כיצד נוצרה היהדות?

המדרש מתאר את הולדת היהדות באמצעות המשל הבא:

"ויאמר ה' לאברהם לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך... (בראשית יב, ב) – משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת. אמר: תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה. וכך, לפי שהיה אבינו אברהם אומר: תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו אני הוא בעל העולם" (מדרש רבה בראשית, לט).

פליאתו של אברהם ברורה כשמש. אדם רגיש זה צופה ביקום בנוי לתלפיות, יצירת אמנות מדהימה. הוא המום מתפארת השקיעה ומנס לידת ילדים. הוא מתפעל מגלי הים הסוערים ומפעימת הלב הקבועה והשקטה. העולם הוא אכן ארמון.

אך הארמון הזה דולק. הוא עולה בלהבות. העולם מלא שפיכות דמים, אי-צדק ומלחמות. בריונים, מתעללים, אנסים, חוטפים ורוצחים ממשיכים להרוס את הארמון הזה והופכים את העולם לשדה קרב טראגי רווי כאב ואימה שקשה לתארם במלים.

'מה קרה לבעליו של הארמון?' זועק אברהם. מדוע מרשה אלוקים לאדם להרוס את עולמו? למה הוא מרשה לארמון מקסים שכזה לעלות בלהבות? האם יתכן שהא-ל עשה את העולם הזה רק כדי לנטוש אותו? האם יתכן שמישהו יבנה ארמון ולאחר מכן ינטוש אותו כליל?

לפי המדרש, זה מה שהשיב לו האלוקים: "הציץ עליו בעל הבירה ואמר: אני הוא בעל הבירה. הציץ עליו הקדוש ברוך הוא ואמר לו: אני הוא בעל העולם".

מהי משמעות תגובתו של אלוקים?

שימו לב שבעל הארמון לא מנסה לצאת מן המבנה הבוער ואף לא לכבות את הלהבות. הוא פשוט מכריז שהוא בעל הארמון המתכלה באש. דומה הדבר, כאילו במקום לרוץ החוצה הוא קורא לעזרה. אלוקים בנה את הארמון, האדם הצית אותו, ורק האדם לבדו יכול לכבות את הלהבות. אברהם שואל את אלוקים, "היכן אתה?" ואלוקים משיב, "אני כאן, היכן אתה?" האדם שואל את אלוקים, "מדוע נטשת את העולם?" אלוקים משיב לו, "מדוע נטשת אתה אותי?"

כך החלה מהפכת היהדות – מסעה האמיץ של האנושות לכבות את להבות החטא ושפיכות הדמים ולהשיב את העולם לקדמותו, להפכו שוב לארמון ההרמוני והמקודש שהיה אמור להיות. מפגשו של אברהם עם אלוקים בנוכחות הארמון הבוער הולידה את הצהרת השליחות של היהדות – לעשות טוב ולתעב את הרע.