שאלה

החל מהיום השני של חג הפסח אנו סופרים את הימים והשבועות למשך 49 ימים, שהם 7 שבועות, וחוגגים את חג השבועות ביום ה-50. בכל ערב, החל מהערב השני של פסח, מברכים את הברכה "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ספירת העומר" ולאחר מכן מבצעים את הספירה בפועל באמצעות ציון סכום היממות והשבועות שעברו מתחילת הספירה כולל היום הנוכחי.

את הספירה יש לבצע דווקא בלילה. מי שמשום מה לא ספר עד שהגיע הבוקר סופר במשך היום מבלי לברך לפני כן את "ברכת המצווה" של ספירת העומר.

מדוע ספירת העומר נעשית דווקא בלילה? ולמה מי שלא ספר בלילה סופר ביום ללא ברכה?

תשובה

התורה אמנם לא נוקבת בפירוש בזמן המדויק במהלך היממה שבו יש לבצע את ספירת העומר בכל יום, אבל כן רומזת לכך שספירת היום הראשון לעומר צריכה להתבצע בלילה (הלילה השני של חג הפסח), ומכאן למדים שגם בכל הימים הבאים יש לספור את העומר בלילה:

שבע שבתות תמימות

הבה נקרא את פסוקי התורה המדברים על ספירת העומר1:

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמׇּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'".

כפי שניתן לראות בבירור, בפסוקים אלו נאמר שאת ספירת העומר יש להתחיל "ממחרת השבת", שלפי מסורת ממשה רבינו הכוונה למחרת היום החג הראשון של פסח2, שהוא גם "יוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה" כלומר היום בו יש להניף ולהקריב על גבי המזבח (בזמן שבית המקדש קיים) את "מנחת העומר" העשויה מסולת שעורים במשקל עומר (בערך 2.5 ליטר) ושעל שמה נקראת גם הספירה "ספירת העומר"3.

בנוסף נאמר כאן שהספירה צריכה להימשך "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת", כלומר "שבעה שבועות שלמים". מדרישת התורה שהשבועות הנספרים יהיו "שלמים" הסיקו חז"ל שהספירה צריכה להתבצע בתחילת היממה הראשונה כדי שתכלול את היממה הראשונה כולה. מכיוון שהיום מתחלף בשקיעת השמש4, משמעות הדבר היא שיש לבצע את הספירה כבר במהלך הערב הראשון של תקופת הספירה ואין לדחות אותה עד לאחר עלות השחר כי באופן כזה החצי הלֵילי של היממה הראשונה לא ייכלל בתוך תקופת הספירה וממילא לא יהיו בספירת העומר שבעה שבועות "שלמים"5.

כאמור, למרות שהדרישה לספור בלילה מתייחסת בעיקר ליום הראשון לספירה, אנו מניחים שדין הספירה בלילה נכון גם לכל 48 הימים הבאים שכן מצוות ספירת העומר צריכה להתבצע באופן שווה בכל ימי הספירה6.

מי שלא ספר בלילה

מי שמשום מה לא ספר ספירת העומר במהלך כל הלילה הראשון לספירה, צריך לספור את העומר במהלך שעות היום כיון שלפי רוב הפוסקים הדרישה לספור את היום הראשון כבר מהלילה כדי ליצור שבועות "שלמים" היא תוספת למצווה הבסיסית של ספירת העומר ויוצאים ידי חובת המצווה גם בלעדיה7.

עם זאת, מי שסופר את ספירת העומר בשעות היום במקום בשעות הלילה, אינו מברך לפני הספירה את "ברכת המצווה", שכן לפי חלק מהפוסקים ספירת העומר חייבת להתבצע בלילה ומי שלא ספר במהלך הלילה לא יכול להשלים את הספירה במהלך שעות היום8, וכדי שלא להיכנס לספק "ברכה לבטלה" יש לדלג על אמירת הברכה9.

להפוך את החושך לאור

במובן העמוק יותר, מסביר הרבי מליובאוויטש, ספירת העומר הוא תהליך של התעלות מתקדמת לקראת קבלת התורה בחג השבועות. תהליך ההתעלות בתקופת העומר מתרחש על ידי עידון מתמשך, שלב אחר שלב, של העולם החומרי עד הפיכתו לטהור ומקודש לחלוטין. בכל יום בספירת העומר אנו מתקדמים שלב נוסף בעבודת זיכוך העולם וגיוס המשאבים הטמונים בו למען הקדושה.

באופן סמלי, חשכת הלילה בתחילת כל יום מספירת העומר מסמלת את האפלה החומרית המסתירה על אורו של הקדוש ברוך הוא; האור המפציע לאחר מכן בשעות היום מסמל את האור הרוחני שנוצר על ידי העבודה הרוחנית של ספירת העומר שהפכה את החומריות והגשמיות מחושך לאור קדוש. זהו אפוא הטעם הפנימי לכך שיש לספור את העומר דווקא על רקע חשכת הלילה10.