בס"ד. ר"ד ליל ב' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א: ענין האושפיזין שהובא בזהר1 (נוסח הברכה שאומר כל א' מהאושפיזין כו') – לא נתבאר בארוכה בספרי חסידות, ורק נזכר בסידור2.

ובנוגע לסדר האושפיזין יש בזה ב' דעות: דעה אחת1 – לפי סדר הספירות (ועפ"ז יוסף הוא הששי), ודעה נוספת3 – לפי סדר תולדותם (ועפ"ז יוסף הוא הרביעי).

ומה שמצינו שיוסף שייך לשמיני-עצרת4 – הרי זה לפי חשבון אחר, ומה גם שבשמע"צ אין זה באופן של אושפיז (אורח), אלא באופן של בעה"ב5.

ב. על השאלה מדוע אין מנהגנו להזמין את האושפיזין בדיבור (כפי שמצינו בזהר1 שרב המנונא סבא הי' אומר "נזמן לאושפיזין כו'") – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

השאלה היא להיפך: מהו הצורך בענין הדיבור – הרי כל ענין הדיבור הוא רק בשביל הזולת, ואילו בנוגע ל"זולת" כמו האושפיזין, מספיקה מחשבה, ואדרבה: הזמנה בדיבור ללא מחשבה, אינה הזמנה (ובודאי שאצל רב המנונא הי' ענין ההזמנה גם במחשבה).

נזכר גם אודות השאלה מהו הצורך בענין הדיבור בנוגע לתפלה להקב"ה,

– ושאני לימוד התורה, שעז"נ6 "חיים הם למוצאיהם", "למוציאיהם בפה"7 ; וכן בנוגע למצוות התלויות בדיבור, ועד"ז בנוגע לדיבור התפלה, שזהו לפי שענין המצוות הוא לפעול בירור הגשם, ובנדו"ד, "שפתיים ופה ולשון ושיניים הגשמיים"8, אבל לא מצד ענין הבקשה מהקב"ה –

ומהו בכלל הצורך בתפלה9 – דלכאורה ממה-נפשך: אם יש לו זכות – יקבל מה שמגיע לו גם ללא תפלה, ואם אין לו זכות – מה תועיל התפלה, שהרי אף שענין התפלה הוא לפעול שינוי הרצון10, אי אפשר לפעול שינוי הרצון ללא זכות כו'.

ג. אודות שאלת א' המסובים שסדר ד' המינים במשנה שונה מסדרם בכתוב – ראה בארוכה שיחת יום ב' דחג הסוכות סי"ב ואילך11.

ד. בנוגע למ"ש ב"היום-יום"12 שהצ"צ סיפר שבשנת תקס"ט שמעו מרבינו הזקן בפעם הששית את המאמר ושאבתם מים (הא') שבלקו"ת, והי' זה באופן "שמשם שואבים כו'"13, האם בכל פעם הי' חידוש – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לכאורה מסתבר לומר שבכל פעם הי' חידוש. אבל, יתכן שמאמר זה הי' מהמאמרים שחזר רבינו הזקן כדי לטהר אויר העולם14, שאז, אין הכרח שבכל פעם יהי' חידוש.

(והוסיף:) לאו דוקא שהמאמר הנדפס בלקו"ת הוא מהפעם הששית (או מהששה פעמים), שהרי יתכן שמאמר זה נאמר יותר מששה פעמים, אלא שהסיפור הנ"ל הוא בנוגע לאמירתו בפעם הששית.

ה. בנוגע ללימוד המאמר להבין ענין תק"ש (שבסידור) בר"ה בבוקר15 – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (במענה לשאלה), שענין זה שייך רק לתוקע, ולא לכל הקהל.

ו. אודות הסיפור על הרה"צ רלוי"צ מבאַרדיטשוב, שהי' ער כל הלילה של סוכות מרוב התרגשות וצפי' לזמן שיוכל כבר לברך על הלולב16, מדוע מצינו זאת במצוה זו דוקא – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מצינו זאת גם בנוגע למצות תפילין, שלאחרי שעברו תשעת ימי הסוכות ושמע"צ ושמח"ת, שבהם לא הניח תפילין, חיכה בקוצר רוח לרגע שיוכל כבר להניח תפילין17.

ובנוגע לשופר – לא הי' הדבר תלוי בו, כיון שהוצרך להמתין לחזן כו'.

ז. ניגנו ניגון ג' התנועות (דהבעש"ט, המגיד ואדה"ז), וכשא' המסובים העיר שכבר ניגנוהו אתמול, אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

מהרב המגיד – אין לנו ניגון אחר, וכיון שהרב המגיד הוא האושפיזא של יום זה, צריכים להזכירו כו'.

ח. המסובים הזכירו אודות הדפסת המשך תרס"ו (והזכירו גם אודות הדפסת החסידות של הרה"ק ר' אהרן מסטראַשעלע)18, ושאלו בנוגע לשאר ה"המשכים" של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, כמו המשך תער"ב19. ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

הנני מקוה שהדפסת המשך תרס"ו תהי' התחלה טובה. (והוסיף:) רציתי שיצא לאור בשנת תש"ל, לרגל חמישים שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ומקוה שיוגמר עכ"פ לקראת כ"ף חשון.

ואח"כ הוסיף שכמה מה"המשכים" ישנם אצל התמימים, כך, שיכולים ללמדם כו'.

והזכיר גם מ"ש אדמו"ר האמצעי בהקדמה לדרך חיים20 אודות החסרון שבדברים הנדפסים, שכבר לא להוטים ללמדם כמו הדברים שבכתבי-יד כו'. וסיים: אבל אעפ"כ הדפיס אדמו"ר האמצעי כתבי חסידות.