החל מהלילה השני של חג הפסח, ועד הלילה שלפני חג השבועות, אנו מקיימים מצוה מיוחדת בשם "ספירת העומר". התורה מצוה אותנו לספור בכל שנה ושנה, שבעה שבועות שלמים, בסה"כ 49 יום, ועם תומם אנו חוגגים חג מיוחד, המכונה – איך לא – בשם חג ה"שבועות".

ספירת העומר היא מצוה. ככזו, אנו מברכים ברכה מיוחדת לפני קיום המצוה: "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו וצונו על ספירת העומר". עם זאת, את הברכה ניתן לברך רק אם לא החסרנו אפילו יום אחד מן הספירה. במידה והחסרנו, יהיה עלינו להאזין לברכה מאדם אחר, ולאחר-מכן לספור את הספירה היומית.

בזמן בית המקדש, בתום ספירת העומר היו מביאים אל המקדש מנחת תבואה מיוחדת. את המנחה היו מניפים מעלה ומטה ולארבע רוחות השמים, לסמל את נוכחותו של הבורא בכל קצוות העולם.

מדוע אנו סופרים ימים אלו? מספר סיבות לכך:

בראש ובראשונה, ספירת העומר ממחישה את התרגשותנו לקראת מתן תורה בחג השבועות. ילד קטן סופר בהתרגשות את הימים עד החופש הגדול, או לקראת טיול משפחתי צפוי; כך אנו סופרים את הימים בהתרגשות לקראת קבלת התורה מחדש (במובן מסויים, אנו אכן מקבלים את התורה מחדש מדי שנה).

בנוסף, תקופה זו מוקדשת לשיפור האישיות שלנו. כשעם ישראל גר במצרים, לפני למעלה מ3,400 שנה, הוא אימץ התנהגות בלתי-מוסרית שהיתה פופולרית ביותר במצרים. היהודים שקעו בזוהמה רוחנית של ממש, וברגע האחרון נגאלו על-ידי הקדוש ברוך הוא. לאחר יציאת מצרים, הם עברו תהליך של לידה מחדש וחיש-מהר התעלו לדרגה הגבוהה ביותר אליה הגיעו אי-פעם. עד כדי כך, שכשהם עמדו למרגלות הר סיני לפני מתן תורה, הם היו דומים למלאכים.

היו אלו 49 יום בהם עברו היהודים שינוי כה קיצוני!

מצות התורה אינם היסטוריה בלבד; הם מהווים עבורנו שיעור בחיי היום-יום. אנו רואים את התורה כאילו ניתנה בכל יום מחדש, ומתייחסים אל מצותיה במרץ המתאים.

כך, עלינו להפיק את המסר המתאים מספירת העומר. עלינו להקדיש תקופת זמן זו לגדילה והשתפרות. התורה לא מאפשרת לנו לנוח על זרי דפנה; היא תובעת לקבוע לעצמנו מטרות, ולשאוף להגשים מטרות אלו.

את הצמיחה בתקופה זו ניתן להשוות למירוץ מרתוני. אנו קובעים לעצמנו יעדים, ומנסים להשתפר בכל יום. אנו מביטים לתוך לבנו, ומנסים לתקן את התכונות השליליות שבתוכו. אם מעשי חסד מהוים אתגר עבורנו, עלינו להשתדל להרבות במעשי צדקה; אם תכונה חיובית אחרת מהוה אתגר, עלינו לשפר אותה. וכן הלאה, וכן הלאה.