, מְבָרֵךְ 'עַל קְבִיעַת מְזוּזָה'. עָשָׂה לָהֶם מַעֲקֶה, מְבָרֵךְ 'עַל עֲשִׂיַּת מַעֲקֶה'. הִפְרִישׁ לָהֶם תְּרוּמָה, מְבָרֵךְ 'עַל הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה'. מָל אֶת בֶּן חֲבֵרוֹ, מְבָרֵךְ 'עַל הַמִּילָה'. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָאֵלּוּ.
ידעָשָׂה הַמִּצְוָה לוֹ וְלַאֲחֵרִים כְּאֶחָד: אִם הָיְתָה מִצְוָה שֶׁאֵינָהּ חוֹבָה – מְבָרֵךְ 'עַל הָעֲשִׂיָּה'. לְפִיכָךְ הוּא מְבָרֵךְ 'עַל מִצְוַת עֵרוּב'.
הָיְתָה חוֹבָה, וְנִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא עַצְמוֹ מִידֵי חוֹבָה וּלְהוֹצִיא אֲחֵרִים – מְבָרֵךְ 'לַעֲשׂוֹת'.
לְפִיכָךְ הוּא מְבָרֵךְ 'לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר'.
טונָטַל אֶת הַלּוּלָב, מְבָרֵךְ 'עַל נְטִילַת לוּלָב'; שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִגְבִּיהוֹ יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
אֲבָל אִם בֵּרַךְ קֹדֶם שֶׁיִּטּוֹל – מְבָרֵךְ 'לִטּוֹל לוּלָב' כְּמוֹ 'לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה'.
מִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁהַמְבָרֵךְ אַחַר שֶׁעָשָׂה מְבָרֵךְ 'עַל הָעֲשִׂיָּה'.
אֲבָל נְטִילַת יָדַיִם וּשְׁחִיטָה, הוֹאִיל וּבְדִבְרֵי הָרְשׁוּת הֵן, אֲפִלּוּ שָׁחַט לְעַצְמוֹ, מְבָרֵךְ 'עַל הַשְּׁחִיטָה' וְ'עַל כִּסּוּי הַדָּם' וְ'עַל נְטִילַת יָדָיִם'.
וְכָךְ הוּא מְבָרֵךְ 'עַל בִּעוּר חָמֵץ', בֵּין שֶׁבָּדַק לְעַצְמוֹ בֵּין שֶׁבָּדַק לַאֲחֵרִים; שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְבַטֵּל – נַעֲשֵׂית מִצְוַת הַבִּעוּר קֹדֶם שֶיִּבְדּוֹק, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.
טזכָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִנְהָג, אַף עַל פִּי שֶׁמִנְהָג נְבִיאִים הוּא, כְּגוֹן: נְטִילַת עֲרָבָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל חָג; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר: מִנְהָג חֲכָמִים, כְּגוֹן קְרִיאַת הַלֵּל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד שֶׁל פֶּסַח – אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.
וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁיִּסְתַּפֵּק לְךָ אִם טָעוּן בְּרָכָה אִם לָאו – עוֹשִׂין אוֹתוֹ בְּלֹא בְרָכָה.
וּלְעוֹלָם יִזָּהֵר אָדָם בִּבְרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה וְיִרְבֶּה בִּבְרָכוֹת הַצְּרִיכוֹת. וְכֵן דָּוִד אָמַר: בְּכָל יוֹם אֲבָרְכֶךָּ (תהלים קמה, ב).
