נוצה ודיו – למה?

למה כותבים תפילין ומזוזות בנוצה טבולה בדיו? אי אפשר להשתמש בעט רגיל?

דיו מיוחד: עמיד אבל מחיק

נחלק את התשובה לשני פרטים: למה בדיו מיוחד, ולמה בנוצה.

נתחיל בדיו:

צורת הכתיבה של ספרי תורה, תפילין ומזוזות (ובראשי תיבות: סת"ם) מבוססת על מספר הוראות הלכתיות שהועברו במסורת מדור לדור, החל ממשה רבינו, שקיבל אותן ישירות מהקדוש ברוך הוא.

אחת ההלכות קובעת באיזה דיו צריך לכתוב את הסת"ם: התנאי הראשון הוא שהדיו יהיה שחור, והתנאי השני הוא שהדיו יהיה עמיד אבל מחיק – כלומר: שלא ידהה ויתקלקל עם הזמן, אבל שיהיה ניתן למחוק ולתקן אותיות בעת הצורך1.

פעם הייתה מסורת ברורה באיזה דיו משתמשים לכתיבת סת"ם. ידוע לנו כי לפני אלפי שנים היה בנמצא דיו בעל גוון שחור בוהק וכושר עמידות גבוה שבו היה מקובל להשתמש לכתיבת סת"ם. בחפירות ארכיאולוגיות נמצאו גווילי תפילין ומגילות שנכתבו בדיו כזה לפני אלפי שנים, והכתב שלהם השתמר עד היום בצורה מעוררת השתאות!

עם חלוף השנים ועקב חוסר זמינות של חומרי גלם מסוימים, נוצרו ספקות בקשר למתכון הייצור המדויק של הדיו החז"לי. כיום ידועות מספר שיטות להכנת דיו שקרוב בתכונותיו לדיו המקורי שבתקופת חז"ל. גם הדיו המודרני לכתיבת סת"ם מיוצר בצורה ידנית בתהליך מיוחד ומורכב מחומרים שונים כמו גומי גולמי, פיח ושרף עצים.

זו, אם כן, הסיבה לכך שאי אפשר לכתוב סת"ם בסתם עט רגיל.

קולמוס: רך אבל יציב

ולמה דווקא נוצה?

נחלק את התשובה להגדרות הבאות: במה אפשר להשתמש, במה עדיף לא להשתמש, במה רצוי להשתמש ובמה נהוג להשתמש.

· במה אפשר להשתמש?

האמת היא שעל פי ההלכה אין מניעה להשתמש בכל כלי כתיבה שהוא לכתיבת סת"ם.

· במה עדיף לא להשתמש?

יוצא מן הכלל הוא כלי כתיבה שעשוי מברזל. עדיף להימנע משימוש בעט ברזל לכתיבת סת"ם, כי מהברזל עושים חרב, שהוא כלי שמסמל נטילת חיים, ולכן לא ראוי לכתוב בו את התורה, שהיא מקור החיים2.

· במה רצוי להשתמש?

למען האמת, חז"ל אומרים שמצווה לכתוב סת"ם באמצעות קולמוס עשוי מקנה (צמח הקנה המצוי). מדוע? כי הקנה מצטיין ברכות וגמישות טבעית – שמזכירה לסופר שכותב את התורה, כמו גם למי שלומד אותה וקורא בה, שעליו להיות אדם רך ועניו ולא להתגאות מכך שזכה ללמוד תורה.

המקור לכך הוא בסיפור נפלא שמספרת הגמרא במסכת תענית3: רבי אלעזר חזר מבית רבו "והיה רכוב על חמור ומטייל על שפת נהר, ושמח שמחה גדולה, והייתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה". מצב הרוח הזחוח גרם לרבי אלעזר להעליב אדם מכוער שפגש בו. השניים המשיכו יחד בדרך, ובכניסה לעיר סיפר "המכוער" לבני עירו של רבי אלעזר על התקרית, ואמר להם: "אם זה רבי – אל ירבו כמותו בישראל". רבי אלעזר התחרט על התנהגותו, ואמר: "לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז! ולפיכך זכה קנה ליטול ממנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה, תפילין ומזוזות".

אבל בפועל, מבחינה מעשית הקנה איננו כלי כתיבה יעיל. בכתיבה של מילים ספורות, ראש הקולמוס כבר מתפצל ומאבד את החדות שלו. כדי לכתוב בצורה נאה בקולמוס כזה, יש צורך לעצור ולחדד אותו לעתים תכופות ביותר, מה שמפריע מאד למלאכת הכתיבה וגם מצריך מיומנות מיוחדת כדי שבסופו של דבר לא יתקבל עמוד מקוטע וחסר אחידות.

· במה נהוג להשתמש?

התחליף4 הטוב ביותר לקנה הוא נוצת עוף. הנוצה גם היא רכה וגמישה כמו הקנה, אבל בעלת מרקם יציב ואחיד שמקנה לה יותר עמידות בכתיבה. כך, קולמוס עשוי נוצה נשחק פחות, זקוק לחידוד לעתים תכופות פחות, ומאפשר כתיבה חלקה ונאה5.

תודה מיוחדת לרב אלכסנדר דרורי, מומחה בתחום הסת"ם, על עזרתו בהכנת המאמר.