מהו כתב רש"י ולמה הוא נקרא כך?

רש"י ופירושיו

רש"י הוא ראשי תיבות של רבי שלמה יצחקי (בן המאה ה-11), שפירושיו על התנ"ך והתלמוד, נחשבים לפירושים העיקריים עד עצם היום הזה. כמעט כל מהדורות התנ"ך היהודיים נדפסו בשילוב פירושו של רש"י שלרוב מודפס בגופן ייחודי שחלק מאותיותיו שונות מאותיות הדפוס העבריות הרגילות ומכונה "כתב רש"י".

אותיות כתב רש"י למול אותיות דפוס רגילות

למעשה, למרות הרושם המטעה שאפשר לקבל משמו של הגופן, הוא איננו מבוסס על כתב ידו של רש"י. יתירה מכך, רש"י בעצמו מעולם לא כתב, ואולי גם לא קרא, בכתב שנקרא על שמו...

• ראו גם: דמותו המופלאה של רש"י - רבי שלמה יצחקי

אז מהיכן הגיע כתב רש"י, מדוע הוא נקרא כך ומתי בדרך כלל משתמשים בו?

ערש הדפוס

עד המאה ה-15 כל הספרים היהודיים נכתבו באופן ידני. עם המצאת מכשיר הדפוס, על ידי יוהנס גוטנברג בסביבות שנת ה'ר"ט - 1439, החלו היהודים, "עם הספר", לנצל את הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו גם עבור שימור והפצת ספרי יהדות.

לא ידוע כיום איזה חיבור יהודי זכאי לתואר 'הספר העברי הראשון שהודפס' מכיוון שרבים מספרי ערש-הדפוס (ה"אינקונבלות") היהודיים הם חסרי תאריך הדפסה. ספר הדפוס היהודי הראשון עם תאריך הדפסה הוא פירוש רש"י לתורה שנדפס ברג'יו די קלבריה, איטליה, בתאריך י' באדר רל"ה (5 בפברואר 1475) על ידי יהודי ספרדי בשם אברהם בן-גרטון שלשם כך עזב את מולדתו, ספרד, וקבע שם את מגוריו.

אברהם בן-גרטון, שהיה ספרדי, עיצב את הגופן בו הדפיס את חיבורו של רש"י על בסיס כתב היד שהיה מורגל בקרב בני יהדות ספרד באותה תקופה, ה"סוֹלִיטְרֵיאוֹ". זהו אפוא הספר העברי הראשון שנדפס בגופן המבוסס על כתב יד רהוט ולא באותיות המרובעות.

כמו בדפוס הראשון, גם במהדורות הדפוס הבאות של פירוש רש"י הוא הודפס כחיבור עצמאי, ללא המקרא. בהמשך, החלו המדפיסים לצרף את פירושו של רש"י, כמו גם פירושים אחרים, לתוך ספרי התנ"ך. מבין כל פירושי התנ"ך, פירושו של רש"י הוא החשוב ביותר ולכן גם הנדפס ביותר. במהדורות רבות מופיע פירוש מופיע רש"י כפרשנות היחידה (בנוסף ל"תרגום אונקלוס" שקדם לו) לצד הטקסט המקראי.

על מנת להבחין בין הטקסט המקראי לפירושים, טקסט המקרא עוצב בגופן המקובל של האותיות המרובעות, והפרשנויות בגופן שעיצב אברהם בן גרטון.

עמוד מהעותק הכמעט שלם היחיד הידוע כיום של מהדורת רש"י 'דפוס ראשון' של אברהם בן גרטון. העותק שוכן בספריית פאלאטינה שבפארמה, איטליה. (התמונה מתוך האתר של אוניברסיטת פנסליבניה).

וכך, בגלל החיבור הראשון שבו הופיע בדפוס והשימוש הנרחב שנעשה בו לצורך הדפסת פירושו של רש"י, הפך כתב היד הספרדי להיות מזוהה דווקא עם גדול חכמי אשכנז שבעצמו השתמש בכלל בכתב היד העברי האשכנזי (שעליו מבוסס הכתב הרהוט של ימינו).

• ראו גם: ספרים עתיקים והמון היסטוריה: טעימה מהתערוכה של ספריית חב"ד בניו-יורק

מתי משתמשים בכתב רש"י

בנוסף לשימוש בכתב רש"י כאמצעי להבדיל בין סוגי הטקסטים בתוך הספר, ישנן עוד סיבות שבגינן בחרו בתי דפוס להשתמש בו:

• כתב רש"י הוא גופן קומפקטי יותר מהאותיות המרובעות, מה שמאפשר להכניס יותר טקסט בפחות מקום. בתקופה בה נייר והדפסה היו יקרים מאוד רבים בחרו להשתמש בו כדי לחסוך בעלויות.

• האותיות המרובעות דומות מאוד ל"כתב אשורי" הקדוש – הגופן המקורי של אותיות האל"ף-בי"ת שבו כותבים את ספרי התורה, התפילין והמזוזות. הדמיון בין כתב רש"י לכתב האשורי קטן יותר ולכן הוא נחשב לפחות קדוש. משכך, הוא מתאים להדפסת פירושים וחיבורים אחרים שאינם הטקסט המקראי עצמו1.

למרות זאת, הרבי מליובאוויטש עודד דווקא את השימוש בכתב המרובע, גם לצורך הדפסת פירושים או חיבורים תורניים אחרים, כולל פירוש רש"י בעצמו, בגלל שהוא נגיש וקריא ליותר אנשים. לדעת הרבי הפצת והנגשת אור התורה לכל החפץ בכך, חשובות יותר מהדקויות ההלכתיות שעומדות בבסיס העדפת כתב רש"י2.

ללמוד את פירוש רש"י

אם כבר מדברים על פירוש רש"י, ראוי להזכיר את תקנתו של אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי של חב"ד) ללמוד בכל יום, במסגרת שיעורי הלימוד היומיים שקבע, חלק מפרשת השבוע עם פירוש רש"י.

כל פרשה בתורה מחולקת לשבעה חלקים המקבילים לשבעת ימי השבוע. כך, ביום ראשון לומדים, עם פירוש רש"י, את החלק הראשון של פרשת השבוע, ביום שני את החלק השני, וכך הלאה במשך כל ימות השבוע.

פירוש רש"י על התורה מתאפיין ביכולת להסביר את המשמעות הפשוטה של הפסוקים ברמה שתתאים גם לילד שרק מתחיל את לימוד המקרא, בגיל חמש3, ויחד עם זאת הוא הבסיס העיקרי שעליו בנויות רוב הפרשנויות האחרות למקרא, והוא אף זכה לעולם שלם של פרשנויות משלו וחיבורים רבים שנכתבו רק עליו.