"תורה" הוא שם כללי לכל חלקי התורה, שבכתב ושבעל פה. ה"תורה שבכתב" כוללת עשרים וארבעה ספרים, המתחלקים לשלוש סוגות – תורה, נביאים וכתובים, ובראשי תיבות: תנ"ך.
במאמר שלפניכם נעסוק בהיסטוריה של ה"תורה" במובן המצומצם של חמשת חומשי התורה שניתנו למשה רבינו על הר סיני.
מה קיבלנו במתן תורה
את התורה, כידוע, קיבלנו על הר סיני. היה זה מעמד נסי ויוצא דופן, שהתקיים חמישים יום לאחר צאת בני ישראל ממצרים – ביום שבת, ו' בסיוון1 בשנת ב'תמ"ח לבריאת העולם (1313 לפני הספירה). למעמד קדמו הכנות רוחניות2 שביצעו בני ישראל כדי לזכות לקבל את התורה.
אז מה בדיוק קרה במתן תורה? התגלות אלוקית שחיברה בין הרוחני הנעלה ביותר ובין העולם החומרי. אותה התגלות היא זו שמאפשרת לנו ללמוד ולהבין חכמה אלוקית במוח פיזי.
מבחינת כמות הטקסט אותה קיבלנו, במעמד מתן תורה שמענו את עשרת הדברות, עשר מצוות מרכזיות בתורה. הן נכתבו3 על שתי לוחות הברית, חמש דברות על כל לוח. לאחר-מכן, משה רבינו עלה להר סיני שם הוא קיבל מאת האלוקים את החלק הראשון של התורה: מבריאת העולם ועד לאותם רגעים (על כך בהמשך); אך בטרם נעסוק בכך, הבה נסקור בקצרה את סיפורן המרתק של לוחות הברית.
סיפורן של לוחות
לוחות הברית נוצרו בין השמשות של היום השישי והשביעי לבריאת העולם4 . בורא העולם עצמו הכין את הלוחות וחרת עליהן את הדברות, שהיו כתובות באופן ניסי.
לאחר סיום מעמד הר סיני, עלה משה רבינו להר לארבעים ימים וארבעים ולילות5 . בשל חישובים מוטעים, ביום הארבעים האמינו היהודים שמשה לא עומד לחזור. הם הכינו עגל זהב וראו בו אליל6 . בשעה עשר בתמוז משה ירד מן ההר, ראה את העגל ושבר את הלוחות.
לאחר שריפת העגל והענשת החוטאים, שב משה אל ההר לתקופה נוספת של ארבעים ימים וארבעים לילות7 כדי להתחנן לבורא העולם שיסלח על פשעי העם. ביום כ"ח אב הוא פיסל לוחות שניות8 עמם הוא שב אל ההר לארבעים יום נוספים. בתומם הוא ירד עם הלוחות החדשות כשעליהן נחרטו שוב עשרת הדברות על ידי האלוקים.
הלוחות נשמרו בארון הברית שהיה במשכן הנודד ולבסוף עבר אל בית המקדש של קבע בירושלים. ארון הברית נגנז לפני חורבן בית המקדש הראשון, במנהרה נסתרת אי-שם בירושלים, שם הוא נמצא עד היום הזה.
מתי נכתבו חמשת חומשי התורה
נשוב כעת אל חמשת חומשי התורה (או כפי שהם מכונים בקיצור: "תורה") כדי לעקוב מתי בדיוק הן נכתבו.
התורה עצמה מתארת כיצד לפני פטירתו של משה רבינו השלים משה את כתיבת כל התורה. הוא לא הסתפק בספר תורה אחד, אלא כתב שלושה עשר ספרי תורה9 ; ספר אחד לכל שבט משבטי ישראל, בעוד ספר התורה השלושה עשר הושם למשמרת בארון הברית לצד הלוחות.
התורה, על כל פסוקיה, הוכתבה למשה על-ידי בורא העולם. אך בתלמוד10 אנו מוצאים מחלוקת כיצד היא הוכתבה: האם "ניתנה מגילה-מגילה" או "חתומה".
