מה זה תחש?

כאשר בני-ישראל הצטוו להקים משכן נייד לבורא העולם במדבר, היה עליהם להצטייד בחומרים רבים: זהב, כסף, נחושת, עורות מסוגים שונים. בתוך הרשימה אנו מוצאים את הפריט הבא: "עורות תחשים". אותן עורות תחשים שימשו לכיסוי המשכן, אך מהם אותם התחשים? מתברר שטמונה כאן תעלומה של ממש.

התחש בתורה

כך נאמר בפסוק1 :

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם – זהב וכסף ונחושת, ותכלת וארגמן, ותולעת שני ושש ועיזים; ועורות אלים מאדמים, ועורות תחשים ועצי שטים..."

לעורות התחש היו שימושים שונים. הוא שימש ככיסוי לגג המשכן2 וגם לכיסוי ארון הברית, השולחן והמזבחות3 . אך בעוד התורה מפרטת מה היו עושים עם עור התחש, היא לא מסבירה מהו התחש.

צבע או חיה?

בתלמוד הירושלמי4 ובמדרש5 מופיעות דיעות כי התחש הוא שם של צבע מסויים, וכי השם 'עורות תחשים' בא רק לציין את הצבע בהן הן נצבעו.

אך נראה כי דעת הרוב שהתחש היה שם של חיה צבעונית במיוחד. האונקלוס מתרגם את המילה תחש בארמית כ"ססגונא" – כן, מכאן נובעת המילה 'ססגוני' – מה שמתפרש כבעל חי ש'שש' (מתגאה) בצבעוניות המיוחדת שלו6 .

מסתבר שהתחש לא הייתה רק חיה צבעונית, אלא גם חיה מיוחדת:

* מובא כי היא הייתה חיה או בהמה בעלת קרן אחת בלבד7 .

* היא הייתה חיה ענקית, מעורה יכלו לספק יריעה בת כ-15 מטרים8 .

* הייתה זו חיה שנועדה במיוחד לצרכי המשכן, ולאחר בניית המשכן היא נכחדה מן העולם9 . לפי דיעה אחת המופיעה במדרש תנחומא, היא נבראה בדיוק לפני בניית המשכן ונכחדה לאחר מכן.

מסר לחיים

כל פריט שנברא בעולם אמור לשרת את הבורא. אולם קל יותר לעשות זאת כשאנו רואים חיה שנוצרה אך ורק לשם מטרה אחת: לשם בניית המשכן. חיה צבעונית אחת שיכולה להזכיר לנו את תפקידנו: לגלות בעולם הפיזי והחומרי את מי שאמר והיה העולם.