האזהרה שהזהרנו שלא תנתוץ את בתי עבודת ה' יתעלה, או להשחית את ספרי הנבואה או למחוק את השמות הקדושים וכיוצא בזה. ולשון הלאו שבא בעניין זה הוא אמרו: "לא תעשון כן לה' אלהיכם" (שם יב, ד),

אחר שכבר הקדים את הציווי לאבד עבודה זרה ולהשמיד שמה ולנתוץ את מזבחותיה לגמרי, והזהיר ואמר: "לא תעשון כן לה' אלהיכם".

וכל העובר על איזה דבר מזה, כגון שיהרס משהו מן ההיכל והמזבח וכיוצא בהם, או שימחק שם משמות ה' לוקה.

ובסוף מכות נתבאר בלשון הגמרא, שהשורף עצי הקדש - לוקה. אמרו: "והזהרתיה מהכא: מן ואשריהם תשרפון באש לא תעשו כן לה' אלהיכם" (שם).

וכן נתבאר שם שהמוחק את השם - לוקה. אמרו: "ואזהרתיה מהכא: ואבדתם את שמם לא תעשון כן לה' ".

וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ד' משבועות.