במשכן היו כלים שונים, לכל אחד מהם יעוד משלו: באחד מדדו את הקמח למנחה, בשני את כמות היין אותה ניסכו על המזבח. בכלים אלו עשו שימוש קבוע מדי יום ביומו, אך היה גם כלי אחד שעבר מדור לדור בו – לפחות לפי דיעה אחת – השתמשו רק פעם אחת ויחידה1 .

היה זה הכלי בו מדדו את כמות השמן לשמן המשחה, אותו שמן ששימש למשיחת אנשים וגם חפצים. על שמן מיוחד זה תוכלו ללמוד במאמר שלפניכם.

משה מכין שמן

משה רבינו הצטווה על ידי בורא העולם להכין את שמן המשחה, ועל כך אנו קוראים בספר שמות2 . הנה הרכיבים: מור, קנמון וקידה כל אחד במשקל 500 שקלים של שקל הקודש (קרוב לעשרה קילוגרם), קנה בושם במשקל 250 שקלים (כחמישה ק"ג) ושמן זית בנפח הין (מעט יותר מ-4 ליטר3 ).

הרמב"ם4 מזהה את ה'מור' כ"דם הצרור בחיה שבהודו, הידוע לכל שמתבשמין בו בני האדם בכל מקום", הקינמון מוכר לכולנו, ה'קושט' הוא ה'קידה' אותו יש חוקרים המזהים עם צמח ממשפחת הזנגביל, ואת 'קנה הבושם' כצמח ממשפחת המתנניים.

כבר בהכנת השמן אירע נס5 . הכמות הקטנה של השמן (כ-4 ליטר) הספיקה לשם הכנת כ-35 ק"ג של צמחים ובשמים!

השמן שימש למשיחה של...

..כלי המשכן וכליו, אותם משחו כהכנה לעבודת המשכן.

..אהרון ובניו הכוהנים שעבדו במשכן. בדורות לאחר-מכן היו מושחים כל כוהן גדול (שקיבל את השם "הכוהן המשיח") וכן את הכוהן שנאם לפני צבא ישראל, לפני היציאה למלחמה (שנקרא "משוח מלחמה").

..מלכי בית דוד כדוד ושלמה המלך שנמשחו בשמן לסמל שהם אלו שנבחרו לשלוט על העם.

שמן זה היה קדוש וחל איסור להשתמש בו לכל מטרה אחרת. ויתירה מכך: חל איסור אפילו להכין שמן זהה למטרת שימוש אישית.

השמן במדרש ובתלמוד

לפי אחד המדרשים6 , לשמן היה היסטוריה מרתקת. הפך ששכח יעקב בעבר הנהר – פך שגרם לו לשוב על עקבותיו ולהתמודד עם המלאך – הכיל את השמן שמאוחר יותר הפך לשמן המשחה, ושמן זה גם היה השמן שלא נגמר בנס שחולל אליהו הנביא עם האישה הצרפית, ואלישע הנביא עם אסוך השמן.

תכונה ניסית אחרת של השמן מצויינת במדרשים7 המספרים כי כל כוהן גדול שהיה נמשח בשמן זה היה מתייפה. נאמר8 כי באמצעותו היו בוחרים את הכוהן הגדול: היו מעמידים שורה של כוהנים ואת השמן באמצע, והשמן היה ניצוק מעצמו על ראש הכוהן שהיה מתאים לכך.

והנה תיאור של משיחת אהרון בשמן9 : "בשעה שיצק משה שמן המשחה על ראש אהרן נרתע ונפל לאחוריו, אמר אוי לי שמעלתי בשמן המשחה! השיבתו רוח הקודש: הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד כשמן הטוב על הראש היורד על הזקן זקן אהרן שיורד על פי מידותיו, כטל חרמון שיורד על הררי ציון, מה הטל הזה אין בו מעילה, אף שמן המשחה אין בו מעילה."

זמן קצר לפני חורבן בית המקדש הראשון גנז יאשיהו מלך יהודה את השמן – יחד עם ארון הברית ועוד מספר פריטים. הם נגנזו במחילה שהוכנה לכך על-ידי שלמה המלך10 , והם עתידים להתגלות שוב בביאת המשיח. כן, ניחשתם נכון: גם המשיח נקרא על שם שמן המשחה בו הוא יימשח. מי יתן והוא יבוא במהרה בימינו, אמן.