עברית ושפות אחרות

אחת התיאוריות הפופולריות בתחום חקר השפות טוענת שהעברית (כמו יתר השפות השֵׁמִיוֹת) נכתבת מימין לשמאל משום שבימי קדם הכתיבה התבצעה באמצעות חקיקה על לוחות אבן כשהכאות הפטיש נעשו ביד החזקה, שהיא לרוב יד ימין, והאִזְמֵל ביד השנייה, שהיא לרוב יד שמאל, ובשיטה הזו קל הרבה יותר לחקוק מכיוון ימין מאשר מהכיוון ההפוך.

בתקופות הבאות, לאחר התפתחות שיטות הכתיבה של חריטה על גבי לוחות חֵמָר ובפרט לאחר המצאת הדיו, העדיפו הסופרים לכתוב משמאל לימין כדי לא לגרום לטשטוש האותיות שנכתבו בגלל המגע עם היד הכותבת. בתקופה מאוחרת זו החלו להתבסס השפות המערביות, בעוד העברית ויתר השפות השֵׁמִיוֹת כבר היו "חצובות באבן", כביכול, ולכן המשיכו להיכתב מימין לשמאל בהתאם לנוהג שהתקבע בתקופות הקודמות.

לאחרונה נוטים החוקרים לדחות את התיאוריה הזו, בעיקר בעקבות ממצאים ארכיאולוגיים המוכיחים שכיון הכתיבה משמאל לימין היה נפוץ גם ב"כתב היתדות" הקדום שנחקק בחרסים ובאבנים, ולעומת זאת גם הכתיבה באמצעות דיו על פשתן, פפירוס או קלף, התבצעה פעמים רבות מימין לשמאל או בצורת "בּוּסְטְרוֹפֵדוֹן", כלומר שיטת כתיבה שבה כיוון הכתיבה מתהפך משורה לשורה (מעין "זִיגזַג") וחוסך מהכותב, וגם מהקורא, את הצורך לנדוד חזרה לצד השני של הדף בכל מעבר שורה.

משה כותב את התורה

מבלי להיכנס לשאלה המחקרית מה גרם לקביעת כיוון הכתיבה משמאל לימין בשפות המערביות, לפי המסורת היהודית ספרי התורה, התפילין והמזוזות נכתבים בצורה זהה, בדיו על קלף1, יותר מ-3,300 שנה, החל מזמנו של משה רבינו שבעצמו כתב את כל ספר התורה2.

כתיבת ספר התורה על ידי משה רבינו מתועדת במקרא עצמו במספר מקומות. בפרשת משפטים, בספר שמות3, מתוארת כתיבת חלקה הראשון של התורה: "וַיִכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה'"; לקראת סיום התורה, בפרשת וילך שבספר דברים4, מסופר על השלמת מלאכת כתיבת התורה: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת . . וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם . . וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם . . לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱ-לֹהֵיכֶם".

האם הסיבה לכתיבת התורה בידי משה רבינו מימין לשמאל נעוצה רק בנסיבות טכניות או שיש לכך משמעות עמוקה יותר?

👈 כדאי לדעת: כיצד קיבלנו את חמשת חומשי התורה ואיך ומתי הם נכתבו?

ימין ושמאל בהלכה

הכלל ההלכתי קובע שתמיד יש לתת עדיפות לצד ימין על פני צד שמאל. את כל המצוות (כמו אחיזת כוס הקידוש, נתינת מטבע לצדקה וכן שאר המצוות שמקיימים ביד אחת) מבצעים ביד ימין. גם בנטילת ידיים שופכים את המים קודם על יד ימין ואחר כך על שמאל; אפילו בנעילת נעליים ולבישת בגדים מקדימים תמיד את הצד הימני5.

מסתבר שהכלל הזה הוא בדיוק הסיבה לכך שספרי התורה, ושאר הכתבים בלשון הקודש, נכתבים דווקא מימין לשמאל: בתחילת הכתיבה ממקמים את האות הראשונה מצד ימין של השורה, לאחר מכן עוברים למקום הפנוי הבא בצד ימין שנמצא משמאל לאות שזה עתה נכתבה. כך נוצר כיוון הכתיבה מימין לשמאל6.

למה הימין עדיפה?

מדוע הצד הימני מקבל עדיפות ביהדות?

בתורת הקבלה מוסבר שצד ימין מייצג את תכונת "החסד" – הנתינה, הנדיבות וההכלה; ואילו צד שמאל מייצג את מידת "הגבורה" – מידת הדין, החוסן והתקיפות.

העדפת צד ימין לא מסתכמת רק בפרקטיקה של המצוות, יש לאמץ אותה גם לחיים: בסיטואציות בהן נדרשים להכריע אם לנהוג בחומרה או לבחור בטוב לב וותרנות, יש להעדיף את הוותרנות וטוב הלב!

• ראו גם: למה כותבים ספר תורה עם קולמוס?