היא הייתה אישה חכמה וגם אנטישמית; יחד עם בעלה היא תיכננה להשמיד את עם ישראל ולתלות את מרדכי על עץ גבוה. את הסוף כולנו יודעים... ובכל חג פורים, כשאנו אומרים את תפילת "שושנת יעקב", אנו מזכירים אותה וקוראים: ארורה זרש אשת מפחידי!

מי הייתה זרש

פעמיים במגילת אסתר אנו מוצאים את שמה של זרש, ובשניהם היא משמשת כיועצת; בפעם הראשונה היא זו שיוזמת תוכנית פעולה כיצד להתפטר ממרדכי באמצעות תלייתו על עץ בגובה חמישים אמה. בפעם השניה, היא חכמה לאחר מעשה היודעת להסביר לבעלה מדוע המאבק שלו אבוד וסופו של המן קרוב.

במדרשים השונים אנו יכולים ללמוד עוד על דמותה, אם כי גם בהם רב הנסתר על הגלוי.

אביה היה תתני, מושל עבר הנהר1 , אותו אנו מוצאים בספר עזרא2 כשהוא מנסה לעצור את בניין בית המקדש השני. בסופו של דבר, לאחר משא ומתן הוא מאפשר להם להמשיך בבניין עד שתגיע הוראה בנושא מדריוש, מלך פרס.

סיפור המגילה נפתח בתיאור דרמטי של משתה בו המלכה ושתי מסרבת לבקשת בעלה המלך להופיע בפניו. כשהמלך מתייעץ עם חכמיו מה לעשות באשתו המרדנית, מייעץ לו ממוכן להרוג אותה. לפי אחת הדיעות ממוכן הוא המן3 שביקש להתנקם במלכה ושתי משום שהיא לא הזמינה את אשתו, זרש, למשתה הנשים שערכה4 .

זרש מתוארת בתור אישה חכמה מאוד שגם ידעה לעסוק בכישוף5 . במדרש נאמר כי להמן הרשע היו 365 יועצים, אך עצתה של זרש הייתה הטובה מכולם. היא חיפשה דרך מקורית להרוג בה את מרדכי, דרך שלא נוסתה מעולם6 .

"עליך לזכור כי מרדכי הוא יהודי. אם תנסה להרוג אותו בחרב, פרעה ניסה להרוג את משה והוא ניצל; אם תרצה לסקול אותו באבנים, אל תשכח כי היה זה דוד שהרג את גלית באמצעות זריקת אבנים. אם תנסה להטביע אותו בים, הקדוש ברוך הוא קרע את ים סוף לגזרים, ואם תגלה אותו אל המדבר, עם ישראל נדד במדבר ארבעים שנה ואף שרד והתרבה. מבית הסוהר יצא יוסף שהפך למשנה למלך, מכבשן האש יצאו חנניה מישאל ועזריה, ומגוב האריות יצא דניאל! ואם תעוור אותו, כמה הרוגים הרג שמשון כשהוא עיוור! נותרה לך רק דרך אחת: לתלות את מרדכי על עץ."

זרש לא הסתפקה בעצות בלבד, אלא אף יצאה יחד עם המן לחפש את העץ הטוב ביותר7 . הם מצאו את עץ האטד הקוצני שהיה העץ הגבוה ביותר בשושן ובחרו בו.

לאחר שהם בחרו את העץ, מיהר המן לבית המלך אחשוורוש כדי לבקש ממנו רשות לבצע את זממו. כפי שמובא במגילת אסתר, הוא מצא את עצמו מרכיב את מרדכי על סוס המלך וקורא לפניו ברחובות העיר "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו." כשהוא שב הביתה אבל וחפוי ראש, שוב היה לזרש מה לומר: "אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו8 ."

סופה של זרש

בתרגום מגילת אסתר9 נאמר שלאחר תליית בעלה ועשרת בניה, היא נמלטה עם עוד שבעים ילדים שהיו להם והלכה לחזר על הפתחים. את מקום קבורתה איננו יודעים, אך כאמור שמור לה מקום ברשימת אוייבי ישראל הזוכים לקללה – "ארורה זרש אשת מפחידי". ובעוד כיום אנו רגילים להרעיש כשמזכירים את שמו של המן, בימי רש"י היה מנהג עתיק להרעיש גם כאשר מזכירים את שמה של זרש10 .

זרש כדמיון

בספר מחיר יין, ספר הביכורים שכתב רבי משה איסרליש הידוע בראשי התיבות של שמו הרמ"א, הוא משווה את זרש לכוח הדמיון שגורם לאדם לדמיין ולהתאוות לכבוד ולעושר, במקום להקדיש את זמנו לעיסוק במושכלות ודברי חכמה אלוקית.

הבה נקווה שכמו שאבדו שונאי ישראל אז, כן יאבדו שונאי ישראל בימינו ועם ישראל יחיה בשלום ובשלווה בביאת הגואל במהרה בימינו.