צריך להיות בעל לשון זהב כדי להגדיר את כ"ק אדמו"ר זצ"ל מליובאוויטש במלים ספורות, אך דומה שהמונח "איש האשכולות" - איש אשר כל בו - אין יאה ממנו.

זכיתי להכיר את הרבי מליובאוויטש שלא היה ענק כמותו בדורנו. בפעם הראשונה בימי חיי הזדמן לי לפגשו במהלך שליחות מטעם 'הסוכנות היהודית' לארה"ב, מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים, וכמובן ביקשתי להיכנס אל הרבי מליובאוויטש. נכנסתי לשיחה של שעתיים ועשרים דקות שנסתיימה בארבע וחצי בבוקר. נפגשתי עם הרבה אנשים, אבל הרבי היה משהו מיוחד. ראיתי מולי אדם נפלא וענק בצורה לא נורמלית. הרבי היה מדהים בהיקף התפיסה שלו, במבט עיניו החיצוני וגם במבט והחזון למרחוק בניתוח הדברים. זו הייתה פגישתי הראשונה עם הרבי, ובעקבותיה באו עוד פגישות.

כעבור שמונה שנים בדיוק ביקרתי שוב בארה"ב, והפעם כרב ראשי בנתניה, לאחר שממחלקת העלייה של הסוכנות נתבקשתי שוב לנסוע. כשהגעתי, ביקשתי להתקבל אצל הרבי. לא מסרתי למזכירות הרבי שום פרטים אודותיי, אך כשנכנסתי הרבי אמר לי מיד: שמונה שנים שכבר לא היית אצלי... גם בשיחת 'יחידות' זו, השנייה והאחרונה, שוחחנו למעלה משעתיים.

אין יהודי אבוד

אך מבין הפגישות הרבות והרבה שיחות ויחידויות של שעות ארוכות, במרוצת שמונה עשרה השנים האחרונות, אני זוכר במיוחד את הפעם השלישית, בה השתתפתי בהתוועדות של הרבי. נסעתי אז עם חותני, ויום אחד קרא לי לבוא יחד לרבי מליובאוויטש. זה היה בפסח שני. התפללנו עם הרבי מנחה בבית-הכנסת הקטן, ואחר כך באנו לבית-מדרשו הגדול: הושיבו אותנו בשורה הראשונה על הבימה מאחוריו. היו באולם אלפים רבים. הרבי נכנס לבית המדרש בהליכה מהירה, כמעט בריצה, כשספר רמב"ם קטן סגור תחת בית שחיו, אך הוא אפילו לא פתח את הספר. ההתוועדות ארכה כארבע שעות, ואחת לרבע שעה בערך צבט לי הרב פרנקל מתוך התפעלות עצומה. הרב פרנקל זכה להכיר גאוני עולם מהדור שלפני השואה, ובכל זאת התפעל מהבקיאות וההבנה הישרה של הרבי, אבל בעיקר התפעל מהזיכרון העצום שלו שלא נזקק לעיין באף ספר.

הרבי דיבר ארבע שעות רצופות בנגלה ובנסתר, ראשונים ואחרונים, תוך גילוי ידע מדהים של אוצרות ומכמנים שאי אפשר לתאר. הרבי דיבר על אותם אנשים שהיו רחוקים או טמאים לנפש, ולא יכלו לעלות ולהביא את קרבן הפסח במועדו. ובאו אל משה רבנו וטענו: גם אנחנו יהודים - למה ניגרע? מדוע לא יהיה לנו סיכוי להשלים את אשר החסרנו בעבודת הבורא, במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, בקרבן פסח?! והקב"ה מצווה למשה רבנו לומר להם כי אף יהודי לא ייגרע, ומי שהיה טמא וגם מי שהיה בדרך רחוקה ולא עשה את הפסח בחודש הראשון, יעשהו ביום י"ד באייר בחודש השני.