מגילה מגילה: לפי דיעה אחת, על הר סיני הכתיב האלוקים את התורה מתחילתה ועד לאותה נקודת זמן (תיאור מתן תורה) ומשה כתב זאת על גבי מגילה. במשך השנים הבאות, לאחר התרחשות מאורעות או אמירת ציוויים, הוכתבו לו פרשיות נוספות. לפני פטירתו של משה הוא חיבר את כל המגילות לספר אחד.
חתומה: לדיעה השניה11 למרות שבמעמד הר סיני נאמרו למשה דברי התורה, הוא לא העלה את הדברים על גבי הכתב אלא הסתפק בלימודם בעל פה עם כל עם ישראל (לפי הסדר שיפורט בהמשך). כך גם בהמשך שנות נדודיהם במדבר, שמע משה את הפרשות הבאות בתורה אך לא כתב אותן. רק לפני מותו כתב משה את כל התורה כולה.
מסירת התורה למשה כללה את הפסוקים עצמם, אבל גם פרטים נוספים שלא נכתבו בתורה שבכתב כמו הסיבות למצוות וכן הוראות מדוייקות כיצד לקיים אותן12 .
ספר דברים ושמונה הפסוקים האחרונים
כאמור, משה רבינו כתב את התורה שהוכתבה מפי האלוקים, לפיכך הוא מוזכר בה בגוף שלישי ("ויאמר ה' אל משה", וכדומה). יוצאים מן הכלל הם פסוקי ספר דברים המתאר את נאום משה לפני העם בשבועות האחרונים לפני מותו. פסוקים אלו נכתבו בגוף ראשון13 .
בתלמוד14 מופיעה מחלוקת בקשר לשמונת הפסוקים האחרונים בתורה המתארים את פטירתו של משה, שם נכתב "וימת משה". מי כתב פסוקים אלו?
לפי הסבר אחד, גם פסוקים אלו הוכתבו על ידי בורא העולם למשה רבינו, שישב וכתב אותם בדמעות על פטירתו הקרובה. להסבר אחר, היה זה יהושע שכתב פסוקים אלו לאחר פטירת משה רבינו.
בית מדרש מדברי
בכל עם שמשה קיבל חלק נוסף מהתורה, הוא היה מלמד אותה לעם ישראל כולו.
כך זה אירע: לאחר שהוא יצא מאוהל מועד, הוא היה ניגש אל המקום בו הוא לימד תורה להמונים. תחילה נכנס אחיו אהרון לבדו ושמע ממנו את הפרשה החדשה שקיבל מפי הבורא. לאחר-מכן ניגש אהרון לשבת ליד משה15 ואלעזר ואיתמר – בניו של אהרון נכנסו אל האוהל. ושוב חזר משה את הדברים לפניהם, ואחר כך הם פנו לשבת לצידו לצד אהרון. אחריהם נכנסו שבעים זקני העם, שגם אותם לימד משה את הפרשה כולה, ולאחר מכן נכנס המון העם כולו ומשה לימד את הפרשה כולה שוב, בפעם הרביעית.
לאחר שסיים משה ללמד את הפרשה, יצא משה מהאהל, ואהרון חזר על לימודה שוב. כשסיים אהרון את לימודו, יצא גם הוא מהחדר ובניו לימדו את הפרשה פעם נוספת. לאחר שבני אהרון סיימו ללמד את הפרשה, יצאו גם הם מהחדר והזקנים לימדו את הפרשה. כך בסופו של דבר למד כל אחד מעם ישראל את הפרשה החדשה ארבע פעמים.
לאחר לימוד התורה ארבע פעמים, חזרו העם ושיננו שוב ושוב את המצווה שנלמדה זה עתה, על פרטיה וטעמיה.
תורת חיים
במאמרים הבאים בסידרה נעסוק בנביאים, כתובים ובתורה שבעל-פה. עם זאת, מעניין לציין את מה שאמרו חז"ל16 "אלמלא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד." במילים אחרות, את כל יתר התנ"ך קיבלנו רק "בזכות" חטא העגל!
הרבי מליובאוויטש זצ"ל לומד מכך17 כי בכל פעם לאחר ירידה רוחנית, בורא העולם מעניק לנו כוחות כפולים כדי להתגבר, להשלים ואף להתרומם גבוה יותר. הבה נזכור זאת ולא נאפשר לאף נפילה לגרור אותנו מטה.
כתוב תגובה