בס"ד. ר"ד בעת סעודת מוצאי יום הכיפורים, ה'תשל"א.
רשימה פרטית בלתי מוגה
א. בנוגע למנהג ש"תפלת מעריב והבדלה בקיטל וטלית .. על הכתפים"1 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:
כך נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולכן רשמתי כן.
בנוגע לטלית על הכתפים – מובן הדבר ע"פ הנהגת האריז"ל2, ש"אם הי' רואה שכבר שקעה החמה, הי' מוריד הטלית בין כתפיו, משום דלילה לאו זמן ציצית הוא, וכשהוא בין כתפיו, אין חשש אם הוא לילה".
וכפי שמצינו בנוגע ללבישת טלית בליל שבת, שמ"ש בגמרא3 אודות רבי יהודה בר אילעי, ש"ערב שבת .. מתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות", אינו בסתירה לדברי הזהר4 שאין ללבוש טלית בליל שבת, כיון שריב"א הי' מוריד הטלית בין כתפיו5. – ולהעיר, שכאן רואים שגם כשהטלית בין כתפיו, ישנו הענין ש"דומה למלאך ה' צבאות"!
ובנוגע לקיטל – הנה אף שלבישתו היא "כדי להיות דוגמת מלאכי השרת"6 שאין אוכלים ושותים, כך, שלכאורה אין זה שייך להבדלה (על היין), מ"מ, כיון שענין ההבדלה הוא להמשיך את ענינו של יוהכ"פ, הרי זה שייך עדיין ליוהכ"פ.
ב. בנוגע להבדלה במוצאי יוהכ"פ אם המבדיל צריך לשתות כל הכוס – אמר:
כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מבדיל בעצמו במוצאי יוהכ"פ, אבל, בדידי הוה עובדא, שכמה פעמים נתן לי מכוס הבדלה שלו7, והיינו, שבמוצאי יוהכ"פ יכולים לחלק מכוס ההבדלה גם לאחרים.
ג. בנוגע למ"ש בספר המנהגים8 שברכת הבנים והבנות היא "לאחר סעודה המפסקת" – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אין הכוונה שאין לעשות זאת לפנ"ז, כי אם להדגיש שזמן זה (לאחר סעודה המפסקת) שייך לבני הבית ("צו אייגענע"), ואינו זמן המתאים לרבים9.
ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א: בנוגע להנהגת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שהי' עולה לתורה (ב"פ10 ) הן בשחרית והן במנחה – בתשעה באב, אבל לא ביוהכ"פ11, יש להעיר, שלכאורה, ביוהכ"פ יש מקום יותר לעלות לתורה גם בשחרית, כיון שאז מזכירין נשמות.
[כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה שיאמרו לחיים (וינגנו), כדי להשלים מראש השנה12 ].
הוסיפו תגובה