בס"ד. ר"ד יום א' דחג הסוכות בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר אודות המכתב שכתב רבינו הזקן1 לחסידים בזמן המחלוקת עם המתנגדים, שהוא שמח מזה שהטענות של המתנגדים על החסידים הם ענינים שאין להם אחיזה כו'.

ב. במענה לשאלה איך נהג אדמו"ר מהוריי"צ במנהג שע"פ קבלה2 שלאחרי התקיעות צריך הבעל-תוקע להביט על הקהל, אם הי' זה בעמידה או בישיבה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

בודאי הי' זה בעמידה, כי, אם הי' עושה זאת בישיבה, הי' הדבר ניכר ובולט מאד (כיון שהיו צריכים לסובב הכסא כו'), והרי דרכו היתה להקפיד מאד שלא יהי' ענין של בליטות3.

ג. דובר אודות מאמר חז"ל4 (שהובא ונתבאר ע"י הרה"צ רלוי"צ מבאַרדיטשוב5 ) שיום ראשון דסוכות הוא "ראשון לחשבון עונות", כיון שבד' הימים שבין יוהכ"פ לסוכות אין אפשרות לענין של חטא, כיון שכל ישראל עסוקין במצוות – סוכה וד' מינים, ובפרט בנוגע לאתרוג, שקשה לבחרו כו'.

נזכר גם שענין ד' המינים נתבאר בסידור האריז"ל, פרי עץ חיים ומשנת חסידים.

דובר אודות המנהג להרבות בהדסים, ופרטי המספרים בזה6, והזכיר כ"ק אדמו"ר שליט"א ש"הדס" בגימטריא ס"ט7.

דובר גם אודות המנהג ש"מרבים בסכך"8, שלכאורה יש על זה שאלה קשה – שהרי בשו"ע9 נאמר להיפך10.

דובר גם אודות המדובר בהפטרה דחג הסוכות בנוגע לאומות העולם11.

ד. דובר גם אודות אי אמירת "אבינו מלכנו" בערב שבת במנחת יום ב' דר"ה12, וכן בערב יוהכ"פ, שאפילו אלו שנוהגים לאמרו בשחרית (במקום ביוהכ"פ)13, אין אומרים במנחה.

[ואח"כ אמר בנוגע לכללות הענין דחילוקי מנהגים: זרזתי את ההוצאה לאור של ספר המנהגים, כדי שידעו פרטי המנהגים].