בכל בוקר, מיד לאחר שאנו מתעוררים מהשינה ואומרים "מודה אני", אנו שופכים מים על ידינו – מה שמכונה בשם 'נטילת ידיים'.

מדוע אנו עושים זאת?

ישנם לכך כמה סיבות:

א) בבית המקדש היו הכוהנים רוחצים את ידיהם מדי בוקר לפני שניגשו לעבודתם. גם אנו מטהרים את ידינו לפני שניגש לעבודת הבורא בבית המקדש האישי שלנו.

ב) כשאנו ישנים בלילה נשמתנו שבה למרומים כדי לשאוב אנרגיה לקראת היום החדש. בגוף נותרת רק כמות קטנה של אנרגיה, מה שמאפשר לאנרגיה שלילית – טומאה – לשרות בנפש. בבוקר אנו נוטלים את ידינו כדי להיפטר מטומאה זו.

ג) במשך הלילה הידיים נוגעות באיזורים צנועים בגוף, וכהכנה לתפילה יש לרחוץ אותם.

כיצד נוטלים ידיים

א) לפני השינה מכינים כוס מים וקערה ריקה ליד המיטה.

ב) בבוקר, אחרי אמירת "מודה אני", שופכים מים על כל יד שלוש פעמים בסדר הבא: יד ימין, יד שמאל, יד ימין, יד שמאל, יד ימין ויד שמאל. בסך-הכול שופכים שש פעמים. את המים שופכים על היד מהכוס לתוך הקערה הריקה.

ג) אחרי הנטילה אומרים את הברכה המיוחדת לכך: "ברוך אתה אד-ני, אל-והינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת ידיים."

ד) בהזדמנות הראשונה שופכים את המים המשומשים לכיור או לאסלה.

פרטים נוספים

א) מנהג חב"ד הוא ליטול ידיים פעמיים: הפעם הראשונה ליד המיטה (ללא ברכה), והפעם השניה ליד הכיור ורק אז לברך.

ב) גם אם לא נטלתם מיד עם הקימה מהשינה, תוכלו ליטול בהזדמנות הראשונה.