שאלה

התארחתי אצל כמה משפחות בשבת, והבחנתי שלפני שאוכלים את פרוסת החלה, טובלים אותה במלח. יש לזה הסבר?

לא רק בשבת

ראשית, חשוב לדעת שלא רק את החלה טובלים במלח, ולא רק בסעודת שבת. בכל פעם שנוטלים ידיים ואוכלים לחם, טובלים את הלחם במלח לפני שאוכלים. אם כי, בסעודות שבת וחג מהדרים בכך במיוחד1.

מה הסיבה לכך שטובלים את הלחם במלח? נציג מספר הסברים.

מתובל ולא תפל

ההסבר הראשון הוא פשוט מאד: כדי לברך על לחם טעים ולא תפל.

פעם היו אופים את הלחם בלי מלח וללא תיבול, וממש לפני האוכל היו מתבלים את הלחם במלח ותבלינים או טובלים אותו ברוטב של תבשיל – וכך היו מברכים את ברכת "המוציא" על לחם טעים ומוכן לאכילה.

הסיבה הזו איננה רלבנטית ללחמים של ימינו, שמגיעים מוכנים לאכילה מהמאפייה או מהתנור הביתי. ואכן, מבחינה הלכתית 'נטו' אין חובה לטבול את הלחם במלח. אבל יש הסברים נוספים לטבילת הלחם במלח, כפי שנראה מיד.

השולחן הוא מזבח

בספר יחזקאל נאמר על המזבח בבית המקדש: "זה השולחן אשר לפני השם2".

מדוע הנביא קורא למזבח שולחן? התלמוד3 מסביר: "כל זמן שבית המקדש קיים, מזבח מכפר על ישראל; ועכשיו, שולחנו של אדם מכפר עליו".

אם השולחן הוא כמו המזבח, האוכל שנאכל עליו הוא כמו הקרבנות שהוקרבו על המזבח. יש כאן אמירה משמעותית מאד: יהודי לא אוכל סתם כך, בשביל ליהנות ולשבוע. גם האוכל הוא חלק מעבודת השם. כאשר אנחנו אוכלים לשם שמים, כדי להיות בריאים ולקיים את רצון השם כראוי, הארוחה שלנו היא 'מנחה' שאותה אנחנו מקריבים לאלוקים.

וביחס לקרבנות נאמר בתורה: "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח, וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח4". לכן אנחנו טובלים במלח את הלחם – שהוא המזון המרכזי של הארוחה.

לחם במלח – מבט מיסטי

בקבלה מוצג הצד המיסטי של הטבלת הלחם במלח.

קודם כל, חשוב לטבול את הלחם במלח ולא לפזר את המלח על הפרוסה. מדוע? משום שהלחם, המזין ונותן חיים, מייצג את החסד האלוקי; והמלח, שאיננו ראוי לאכילה בפני עצמו, מייצג את מידת הדין האלוקית. כשאנו טובלים את הלחם במלח, אנחנו מביעים את השאיפה שלנו להגביר את החסד על פני הדין, להפיג את חומרת המלח בטוּב שבלחם.

שנית, על פי הקבלה נכון לטבול את הלחם במלח שלוש פעמים5. מדוע? הערך המספרי (גימטרייה) של המילה "לחם" היא שבעים ושמונה. כשמחלקים את המספר הזה לשלוש – שלוש הטבלות של הלחם במלח – מקבלים את המספר עשרים ושש, בגימטרייה שם השם (הוי'). זה מזכיר לנו את האמת הפשוטה שנאמרה בתורה6: "לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם, כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" – כלומר: הלחם מזין אותנו כי בתוכו נמצאת אנרגיה אלוקית.

השטן וברית המלח

בנוסף להטבלת הלחם במלח, חשוב להניח מלחייה עם מלח על השולחן בשעת הארוחה.

מדוע?

כשמתיישבים לאכול יחד, מי שנטל ידיים יושב ליד השולחן וממתין לשאר המסובים שייטלו את ידיהם ויתיישבו מסביב לשולחן. ברגעים האלו של ההמתנה, אומר המדרש, אנחנו נעדרים ממצוות, והשטן מנצל את נקודת התורפה הזו.

המלח שמונח על השולחן מגן עלינו מפני קטרוגיו של השטן, כי המלח נקרא "ברית אלוקיך" ומזכיר את ה'ברית' והקשר העמוק שבינינו לבין הקדוש ברוך הוא7.

מדוע המלח מסמל את הברית בין יהודי לאלוקים? מלח הוא חומר עמיד, שלא מתקלקל לעולם. תכונה ייחודית זו עושה את המלח למייצג המושלם של הברית הנצחית בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא, שלא נפגמת אף פעם.