כאן פיתח האדמו"ר זצ"ל את כל הרעיון שמונח בבסיסה של תנועת חב"ד - הרעיון של התשובה, הרעיון שבשמו הוא לא הרשה לי, לפני שמונה עשרה שנים, להגיד שאנחנו עוסקים בקירוב "רחוקים". אין "רחוקים" - אמר - יש לקרב יהודים. מי בכלל יודע להגדיר מי קרוב ומי רחוק, ו"שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". יש להקדים את הרחוק לקרוב, ומי אנו שניתן ציונים כדי לקרב יהודים? לומדים זאת מקרבן הפסח, מהמצווה הראשונה שנצטוו כלל ישראל, עוד טרם מתן תורה: לא יכולת להקריב פסח ראשון, היית טמא לנפש, או היית בדרך רחוקה של שבעים וארבע שנות ניתוק וניכור מכל שורש יהודי - הזעקה של היהודים האלה קורעת את הלב וזועקת "למה ניגרע?!" והוא אומר - לא ייגרעו לא תיפול שערה מראשו של יהודי ארצה, והוא יהיה חלק מכלל ישראל. וכך בנה הרבי במשך ארבע שעות של שיעור בהלכות מוסר הנובעים מנושא של פסח שני.

בשנת תשל"ט הרבי כתב לי מכתב ארוך מאוד, ותוכנו בקיצור: כשאתה מצליח לחנך נער או נערה לתורה ולמצוות, אתה זוכה לשכר פי חמש מאות מהתביעה כלפי קין על שפיכת דמי הבל, שהרי "מרובה מידה טובה ממידת פורענות" פי חמש מאות. המסקנה הייתה: הכל נזקף לזכותו של מחנך. הדברים הללו שהרבי אמר לי מצביעים לא רק על יחסו לפרט אלא גם לכלל ישראל.

איש האשכולות

זכורני כי בט"ו באלול תנש"א, אמרתי לו: "רבי, כלל ישראל דארף אייך האבן! - כלל ישראל זקוקים וצריכים לכם". שהרי אין אנו משופעים במנהיגים רוחניים משיעור קומתו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. וכפי שאמרתי, איש האשכולות - איש אשר כל בו. אנו קטנים מכדי לשרטט ולתאר דמות דיוקנו, את אהבת ישראל שלו. אין מלים בפינו לתאר את כוחות הנפש והגוף הבלתי אנושיים שיש בו. ילאה העט מלתאר רק יום אחד מימי יום ראשון של קבלת קהל מכל רחבי תבל וחלוקת הדולרים. לכל אחד את המילה שלו, את הברכה שלו, את החיוך שלו. וההתמצאות האין-סופית באין ספור של אנשים, בעיות, נושאים, שפות, תרבויות, מנטליות - אף לאלה שאינם מבני ברית - זה דבר שאיננו מעלמא דין. השיעורים שלו, הדבר מלכות, החידושים היום יומיים. זאת לא אנציקלופדיה, זה אוצר בלום השופע שפע של מעיינות. אם יש עוד היום יהודי, אחרי שבעים וארבע שנים, שמכריז ואומר בטשקנט, או בבוכרה, או באודסה, או בלנינגרד, או בקייב, או בז'יטומיר: יהודי אני - זו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש. אם יש היום יהודים בבגדד, או בחלב, בקזבלנקה ובטנג'יר, ואם יש חיי תורה תוססים במלבורן או בדרבנט או בריקייביק, ובכל קצווי תבל, זו היא זכותו של איש אחד.

במועדון תנועת מפלגת אחדות העבודה בתל-אביב, הזדמנתי בליל שבת אחד לדו-שיח עם המנוח יצחק גרינבוים, שאמר משפט שלא אשכח לעולם: "אם יום יבוא והמסך יורם ובברית המועצות עוד יקום אדם ויכריז על עצמו "יעווריי" [=יהודי], זה בזכותו של הרבי מליובאוויטש."

בראש חודש אייר תשמ"ט ביקרתי בבית-הכנסת במארינא רושצ'ע במוסקבה, בית-כנסת שלנין עצמו הורה להקים בשנת תרע"ח, שנמצא בשכונת עוני במוסקבה, והוא עשוי כולו מעץ. בעזרת הנשים למעלה תמונת הרבי מליובאוויטש תלויה בחדר שבו שוכנת ישיבה לבעלי תשובה צעירים. למטה בבית הכנסת מתפללים זקני מוסקבה, כולם חסידי חב"ד.

