מִמִּשְׁכָּן. כְּתִיב הָכָא: ״זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיִּפְרוֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״. מַה לְּהַלָּן שֶׁל פִּשְׁתָּן קָרוּי ״אֹהֶל״ — אַף כָּאן שֶׁל פִּשְׁתָּן קָרוּי ״אֹהֶל״. אִי מַה לְּהַלָּן שְׁזוּרִין וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, אַף כָּאן שְׁזוּרִין וְחוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה? — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹהֶל״ ״אֹהֶל״ רִיבָּה. אִי ״אֹהֶל״ ״אֹהֶל״ רִיבָּה, אֲפִילּוּ כׇּל מִילֵּי נָמֵי! אִם כֵּן גְּזֵירָה שָׁוָה מַאי אַהֲנִי לֵיהּ?!
וְאֵימָא: מַה לְּהַלָּן קְרָשִׁים, אַף כָּאן קְרָשִׁים! אָמַר קְרָא ״וְעָשִׂיתָ קְרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן״. מִשְׁכָּן קָרוּי מִשְׁכָּן, וְאֵין קְרָשִׁים קְרוּיִין מִשְׁכָּן. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל״ — הָכִי נָמֵי מִכְסֶה לָא אִיקְּרִי ״אֹהֶל״. אֶלָּא הָא דְּבָעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מַהוּ שֶׁיִּטַּמֵּא בְּאֹהֶל הַמֵּת. הַשְׁתָּא עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לָא מִטַּמֵּא, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִיבַּעְיָא?! — שָׁאנֵי הָתָם דַּהֲדַר אַהְדְּרֵיהּ קְרָא, דִּכְתִיב: ״וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו״. מַקִּישׁ עֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן — מַה תַּחְתּוֹן קָרוּי ״אֹהֶל״, אַף עֶלְיוֹן קָרוּי ״אֹהֶל״.
גּוּפָא. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מַהוּ שֶׁיִּטַּמֵּא טוּמְאַת אֹהָלִין. מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ — טָמֵא הָיָה אוֹ טָהוֹר הָיָה? אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ, תְּנֵינָא: לֹא הוּכְשְׁרוּ לִמְלֶאכֶת שָׁמַיִם אֶלָּא עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד!
מֵתִיב רַבִּי אַבָּא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי מִכְסָאוֹת הָיוּ, אֶחָד שֶׁל עוֹרוֹת אֵילִים מְאָדָּמִים וְאֶחָד שֶׁל עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: מִכְסֶה אֶחָד הָיָה, וְדוֹמֶה כְּמִין תְּלָא אִילָן. וְהָא תְּלָא אִילָן טָמֵא הוּא! הָכִי קָאָמַר: כְּמִין תְּלָא אִילָן הוּא, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גְּווֹנִין הַרְבֵּה, וְלֹא תְּלָא אִילָן. דְּאִילּוּ הָתָם טָמֵא, וְהָכָא טָהוֹר. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הָכִי הַיְינוּ דִּמְתַרְגְּמִינַן ״סָסְגּוֹנָא״, שֶׁשָּׂשׂ בִּגְווֹנִין הַרְבֵּה.
רָבָא אָמַר: עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה דְּמִטַּמֵּא בְּאֹהֶל הַמֵּת מֵהָכָא, דְּתַנְיָא: ״עוֹר״ ״אוֹ בְעוֹר״ — רִיבָּה עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה. וְשֶׁלָּקָה בְּיַד כֹּהֵן, קָצַץ מִכּוּלָּן וְעָשָׂה אַחַת מֵהֶן, מִנַּיִן? — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בְּכׇל מְלֶאכֶת עוֹר״. וְאִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לִנְגָעִים שֶׁכֵּן שְׁתִי וָעֵרֶב טָמֵא בָּהֶן.
אֶלָּא גָּמַר מִשְּׁרָצִים: דְּתַנְיָא: ״עוֹר״ — אֵין לִי אֶלָּא עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ עוֹר״. וְאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִשְׁרָצִים שֶׁכֵּן מְטַמְּאִין בְּכַעֲדָשָׁה. נְגָעִים יוֹכִיחוּ. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן — שֶׁעוֹר טָמֵא בָּהֶן, וְעָשָׂה עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה כְּעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה. אַף אֲנִי אָבִיא אֹהֶל הַמֵּת שֶׁעוֹר טָמֵא בּוֹ, וְנַעֲשֶׂה בּוֹ עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה כְּעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: אִיכָּא לְמִיפְרַךְ — מַה לְּהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁכֵּן טְמֵאִין בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת, תֹּאמַר בְּמֵת שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא בִּכְזַיִת.
אֶלָּא אָמַר רָבָא מִבַּרְנִישׁ: