מאמרי הערכה

כאשר ביקשוני פעם להגדיר במילים מסכמות את דמותו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, השתמשתי במושג: מלאך

ב'יחידויות' אלה וכן בהתוועדויות הציבוריות הגדולות שזכיתי להן, נפעמתי והתרגשתי בכל פעם מחדש, מהפלא העצום הזה שזכה לו דורנו

המנוח יצחק גרינבוים, אמר משפט שלא אשכח לעולם: "אם יום יבוא והמסך יורם ובברית המועצות עוד יקום אדם ויכריז על עצמו "יעווריי" [=יהודי], זה בזכותו של הרבי מליובאוויטש".

דרך המכתבים עם הרבי התחלתי לגלות את סוד האנרגייה המיוחדת הזורמת בעורקי חסידיו. כל שורה במכתביו הקרינה דאגה אין-סופית לגורלו ועתידו של העם היהודי

בנוכחותו הרגשתי כאילו אני האדם החשוב ביותר עלי אדמות. הוא שאל אותי על עצמי; הקשיב לדבריי בדריכות; עודד אותי להפוך למנהיג

רבי מנחם שניאורסאהן הוא כעת היורש המפואר. יורש מפואר הוא זה, שאינו רק יורש, אלא גם מוריש כביכול לקודמיו

לפני הרבי לא היו הבדלה והבדלות בין ארץ ישראל וחוץ-לארץ, בין יהודי היושב על התורה והעבודה בירושלים עיר-הקודש ובין ילד נבער מדעת החי בקמצ'טקה

כאשר התלונן פעם אחד השליחים באזני הרבי, כי ל"מרכז" שלו יש גרעון גדול, השיב לו הרבי כי הוא מאחל לו בשנה הבאה גרעון הרבה יותר גדול...

במכתביו הכלליים והפרטיים הוא נוהג תמיד לתת מקורות והערות לכל דיבור, ושם אנו רואים שבמלה אחת או שתים הוא מאיר את העינים

הרבי מליובאוויטש חולל מהפכה תפיסתית בכך שעורר ציפייה לוהטת לגאולה, לא מתוך תחושה של מצוקה היסטורית, אלא להפך, מתוך תחושה של רווחה, של הצלחה ומימוש. הגאולה, לשיטתו, היא המצב הטבעי ודווקא היעדרה, הוא הוא הקושיה הטעונה פתרון

הרבי מליובאוויטש הבין דבר-מה שרובנו לא הבנו: איך לתקשר עם אנשים מרקע שונה ומתרבויות שונות

הרבי התבונן בעולם והרגיש איך כל-כך הרבה דברים מתרחשים, הרגיש את העולם כולו רועד ומתנודד. אולם, הוא לא ראה זאת כמצב סופי, אלא כזעזועים המבשרים מהפך גדול

כתבתי לרבי שקשה לי להמשיך לעשות את כל הדברים הללו, והוספתי שכל יום קשה יותר מקודמו. שאלתי אותו: מה צריך להיות סדר הקדימויות שלי? על מה עלי לוותר? והוא ענה לי (זה היה המכתב האחרון שקיבלתי ממנו): המשך את כל מה שאתה עושה, והוסף עוד

כל מי שזכה להיות במחיצת הרבי, או ללמוד מתורתו, יכול לראות נושא אחד ששב ומופיע: המשיח והגאולה השלימה. מדוע היה נושא זה חשוב כל-כך עבור הרבי?

במכתב, אותו כתב הראשון לציון הרב יצחק יוסף בכבודו ובעצמו, מצויינת גדלותו של הרבי בלימוד והפצת התורה, לצד אהבתו לכל יהודי

כשהיו כאלו שקראו לנדות את האנוסים, הרמב"ם הגיב בתשובה חריפה. מדוע? מה עומד בסוד מנהיגותו של הרבי, ומה אנו יכולים ללמוד מכך?

היה לרבי סוד, אבל הוא הסכים לשתף אותו עם כולם. האם גם אתם מוכנים ללמוד וליישם את הסוד?

מה לימד אותנו הרבי? הרבה דברים, אבל כאן ליקטנו עשרה מסרים לחיים

רבים שואלים: למה הרבי לא עלה לארץ? אבל לא רבים יודעים כי הרבי גם לא יצא לחופש אף פעם. ויש בכך מסר עוצמתי לחיינו.

האינטנסיביות הזו אמרה שאסור לנוח, שאי אפשר לנוח, עד שימלא שחוק פינו ולשוננו רינה, עד אז צריך כל הזמן לזוז