עברתי לפני התיבה וראיתי על הדוכן משהו חריג: "אנא ה' מלטה נפשי". שאלתי את זקן המתפללים לפשר הדבר, והוא השיב שזה נכתב בשנה הראשונה לאחר המהפכה הקומוניסטית. "הרגשנו בפסוק זה", אמר, "שאם יש מי ששולט על גופנו, אין לו שליטה על נשמתנו הקדושה. יש לנו רבי, ואנו הולכים בדרכו ובשיטתו, ובעזרת ה' נפשנו תימלט".

"ורבים השיב מעוון"

אם מישהו יבוא לתאר את גדלותו של הרבי מליובאוויטש, לפני כל מה שלא הספקתי לומר על השקפותיו, הרי בראש ובראשונה חשוב לציין שלא היה שני לו במעשיו - אדם שהפיח רוח חיים בקרב נידחים במקומות ובתנאים שכאלו, מתוך מסירות נפש.

מעולם לא נשמעה ממנו מילת גנאי אחת כלפי מישהו. עברנו כברת דרך ארוכה מאוד, והרבי תמיד דיבר על העניין – לא על האדם. הרבי עשה רבות למען ארץ ישראל, ידועה משנתו הארצ-ישראלית, ועם רבים הוא דיבר דברים חדים וברורים, מתוך ראייה צלולה, ודבריו היו מכוונים להיום, למחר, וגם למחרתיים.

אפשר לומר בוודאי על הרבי, "ורבים השיב מעוון כי מלאך ה' צבאות הוא". מהי תכונת המלאכים? "ורגליהם רגל ישרה, לא יסבו בלכתם" - רב שאינו מתחשב ב"מה יאמרו" אלא יש לו רגל ישרה ודרך סלולה, הוא בעל תכונת מלאך ה'. היושר והאומץ שלו, וחוט השדרה החזק שלו, ידועים ומפורסמים.

הרבי עמד בדור שהיה ועודנו ניצב על פרשת דרכים. והרבי התווה דרך ברורה וסלולה, מבלי להביט ימינה ושמאלה, "מה יאמרו" אלה ואחרים. הוא אמר, והאמירה שלו ינקה ונבעה ושאבה את לשד התמצית שלה מבארות מים חיים של גדולי ישראל.

כשהרבי שולח שליח לאיזה מקום נידח כדי לפתוח שם בית חב"ד, נדרשת מסירות-נפש רבה מהשליח. שהרי בנוסף לכך שהוא עוזב את משפחתו, את סביבתו ואת האווירה של התורה והחסידות, הרי כשהשליח פותח בית חב"ד הוא צריך לדאוג לאמצעים הכספיים הדרושים לפתיחת המוסד וגם לאחזקתו השוטפת. ולמרות העול המתמיד הזה שהוא נוטל על עצמו, הרי כשהוא מקבל מהרבי את ההוראה "לך נא ראה את שלום אחיך", הוא הולך מתוך מסירות נפש בלי לשאול שאלות מיותרות ועושה את המוטל עליו.

הקים עולה של תורה גם באמריקה

לפני שיעקב אבינו יורד למצרים, מספרת התורה: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גושנה". אומר על כך רש"י: "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה". כלומר, יעקב אבינו הקדים לשלוח את יהודה לפניו כדי לשמור על עתידו של העם היהודי במשך שנות הגלות במצרים, ועל כך הוא נתן את ברכתו-הבטחתו ליהודה "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילה".

הרבי, שהנו נצר לבית יהודה, הקים את המערך הגדול ביותר של מבצרי יהדות בכל העולם כולו, כתרופה לסבל הגדול שעבר העם היהודי בשנות הגלות הארוכות. אפשר לקבוע בוודאות שבכל שנות קיומו של עם ישראל, לא קם "יהודה" כמו הרבי מליובאוויטש. הרבי הקים "בית תלמוד" לא רק בגושן אלא בכל העולם, כאשר כל בית חב"ד מקים 'חדרים', ישיבות, ועוד מוסדות חינוך.

