כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לָאָדָם לֵהָנוֹת בְּמַאֲכָל אוֹ בְּמַשְׁקֶה קֹדֶם בְּרָכָה. כָּךְ אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת בְּרֵיחַ טוֹב קֹדֶם בְּרָכָה. וְכֵיצַד מְבָרֵךְ עַל רֵיחַ טוֹב. אִם הָיָה זֶה שֶׁיֵּשׁ לְהָרִיחַ עֵץ אוֹ מִין עֵץ מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. וְאִם הָיָה עֵשֶׂב אוֹ מִין עֵשֶׂב מְבָרֵךְ בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. וְאִם לֹא הָיָה מִן הָעֵץ וְלֹא מִן הָאֲדָמָה כְּגוֹן הַמּוֹר שֶׁהוּא מִן הַחַיָּה מְבָרֵךְ בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. וְאִם הָיָה פְּרִי הָרָאוּי לַאֲכִילָה כְּגוֹן אֶתְרוֹג אוֹ תַּפּוּחַ מְבָרֵךְ שֶׁנָּתַן רֵיחַ טוֹב בַּפֵּרוֹת. וְעַל הַכּל אִם אָמַר בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים יָצָא:
אֵין מְבָרְכִין עַל הַמֻּגְמָר עַד שֶׁתַּעֲלֶה תִּמְרָתוֹ. וְכֵיצַד מְבָרְכִין עָלָיו. אִם הָיָה זֶה הַנִּשְׂרָף שֶׁנָּתַן רֵיחַ מֵעֵץ מְבָרְכִין בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. וְאִם הָיָה עֵשֶׂב עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. וְאִם הָיָה מִמִּין חַיָּה וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים:
שֶׁמֶן שֶׁל אֲפַרְסְמוֹן וְכַיּוֹצֵא בּוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא שֶׁמֶן עָרֵב. אֲבָל שֶׁמֶן זַיִת שֶׁכְּבָשׁוֹ אוֹ שֶׁטְּחָנוֹ עַד שֶׁחָזַר רֵיחוֹ נוֹדֵף מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. שֶׁמֶן שֶׁבִּשְׂמוֹ כְּעֵין שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. הֵבִיאוּ לְפָנָיו שֶׁמֶן וַהֲדַס מְבָרֵךְ עַל הַהֲדַס וּפוֹטֵר אֶת הַשֶּׁמֶן מִפְּנֵי שֶׁבְּרָכָה אַחַת לִשְׁתֵּיהֶן וְהוּא עֲצֵי בְּשָׂמִים:
הָיוּ לְפָנָיו בּשֶֹׁם שֶׁהוּא עֵץ וּבשֶֹׁם שֶׁהוּא עֵשֶׂב אֵין בְּרָכָה אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת אֶת חֲבֵרוֹ. אֶלָּא מְבָרֵךְ עַל זֶה לְעַצְמוֹ וְעַל זֶה לְעַצְמוֹ. הֵבִיאוּ לְפָנָיו יַיִן וְשֶׁמֶן אוֹחֵז יַיִן בִּימִינוֹ וְשֶׁמֶן בִּשְׂמֹאלוֹ וּמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן וְשׁוֹתֵהוּ וְחוֹזֵר וּמְבָרֵךְ עַל הַשֶּׁמֶן וּמֵרִיחַ בּוֹ וְטָחוֹ בְּרֹאשׁ הַשַּׁמָּשׁ. וְאִם הָיָה הַשַּׁמָּשׁ תַּלְמִיד חָכָם טָחוֹ בַּכֹּתֶל:
דָּבָר שֶׁהוּא סָפֵק אִם מִן הָעֵץ אִם מִן הָאֲדָמָה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. בּשֶֹׁם שֶׁעֵרְבוֹ הָרוֹכֵל מִמִּינִין הַרְבֵּה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. נִכְנָס לַחֲנוּתוֹ שֶׁל בּוֹשֵׂם שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִינִין הַרְבֵּה מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי בְּשָׂמִים. אִם יָשַׁב שָׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ אֵינוֹ מְבָרֵךְ אֶלָּא אַחַת. נִכְנַס וְיָצָא נִכְנַס וְיָצָא מְבָרֵךְ עַל כָּל פַּעַם וּפַעַם:
משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל שלושים ושתיים. החיבור הוא גולת הכותרת של כתביו של הרמב"ם, והוא אחת היצירות המקיפות, המסודרות והמשפיעות ביותר של ההלכה בפרט, והתורה שבעל פה בכלל, בכל תולדות העם היהודי. החיבור מצטיין בסדר קפדני שלא היה אופייני עד לתקופת כתיבתו, והרמב"ם יוצר בו קיטלוג חדשני של כל ההלכה.
הַשּׁוֹשַׁנָּה וַחֲלָפֵי הַמַּיִם מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים. נַרְגִּיס שֶׁל גִּנָּה בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים וְשֶׁל שָׂדֶה בּוֹרֵא עִשְׂבֵי בְּשָׂמִים. הַוֶּרֶד וּמֵי הַוֶּרֶד וְהַלְּבוֹנָה וְהַמַּסְטְכִי וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בּוֹרֵא עֲצֵי בְּשָׂמִים:
שְׁלֹשָׁה מִינֵי רֵיחַ טוֹב אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן וְאֵלּוּ הֵן. רֵיחַ טוֹב שֶׁאָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ. וְרֵיחַ טוֹב שֶׁעָשׂוּי לְהַעֲבִיר רֵיחַ רַע. וְרֵיחַ טוֹב שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָרִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁל רֵיחַ זֶה:
כֵּיצַד. בְּשָׂמִים שֶׁל עַכּוּ״ם וּבְשָׂמִים שֶׁל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן לְפִי שֶׁאָסוּר לְהָרִיחַ בָּהֶן. בְּשָׂמִים שֶׁל מֵתִים וּבְשָׂמִים שֶׁל בֵּית הַכִּסֵּא וְשֶׁמֶן הֶעָשׂוּי לְהַעֲבִיר אֶת הַזֻּהֲמָא אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן לְפִי שֶׁנַּעֲשׂוּ לְהַעֲבִיר רֵיחַ רַע. מֻגְמָר שֶׁמְּגַמְּרִין בּוֹ אֶת הַכֵּלִים וְאֶת הַבְּגָדִים אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶן לְפִי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה לְהָרִיחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁל מֻגְמָר. וְכֵן הַמֵּרִיחַ בִּבְגָדִים שֶׁהֵן מְגֻמָּרִים אֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפִי שֶׁאֵין שָׁם עִקָּר בּשֶֹׁם אֶלָּא רֵיחַ בְּלֹא עִקָּר:
בְּשָׂמִים שֶׁל מְסִבָּה שֶׁל עַכּוּ״ם אֵין מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם שֶׁסְּתָם מְסִבַּת עַכּוּ״ם לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. הָיָה מְהַלֵּךְ חוּץ לַכְּרַךְ וְהֵרִיחַ רֵיחַ טוֹב. אִם רֹב הָעִיר עַכּוּ״ם אֵינוֹ מְבָרֵךְ. וְאִם רֹב יִשְׂרָאֵל מְבָרֵךְ. נִתְעָרֵב רֵיחַ שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בְּרֵיח שֶׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו הוֹלְכִין אַחֲרֵי הָרֹב: