"קופת חולים שלום!" – "שלום, אני חושב שיש לי צרעת." "אני מצטערת אך אינני יכולה לעזור לך. אתה צריך לפנות אל הכוהן."

אם שיחת הטלפון הזו הצחיקה אתכם, חשוב שתדעו שבימים עברו נגע הצרעת לא היה מצחיק בכלל. הם היו עוברים הליך איבחון מדוקדק ובסופו, אם הם זוהו כנגועים, היה עליהם לצאת מחוץ למחנה עד שהם התרפאו.

הבה נלמד על הצרעת, מחלה עתיקה שעברה מן העולם. היא לא הייתה מחלה פיזית אותה ניתן היה לרפא באמצעות תרופות, אלא נגע רוחני שבא והסתלק רק בעקבות התנהגותו של האדם.

אוי, יש לך צרעת!

את דיני הצרעת המפורטים אנו מוצאים בתורה באריכות רבה יחסית, ואפילו פרשה שלימה נקראת בשם 'מצורע'. הנה הפסוק הראשון העוסק בנושא:

"אדם1 כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת, והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים. וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא, וראהו הכהן וטמא אותו..."

כיצד מאבחנים צרעת? כאשר האדם הבחין בכתם לא רגיל על עורו, הוא היה פונה אל הכוהן שהיה בודק את המקום. הוא היה בודק את צבע הכתם וצבע השערות כחלק מרשימת קריטריונים ספציפית המופיעה בתורה שבכתב ושבעל-פה. לפעמים האיבחון היה מיידי; במקרים מסויימים, הוא ארך שבוע או שבועיים.

אדם שאובחן כמצורע נחשב כטמא, והיה עליו לצאת מחוץ למחנה. לאחר שהנגע חלף והוא נטהר, הוא היה מביא לבית המקדש קרבן מיוחד הנקרא "אשם מצורע."

צרעת כקריאת אזהרה

מדוע באה צרעת על האדם? בתלמוד2 ובמדרש3 מובאת רשימה ארוכה של חטאים בעטיים עלול האדם להיענש בצרעת. הרשימה כוללת: שפיכות דמים, שבועת שווא, גילוי עריות, גסות רוח ועוד; אך יותר מכל, הצרעת מזוהה תמיד עם עונש על אמירת לשון הרע.

"אמרו רבותינו זכרונם לברכה: אין הנגעים באים באדם אלא על לשון הרע שמוציא מפיו4 ." מכיוון שללשון הרע יש השפעה חמורה כל-כך על בני האדם, אין ברירה אלא לשים את המצורע בבידוד כך שלא ימשיך להזיק גם לאחרים.

כך אמר רבי יהודה בן לוי5 : "מה נשתנה מצורע שאמרה תורה 'בדד ישב מחוץ למחנה מושבו'? [התשובה היא ש]הוא הבדיל בין איש לאשתו, בין איש לרעהו [באמצעות דברי הרכילות שאמר], לפיכך אמרה תורה 'בדד ישב'."

צרעת בהיסטוריה

בתנ"ך אנו מוצאים כמה מקרים מפורסמים בהם אנשים לקו בצרעת.

הראשון שבהם הוא משה רבינו בכבודו ובעצמו. היה זה כשבורא העולם מינה אותו כשליחו לגאול את עם ישראל והוא הביע חשש שבני-ישראל לא יאמינו לו. הקדוש ברוך הוא אמר לו להכניס את ידו לחיקו וכשהוא הוציא אותה היא הייתה מצורעת כשלג. היה זה מסר שאל לו לדבר בצורה שלילית על בני ישראל.

אחותו של משה, מרים, לקתה אף היא בצרעת לאחר שדיברה לשון הרע על אחיה משה. למרות שהוא היה מושא הרכילות, התפלל משה לרפואת אחותו שנרפאה שבעה ימים לאחר-מכן.

שני מצורעים מפורסמים נוספים קשורים לסיפור שאירע עם אלישע הנביא. נעמן היה מפקד בצבא ארם שחלה בצרעת וניגש אל הנביא לבקש את ברכתו. לאחר שאלישע חולל נס, נעמן נרפא מן הצרעת. גיחזי, משרתו של אלישע, דרש מנעמן תשלום על הנס, כביכול בשמו של הנביא; כעונש על כך קילל אותו אלישע שצרעת נעמן תדבק בו ובזרעו עד עולם.

מאוחר יותר, בזמן הרעב הגדול והמצור שהטילו הארמים על בני-ישראל, היו אלו ארבעה מצורעים שבישרו לעם על נס שגרם לצבא ארם לנוס על נפשם ולהשאיר אחריהם את כל רכושם, יחד עם מזון רב. בתלמוד6 נאמר כי היו אלו גיחזי ובניו.

בנוסף למצורעים אלו הכתובים במפורש בתנ"ך, במדרשים ובתלמוד אנו מוצאים כי המלך המצרי שחטף את שרה לקה בצרעת7 , דוד המלך לקה בצרעת במשך שישה חודשים כעונש על חטא בת שבע8 , וכי הסיבה שושתי סירבה להופיע לפני אחשוורוש הייתה בגלל שפרחה בה צרעת9 .

מי עוד במצורעים? לא פחות מהמשיח שיבוא לגאול את עם ישראל! בסוגייה העוסקת בשמו של המשיח10 , מופיע ששמו של המשיח הוא "חיוורא דבי רבי" - מצורע מביתו של רבי. סיפור מפורסם אף מתאר כיצד אליהו הנביא העניק סימן זיהוי למשיח: הוא מצורע היושב בשער רומי.

עונש? לא בדיוק

את דיני הצרעת אנו מוצאים בפרוטרוט בפרשת תזריע, ואת דיני טהרת המצורע אנו מוצאים בפרשה שנקראת בשם 'מצורע'. האם לא היה ראוי יותר שנקרא לפרשה בשם 'טהרת המצורע'?

מסביר הרבי11 : עונשי התורה לא נועדו רק להעניש את האדם, אלא גם לנקות אותו ולסייע לו לחזור ממעשיו. מיד כאשר מופיעה הצרעת האדם כבר מתחיל במסע שלו אל התיקון והשיפור העצמי.

זוהי גם הסיבה שהמשיח נקרא מצורע, שכן הוא יבוא לתקן ולהשלים את כל הבריאה, עד לרמת הפגמים הקטנים והחיצוניים ביותר.