האזהרה שהזהרנו מלשחוט כבש הפסח על החמץ, הוא אמרו: "לא תזבח על חמץ דם זבחי" (שמות כג, יח). וכבר נכפל לאו זה בלשון לא תשחט וכו' (שם לד, כה).

וענינו: שמזמן שחיטת הפסח, והוא בין הערבים, לא יהא ברשותו חמץ, לא ברשות השוחט ולא ברשות הזורק ולא ברשות המקטיר ולא ברשות אחד מבני חבורה; וכל אחד מאלו שיש ברשותו חמץ באותה העת - לוקה.

ובמכילתא: "לא תשחט על חמץ דם זבחי" - לא תשחט הפסח ועדין החמץ קיים.

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ה' מפסחים.