כולנו מכירים את הסיפור על כך שכאשר הרבי הריי"צ הגיע לאמריקה, היו יהודים טובים שאמרו לו ש"אמריקע איז אנדערש" - אמריקה שונה, אבל הרבי עמד בתוקף על כך ש"אמריקע איז נישט אנדערש" - אמריקה אינה שונה.

הרבי הריי"צ התחיל להקים את היהדות בארה"ב, והרבי, ה"יהודה" של הדור, המשיך את דרכו. כאן בארץ ישראל פועלים כיום למעלה ממאתיים בתי חב"ד. אנו יושבים כעת ומתוועדים בבית הכנסת הגדול "גאולת ישראל" במרכז תל-אביב, וכולנו מכירים את הפעילות של רב האזור, הרב יוסף גרליצקי שליט"א, השליח של הרבי. ביקרתי באירועים שהוא מארגן, ראיתי את "כולל תפארת זקנים לוי יצחק", את ה'תלמוד תורה' לילדי העיר ואת הקירוב של הצעירים השינקינאים ועוד ועוד.

אני יכול להעיד על מה שראו עיני במאות מקומות בחוץ לארץ. ביקרתי במדינות מזרח אירופה, בהונגריה ובצ'כיה. בשנה שעברה הדלקתי נרות חנוכה בפראג. ומי הביא לשם מאות יהודים בקור העז הרבה מעלות מתחת לאפס? - הרב מאניס באראש, השליח של הרבי. בווילנה המעטירה פועל שליח של הרבי - הרב שלום קרינסקי שהקים שם תלמוד תורה, מקווה, אוכל כשר, ושם באים בכל ליל שבת אחרי הסעודה כחמישים יהודים לשמוע מפיו דברי תורה. מי היה מאמין שבווילנה, עירו של "הגאון", יפעל רב חסידי, ועוד חב"דניק...?

כשביקרתי באיטליה, הייתי במילאנו, ברומא, בפירנצה ובאוניברסיטאות של בולוניה וסיינא. מי היה מאמין שבחור ישראלי שלא יודע להניח תפילין, נוסע ללמוד רפואה בבולוניה ודווקא שם הוא נתקל בבית חב"ד ומתקרב ליהדות. ביקרתי בצרפת ופגשתי את השלוחים הרב פבזנר והרב אזימוב שהצילו את יהודי צרפת מהתבוללות, כאשר הקימו ישיבות, בית רבקה. הייתי גם בטנג'יר, בתוניס, במרוקו ובגיברלטר, ובכל מקום פגשתי את שלוחי הרבי. פשוט לא יאומן.

ביום ראשון שעבר הייתי במיניאפוליס שבמדינת מיניסוטה. בקור האמריקני ביקרתי בישיבת חב"ד ומצאתי שם בחורים שיושבים ולומדים שולחן-ערוך יורה דעה הלכות מליחה. הבאתי איתי לארץ חוברת של חידושים בהלכות מליחה שהבחורים הללו כתבו. כשביקרתי במקום, ישב שם הרב ירוסלבסקי שליט"א ובחן את התלמידים ב"יורה יורה". במקום זה, לפני כמה עשרות שנים, לא ידעו אל"ף-בי"ת של יהדות.

מה עושה הרב צבי גרינבלאט בבואנוס איירם? - מהפכה של ממש. מה עושה הרב אליעזר שם טוב במונטווידאו? וכך הלאה והלאה. אני הייתי בכל אותם מקומות ואני יכול להעיד שאת כל זה ראיתי במו עיני.

הדבר הראשון שאמרתי כשקיבלתי את הבשורה המרה ביום ראשון ג' תמוז תשנ"ד בשעה 9:50, עם כל ההתרגשות, היה המשפט הבא: "בנים בשר ודם לא הניח אחריו, אבל לא היה עוד אדם בשר ודם בדורות שהניח כה הרבה יתומים כמו הרבי מליובאוויטש". נתפלל שהרבי יהיה מליץ יושר לקהל חסידיו, להמוני בית ישראל, שתבוא הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.