שבוע שביעי – מלכות
אצילות, שליטה, מנהיגות
שליטה – האחרונה מבין שבע המידות – שונה מהשש שקדמו לה.
זהו מצב קיומי ואין לו גדר של פעולה. אצילות היא ביטוי סביל של כבוד אנושי ואין לו מעצמו מלבד מה שהוא מקבל משש הרגשות האחרים. מנהיגות אמיתית היא אומנות ביטול היש. זוהי השתקפות של רצון שבא מגבוה. מצד שני, מלכות מדגישה וממשת את האופי וההוד של הרוח האנושית. זהו אותו סממן שהופך אותנו לאנושיים.
כאשר האהבה, הבקורתיות, הרחמנות, ההתמדה והענוה מנותבים כהלכה בתוך הנפש באמצעות מידת התקשרות, מתקבלת מידת המלכות. ההתקשרות מטפחת אותנו ומאפשרת לשליטתנו לשגשג.
מלכות היא גם רגש השתייכות: זו הידיעה שאתה חשוב ומסוגל לשנות, שביכולתך להיות מנהיג מנוסה המסוגל לתרום לעולם.
מלכות נוסכת בך בטחון ועצמאות, ודאות וסמכות, כאשר אם מחזיקה את בנה בחיקה ועיניהם נפגשות, הבן קולט את המסר: "אני רצוי בעולם. קיימת עבורי פינה חמה בה יאהבו אותי תמיד. אין לי ממה לפחד. אני מרגיש בלבי רגש של מלכות".
חסד שבמלכות
שליטה בריאה מתבצעת בדרכי נועם ואהבה. על מנהיג יעיל להיות חם ומתחשב.
שאלות לבחינה עצמית
האם שליטתי גורמת לי להיות אוהב יותר ? האם אני מנצל את סמכותי ומנהיגותי מתוך התחשבות ? האם אני כופה את סמכותי על אחרים ?
האתגר היומי
עשה מעשה טוב עבור אלה שנמצאים תחת חסותך.
הוסיפו תגובה